טמיעה על פי פלורסהיים

ellach19

New member
טמיעה על פי פלורסהיים

בספר של פלורסהיים בפרק העוסק בטמיעה על פי סמית מדובר על כך שבתקופה בו נכתב המאמר על פי סמית - 1890, חלה מהפכה תעשייתית דבר שהביא לגלי הגירה גדולים אל העיר, דבר שמאד הקשה את תהליך האמריקזניציה מאחר שהם מצאו את חיי העיר מאיימים, והתקשו להגשים את החלום האמרקאי של שגשוג והצלחה( עמ' 17-18), איך זה משתלב עם הטענה כי טמיעה היא מיזוג המבוסס על היסוד האנגלו-סקסי בדגש על השפה, בשילוב שגשוג כלכלי כמו שנכתב בסיכום של הערוץ? כמו כן רשום באותו הקשר את ברית החינוך שבאה ליצור הטמעה מזורזת מאחר והיה קושי באותה תקופה למהגרים להשתלב..(?) יש לי בלבול בנושא, הרבה דברים שסותרים... אשמח אם תוכל לעשות לי סדר בנוגע לכל נושא הטמיעה... תודה!
 
כל מה שציינת אינו סותר

המהגרים שהגיעו לא היו מרקע אנגלו סקסי, זה הקשה על ההשתלבות שלהם, החברה הייתה מסוגלת לספוג הומגניות עד גבול מסויים, כל עוד הגיעו מהגרים מחלקים שונים של מערב אירופה זה היה בסדר, בכל זאת לכולם היה רקע פחות או יותר משותף,שפה ומנהגים. אך ברגע שהשוני באוכלוסיה הפך עד כדי כך מוהבק,המהגרים מהמזרח היו שונים גם מבחינת הדת, מביחנת השפה הערכים וכו', (כל אלה מפורטים בספר..)החברה לא רצתה לקלוט בחזרה את הערכים הללו. דרשו שהם יהפכו לאנגלו סקסים ומייד, וברית חינוך היא ארגון שנועד לשרת מטרה זו. השגוש הכלכלי היה בהתחלה... בשנים הראשונות כשרווחה תפיסת כור ההיתוך.
 

ellach19

New member
עוד משהו קטן..

אז השגשוג הכלכלי כן קשור לטמיעה או רק לכור ההיתוך?
 
תהליכי אמריקניזציה

השגשוג הכלכלי קשור במובנים רבים לשתי הגישות בנוגע לשילוב המהגרים בחברה האמריקנית. למידה מעמיקה של הקשר בין הנושאים תהפוך אותם למורכבים ביותר. בקצרה ניתן לטעון, שבסוף המאה ה-19 ארה"ב עברה תהליך מואץ של תיעוש שהשפיע על אופיה הכלכלי-חברתי של המדינה, דבר שהשפיע על הרכב המהגרים וגם על האופן שבו מהגרים נקלטו בחברה האמריקנית. אם את מתכוונת ב"שגשוג כלכלי" לתיעוש (ואז השגשוג הוא בעיקר של אילי הון) הרי שהנושא מתקשר בעיקר לעניין הדרישה לטמיעה מהירה של אותם מהגרים בדפוסי המקובלים של החברה האמריקנית - כאשר עוד השתמשו לעתים במושג של "כור היתוך" אך אם נשתמש בדימוי הרי שהתבנית שבה יצקו את החברה הנקלטת כבר הייתה בעלת דפוסים אנגלו-סקסיים/צפון אירופאיים/תרבות אנגלו-אמריקנית מחייבת.
 
למעלה