טיפולי מגע וביואנרגיה כדרך להארה :
המדובר על נושא שאני מעוניין לכתוב עליו כבר זמן מה.
המדובר במשהו שאני עושה במסגרת עבודתי ולדעתי זהו קיצור דרך משמעותי להארה.
רק פעם אחת בעבר ראיתי שמישהו הזכיר זאת לפני (בהערת אגב בספר "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" מאת ניק טוטון).
אינני כותב דברים אלו בשביל פרסומת עצמית , אלא כדי להראות דרך שלדעתי איננה זוכה להתייחסות מספקת.
אשמח שאנשים ומטפלים אחרים ילכו בדרך זו גם כן.
אקח את ההגדרה הבסיסית להארה מויקי :
"בתפיסה הבודהיסטית המקורית מוגדרת ההארה כשחרור האדם מהתאוות, מהמידות הרעות ומהסבל שאלו גוררות".
בעיקרון , התאוות , התשוקות , הפחדים וכו' וכו' , כולם קשורים לגוף בצורה זו או אחרת.
ממילא ניתן לשחרר \ להתמיר אותם גם בעבודה גופנית - צ'י גונג למשל , או ההתמקדות באיברי הגוף הנעשית בוויפאסאנה.
אך דרך עבודתי נוכחתי בעיקרון פשוט נוסף -
מה שאני מסוגל לעשות לגופי , אני מסוגל לעשות במידה פחותה גם לאדם אחר.
אם למשל , אני מסוגל לחוש היכן בגופי נמצא רגש , "פחד" למשל , ולהתמיר אותו במידה זו או אחרת , אני מסוגל לעשות זאת גם לאדם האחר השוכב לפני.
אני יכול למשל להרגיש "פחד" הנמצא אצלו בנקודה בכף הרגל , ללחוץ על הנקודה ולהתמיר אותו - בעזרת הלחיצה והכוונה.
כמובן שככל שאני כמטפל "נקי" יותר בתוכי , בעל חוש אבחנה מפותח יותר בתוכי , בעל יכולת להגיע לשקט פנימי יותר בתוכי , תהיה גם יכולתי לחוש ולהתמיר אצל האחר גבוהה יותר.
השקט הפנימי שלי הוא כמובן העיקר - כי ככל שאני יותר שקט מבפנים , אני יכול יותר להבחין בגוונים השונים של התחושה אצל המטופל.
כשאני מטפל , פעמים רבות המטופלים נרדמים ונכנסים למצבים מדיטטיביים.
כי בזמן הטיפול אני מרגיש את הרגשות בנקודות עליהן אני לוחץ ומתמיר אותן.
לכל נקודה בגוף כמעט קשורים רגשות ומחשבות , ובליל הקולות של כל הגוף וכל הנקודות יוצרים בעצם את הדיאלוג הפנימי שלנו.
זאת בפרט אם קיימת חסימה אנרגטית היכן שהוא בגוף , שאז היא ממש "צועקת" ומרעישה.
כך שהתמרת הרגשות הללו מביאה לשקט פנימי ולמדיטציה.
יכולתי כמטפל מוגבלת - אינני יכול להתמיר כל דבר וכל רגש וכל מחשבה מגבילה.
הדבר דומה לזרם מיים בעוצמה מסוימת שיכול לשטוף לכלוכים מסוג מסוים , אז כאשר הם דבוקים חזק מאוד , יתכן שהלכלוך ירד רק לאחר כמה פעמים ויתכן שלא ירד כלל.
אך בכל זאת , אצל אנשים המטופלים לאורך זמן חלים שיפורים משמעותיים ביכולת ה"שקט".
בדיוק כפי שזרם מיים לאורך זמן יכול למוסס גם אבן קשה ביותר.
היתרון בעבודה כזו הוא שהיא עוקפת את המודע..
כי גם אצל פסיכולוג מתרחש ניקוי והתמרה , אך אצל הפסיכולוג קופצים מנגנוני ההגנה של המודע (הכחשה , הדחקה, התקה וכו') מה שמצריך תהליכים ארוכים על מנת לפרק את המוקשים והחומות הללו.
היתרון בעבודה גופנית כמו זאת הוא שהכל מתבצע בדרך "עוקפת מודע". כלומר השחרור מתבצע ישירות באופן גופני , ללא תיווך שכלי.
(החסרון לעומת עבודה פסיכולוגית הוא שהאדם בדרך כלל איננו מעריך במלואו את התהליך וחושב שהוא רק פיזי , ואיננו מודע שעיקר הטיפול מתבצע ברמה הנפשית)
ולמה זו שיטה כל כך מוצלחת להארה ?
כי אם ניקח שיטות אחרות , וויפאסאנה למשל , היכולת של המתרגל להבחין ברגשות בגופו ולהתמיר אותם בעצמו היא מוגבלת.
נדרשות שנים רבות של תרגול , עד שמגיעים ליכולת זו.
כאן בעצם האדם יכול לסמוך על יכולת שפיתח אדם אחר במשך שנים , וכל זאת מבלי שהאדם אחר הוא "גורו" המחלק הוראות !
הלימוד מתבצע באופן גופני ולא דרך המודע.
לא זו בלבד , אלא שהיכולת אצל המטופל להתמיר את רגשותיו בעצמו מתפתחת גם כן - כי מתבצע לימוד גופני כיצד לעשות זאת.
מה נדרש ממי שרוצה לטפל באופן זה ?
מה שנדרש זוהי קודם כל עבודה עצמית. אדם יכול לעשות על זולתו תהליכים אנרגטיים , אך ורק אם הוא יכול לעשותם על עצמו.
כלומר נדרש תרגול מתמיד והתפתחות במשך שנים !
(השיטות שאני מצאתי כיעילות ביותר הן צ'י גונג , וכן תרגיל ה"שחזור" של קסטנדה בשינויים מסוימים).
ולמה לא כל טיפולי המגע יכולים לעשות זאת ?
כי בסופו של דבר , העיקר זוהי הכוונה של המטפל בעת הלחיצות.
כלומר היכולת של המטפל להיות במצב מדיטטיבי בעצמו , לחוש את הרגשות והמחשבות אצל המטופל , ולהתמיר אותם.
כמובן המטפל צריך להיות פתוח ככל האפשר וחסר שיפוטיות ככל האפשר.
רוב מטפלי המגע מתרכזים בטכניקה , ופחות משקיעים ביכולת זו.
מה ההבדל בין זה לבין "הילינג" ?
ראשית , גם כאן זה סוג של הילינג - זהו טיפול אנרגטי לא פחות מאשר פיזי !
אך בעוד הילינג "רגיל" מתבצע ללא לחיצות וכדומה , כאשר ההילינג משולב בטיפול מגע , הוא עמוק ועוצמתי יותר.
כמובן זה דורש מהמטפל להיות בכושר פיזי הרבה יותר מהילר רגיל.
כאמור , אשמח אם מטפלים אחרים ילמדו גם כן לעבוד באופן זה , ואשמח לכל שאלה בעניין.
תודה לכל מי שקרא עד כאן !
המדובר על נושא שאני מעוניין לכתוב עליו כבר זמן מה.
המדובר במשהו שאני עושה במסגרת עבודתי ולדעתי זהו קיצור דרך משמעותי להארה.
רק פעם אחת בעבר ראיתי שמישהו הזכיר זאת לפני (בהערת אגב בספר "פסיכותרפיה ממוקדת גוף" מאת ניק טוטון).
אינני כותב דברים אלו בשביל פרסומת עצמית , אלא כדי להראות דרך שלדעתי איננה זוכה להתייחסות מספקת.
אשמח שאנשים ומטפלים אחרים ילכו בדרך זו גם כן.
אקח את ההגדרה הבסיסית להארה מויקי :
"בתפיסה הבודהיסטית המקורית מוגדרת ההארה כשחרור האדם מהתאוות, מהמידות הרעות ומהסבל שאלו גוררות".
בעיקרון , התאוות , התשוקות , הפחדים וכו' וכו' , כולם קשורים לגוף בצורה זו או אחרת.
ממילא ניתן לשחרר \ להתמיר אותם גם בעבודה גופנית - צ'י גונג למשל , או ההתמקדות באיברי הגוף הנעשית בוויפאסאנה.
אך דרך עבודתי נוכחתי בעיקרון פשוט נוסף -
מה שאני מסוגל לעשות לגופי , אני מסוגל לעשות במידה פחותה גם לאדם אחר.
אם למשל , אני מסוגל לחוש היכן בגופי נמצא רגש , "פחד" למשל , ולהתמיר אותו במידה זו או אחרת , אני מסוגל לעשות זאת גם לאדם האחר השוכב לפני.
אני יכול למשל להרגיש "פחד" הנמצא אצלו בנקודה בכף הרגל , ללחוץ על הנקודה ולהתמיר אותו - בעזרת הלחיצה והכוונה.
כמובן שככל שאני כמטפל "נקי" יותר בתוכי , בעל חוש אבחנה מפותח יותר בתוכי , בעל יכולת להגיע לשקט פנימי יותר בתוכי , תהיה גם יכולתי לחוש ולהתמיר אצל האחר גבוהה יותר.
השקט הפנימי שלי הוא כמובן העיקר - כי ככל שאני יותר שקט מבפנים , אני יכול יותר להבחין בגוונים השונים של התחושה אצל המטופל.
כשאני מטפל , פעמים רבות המטופלים נרדמים ונכנסים למצבים מדיטטיביים.
כי בזמן הטיפול אני מרגיש את הרגשות בנקודות עליהן אני לוחץ ומתמיר אותן.
לכל נקודה בגוף כמעט קשורים רגשות ומחשבות , ובליל הקולות של כל הגוף וכל הנקודות יוצרים בעצם את הדיאלוג הפנימי שלנו.
זאת בפרט אם קיימת חסימה אנרגטית היכן שהוא בגוף , שאז היא ממש "צועקת" ומרעישה.
כך שהתמרת הרגשות הללו מביאה לשקט פנימי ולמדיטציה.
יכולתי כמטפל מוגבלת - אינני יכול להתמיר כל דבר וכל רגש וכל מחשבה מגבילה.
הדבר דומה לזרם מיים בעוצמה מסוימת שיכול לשטוף לכלוכים מסוג מסוים , אז כאשר הם דבוקים חזק מאוד , יתכן שהלכלוך ירד רק לאחר כמה פעמים ויתכן שלא ירד כלל.
אך בכל זאת , אצל אנשים המטופלים לאורך זמן חלים שיפורים משמעותיים ביכולת ה"שקט".
בדיוק כפי שזרם מיים לאורך זמן יכול למוסס גם אבן קשה ביותר.
היתרון בעבודה כזו הוא שהיא עוקפת את המודע..
כי גם אצל פסיכולוג מתרחש ניקוי והתמרה , אך אצל הפסיכולוג קופצים מנגנוני ההגנה של המודע (הכחשה , הדחקה, התקה וכו') מה שמצריך תהליכים ארוכים על מנת לפרק את המוקשים והחומות הללו.
היתרון בעבודה גופנית כמו זאת הוא שהכל מתבצע בדרך "עוקפת מודע". כלומר השחרור מתבצע ישירות באופן גופני , ללא תיווך שכלי.
(החסרון לעומת עבודה פסיכולוגית הוא שהאדם בדרך כלל איננו מעריך במלואו את התהליך וחושב שהוא רק פיזי , ואיננו מודע שעיקר הטיפול מתבצע ברמה הנפשית)
ולמה זו שיטה כל כך מוצלחת להארה ?
כי אם ניקח שיטות אחרות , וויפאסאנה למשל , היכולת של המתרגל להבחין ברגשות בגופו ולהתמיר אותם בעצמו היא מוגבלת.
נדרשות שנים רבות של תרגול , עד שמגיעים ליכולת זו.
כאן בעצם האדם יכול לסמוך על יכולת שפיתח אדם אחר במשך שנים , וכל זאת מבלי שהאדם אחר הוא "גורו" המחלק הוראות !
הלימוד מתבצע באופן גופני ולא דרך המודע.
לא זו בלבד , אלא שהיכולת אצל המטופל להתמיר את רגשותיו בעצמו מתפתחת גם כן - כי מתבצע לימוד גופני כיצד לעשות זאת.
מה נדרש ממי שרוצה לטפל באופן זה ?
מה שנדרש זוהי קודם כל עבודה עצמית. אדם יכול לעשות על זולתו תהליכים אנרגטיים , אך ורק אם הוא יכול לעשותם על עצמו.
כלומר נדרש תרגול מתמיד והתפתחות במשך שנים !
(השיטות שאני מצאתי כיעילות ביותר הן צ'י גונג , וכן תרגיל ה"שחזור" של קסטנדה בשינויים מסוימים).
ולמה לא כל טיפולי המגע יכולים לעשות זאת ?
כי בסופו של דבר , העיקר זוהי הכוונה של המטפל בעת הלחיצות.
כלומר היכולת של המטפל להיות במצב מדיטטיבי בעצמו , לחוש את הרגשות והמחשבות אצל המטופל , ולהתמיר אותם.
כמובן המטפל צריך להיות פתוח ככל האפשר וחסר שיפוטיות ככל האפשר.
רוב מטפלי המגע מתרכזים בטכניקה , ופחות משקיעים ביכולת זו.
מה ההבדל בין זה לבין "הילינג" ?
ראשית , גם כאן זה סוג של הילינג - זהו טיפול אנרגטי לא פחות מאשר פיזי !
אך בעוד הילינג "רגיל" מתבצע ללא לחיצות וכדומה , כאשר ההילינג משולב בטיפול מגע , הוא עמוק ועוצמתי יותר.
כמובן זה דורש מהמטפל להיות בכושר פיזי הרבה יותר מהילר רגיל.
כאמור , אשמח אם מטפלים אחרים ילמדו גם כן לעבוד באופן זה , ואשמח לכל שאלה בעניין.
תודה לכל מי שקרא עד כאן !
