טינטון ובעיה בשמיעה

[geek100]

טינטון ובעיה בשמיעה

האם יש הגבלה על משך הזמן שעבר מאז השחרור מהצבא בהכרה במישהו שנפגע בצבא בירידה בשימעה וטינטון כנכה צה"ל ?

 

[נכה צהל קל]

התיישנות תביעות נגד משרד הביטחון

&nbsp
&nbsp
קראו עוד בתחום
"מורה נבוכים" להגשת תביעה ולהליך בירור התביעה מול משרד הביטחון
האם ועדות רפואיות של משרד הביטחון רשאיות לבצע חקירה סמויה?
איך מגישים ערעור על החלטת ועדה רפואית במשרד הביטחון?
רבים סבורים כי תביעות נגד משרד הביטחון, בדומה לתביעות נזיקין אחרות, אינן מתיישנות אלא בחלוף שבע שנים מיום הופעת המחלה או יום הפציעה. מדובר אפוא בטעות נפוצה הגורמת לבעלי דין רבים לחזור בידיים ריקות מההליכים מול משרד הביטחון וקצין התגמולים. חוק הנכים קובע כי תביעות כנגד קצין התגמולים (משרד הביטחון) מתיישנות לאחר שלוש שנים ממועד שחרור החייל מהשירות במהלכו חלה או נפצע.
יש לכם שאלה?
פורום נכי צה"ל
פורום אחוזי נכות
פורום ועדה רפואית
פורום תביעות ביטוח
מדובר בהוראה אשר תקיפה בנוגע לתביעות של חיילים בסדיר, חיילי מילואים, חיילים בצבא קבע, משרתים במוסד ובשב"כ, משרתים בשירות בתי הסוהר, שוטרים במשטרת ישראל ובמשמר הגבול, אנשי משמר הכנסת, וכל אדם אשר זכאי להגיע תביעה כנגד משרד הביטחון. חשוב לציין כי מדובר בשלוש שנים ממועד השחרור ולא ממועד החבלה או הופעת המחלה. דהיינו, אדם אשר שירת במשך 20 שנה בצבא קבע, ונפגע לאחר 10 שנים ממועד שירותו, רשאי להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון גם 13 שנים לאחר הפציעה.
הגשת תביעה לאחר "התיישנות"
למרות ההוראה הנ"ל, ישנם מקרים בהם יהיה ניתן להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון גם כאשר התביעה למעשה "התיישנה". על מנת שתביעה זו לא תידחה מחמת התיישנות, עליה לעמוד במספר תנאים מצברים. ראשית, יש להוכיח כי קיים רישום רפואי בנוגע לפציעה ממהלך השירות או מסמוך לאחר השחרור. שנית, רישום רפואי זה צריך להעיד על פגיעה בגוף (או בנפש) בעקבות מסכת אירועים או אירוע ספציפי, הקשורים בשירות הצבאי. כמו כן, יש להוכיח כי הגשת של הבקשה באיחור איננו גורם לקשיים על משרד הביטחון מבחינת האפשרות להשיג ראיות, התמודדות עם צדדים שלישיים וכדומה. כמו כן, ישנן מחלות ספציפיות אשר לגביהן נקבעו תקופות התיישנות ארוכות יותר. בין מחלות אלה ניתן למנות אפילפסיה, התנוונות סרטנית, מורסה במוח ועוד.
&nbsp
סעיף 32א לחוק מעניק בידיו של קצין התגמולים את הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות במידה ומתמלאים התנאים המצטברים הקבועים בחוק. על פי סעיף זה יש להוכיח את התקיימותם של התנאים הבאים:
החבלה אשר גרמה לנכות הינה חבלה רשומה.
השיהוי בהגשת הבקשה לא יקשה במידה ניכרת על האפשרות להשיג ראיות הדרושות לשם בירורה.
הנכות לא הוחמרה בשל השיהוי, והשיהוי לא הביא ולא עלול להביא, במישרין או בעקיפין, להחמרת הנכות שלגביה מוגשת הבקשה (או להגדלה ניכרת של הנטל אשר יוטל על אוצר המדינה במידה ויפסקו תגמולים או טובות לטובת הנכה).
ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה לגבי צדדים שלישיים אשר ימצאו אחראים לנכות, במישרין או בעקיפין.
מהי חבלה רשומה?
כאמור, החוק מאפשר את הארכתה של תקופת ההתיישנות בהתאם להוכחה "חבלה רשומה". חבלה רשומה הינה אירוע פוגע ומזיק, אשר גרם לנכות, וזאת כל אימת שישנו רישום אשר מעיד על פגיעה בגוף ועל קיומה של סמיכות זמנים בין האירוע לבין הרישום. הלכה פסוקה היא כי אירוע זה אינו חייב להיות "אירוע פתאומי". לדוגמא, אירוע זה יכול להיות מסכת אימונים קשה במיוחד, הפגזות אשר גרמו למצוקה נפשית וכדומה. הוכחת חבלה רשומה דורשת עמידה בשלושה תנאים - רישום המעיד על פגיעה בגוף, אירוע אשר גרם לפגיעה זו, וסמיכות זמנים (בין האירוע לבין הרישום).
מחלות נפש
חיילים רבים, בעיקר ביחידות קרביות, עלולים לסבול מהלם קרב. למרבה הצער, בית המשפט העליון לא העניק לחיילים אלו "הנחות" כלשהן ואין נכותם שונה מנכות גופנית. עם זאת, לעיתים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות גם במקרים אלו, מתוך שיקולי צדק ומכוח סעיף 11 לחוק הנכים. לדוגמא, לאחרונה הוכרה נכותו הנפשית של חייל אשר נותר הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים.
לסיכום,
תביעות בגין פציעות במהלך השירות הצבאי מתמודדות עם תקופות התיישנות שונות מתביעות מקבילות במשפט הנזיקי. אי לכך, במידה ואתם שוקלים להגיש תביעה בהליכים אלו, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. תביעות כנגד משרד הביטחון הינן תביעות מורכבות אשר דורשות התמודדות עם נושאים הקשורים בחוקים סוציאליים, משפט ורפואה.
&nbsp
שיהיה לך בהצלחה

 

[אין דבר כזה לוגיסטיק]

זה מתנקז לתיעוד

אני מצטרף לדברי חברי בתגובה הקודמת לגבי עניין ההתישנות. בסופו של דבר מה שחשוב הוא אם יש תיעוד של טינטון מהעבר, ועדיף אם זה משהו שציינת בבדיקה אצל רופא צבאי או ועדה רפואית בעניין שונה מהטינטון, אם היו לך ועדות כלשהן. ככלל, ואני אומר את זה מניסיון אישי של תביעה בטינטון, התביעות האלה הן מאוד קשות. במקרה שלי היה תיעוד רציף מיום האירוע ועד ימינו במשך שנים התלוננתי על טינטון, ועדה רפואית עליונה החליטה לתת לי אחוזים אבל היועצת המשפטית חסמה את זה בטענה שמכייוון שכביכול אין לי בעיית שמיעה בתדרים הגבוהים. כך שכדי להתחיל, חשוב לומר שאם אין לך ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים סביר להניח שהתביעה תידחה. התביעות בטינטון קשות גם מכייוון שאים בדיקה שמאשרת את קיום הטינטון, ברוה המקרים. יש בדיקה שנקראת רישום פוטנציאל מגזע המוח, והבדיקה הזאת יכולה בחלק מהמקרים להוכיח את קיום הטינטון. כך שחשוב שבביקור אצל רופא אף-אוזן-גרון תבקש הפנניה לשתי בדיקות: בדיקת שמיעה מקיפה (סביר להניח שעשית אבל הם מתיד מבקשים בדיקה עדכנית) ובדיקת רישום פוטנציאל מגזע המוח. אחר כך עם כל התוצאות שתקבל לך לרופא אא"ג בכקופת חולים ותשאל אם בדיקת שמיעה מעידה על קיום ליקוי בתדרים הגבוהים ואם בדיקת רישום פוטנציאל מגזע המוח מעידה על פגיעה בעצב. אם התשובה שלילית לשתי השאלות האלה, עזוב את הרעיון של תביעה. חשוב גם להבין שדרגות נכות בטינטון זה או 1% על טינטון לסירוגין או 10% על טינטון אם אתה "שומע" אותו 24 שעות ביממה, וזה קשה מאוד להוכיח בלי תיעוד מהעבר. במיוחד אם אין לך עוד תביעות או 1% נכות לא ישנה לך כלום - עזוב את זה. זאת תביעה שהיא מאוד מאוד קשה וכנראה תידחה. חבל על הזמן, על המאמץ ועל הכסף. ישלחו אותך לבדיקה מטעם משרד הבטחון אצל פרופסור יהודה רוט שמקבל במרפאתו ביהוד, שהוא בעיניי אדם מאוד לא נעים, ומה שהוא עושה הוא פשוט כותב סירובים עבור משרד הבטחון ולא משנה מה המסמכים שקיימים בתיק. אז עזוב את זה.

 

[עוד גיא בית און]

פגיעה בשמיעה וטינטון

אין כל כך הגבלה על משך הזמן אבל צריך לבדוק שהתלונות התחילו כששה חודשים לאחר האירוע גורם הנזק.