טקסי חתונה

[dify]

טקסי חתונה

יש לי שאלה לזוגיות שביננו. האם עשיתן טקס? ואם כן- למה? ובאיזה סגנון? האם המשפחות שלן מכירות בזוגיות בינכן? אתן מוזמנות לחגים/מפגשים משפחתיים אחרים? אנחנו מתחבטות רבות בנוגע לשאלת הטקס, יש לנו בעד ונגד, אני אשמח לשמוע דיעות נוספות. חלק מהבעד זה שאלת ההכרה של המשפחה המורחבת- כי כרגע קל להם להתעלם מאיתנו כזוג (כמו שאצל סטרייטים עד החתונה לא תמיד הזוג מגיע יחד). האם אצלכם הטקס שינה משהו בגישה אליכם? האם עשיתם טקס עם כל הדודות והחברים של ההורים? מה דעתכן? (הצעות יתקבלו בברכה

 

[כלבובי]

אנחנו לא

עשינו טקס, כי בטקס הנורמטיבי ובמסיבה הגדולה והמיותרת אנו לא מאמינות.... משהו אלטרנטיבי לא בער בעצמותינו, ועל כן פשוט עשינו חוזים הדדיים, ותו לא

משפחתה של זוגתי מזמינה אותנו לכל האירועים למיניהם, אם כי גם כאן זה בערבון מוגבל - רק השבוע היה לנו פיצוץ רציני על הרקע הנ"ל. משפחתי שלי - שום קשר. למי שקשה לקבל את הזוגיות, לפחות לפי מה שאני שמעתי וראיתי, זה לרוב לא עובר עם הטקס, אלא עם הילד הראשון. אלינו התחילו להתייחס אחרת לגמרי מאז שהוא נולד... בכל זאת, פתאום יש נכד ופתאום זה ברור שאתן יחד לעד או משהו כזה.... (לפני זה היה להם קשה יותר להפנים). לגבי הצעות, את יכולה לעשות מסיבה עם אלכוהול חופשי, ולהזמין את כל בנות הפורום

עזבי אותך מדודות זקנות.

 

[dify]

שלום שלום

אני לא אוהבת טקסים. ואני מבינה מה שאת אומרת על זה שרק נכד יגרום להבדל. אם כי לפעמים אני ממש מרגישה שהצד הלא ביולוגי פשוט יתעלם גם מהילד וזה אפילו חורה לי ומפחיד אתי אפילו יותר. לפעמים אני חושבת לעשות טקס רק כדי להצהיר כוונות בצורה הסימלית המקובלת. גם אצל סטרייטים לטקס יש משמעות שהיא מעבר לזוג שחי יחד בלי הטקס הרישמי. אני גם חושבת שבטקס יש אקט חברתי חשוב- כל מיני דודות שלא שמעו מעולם על לסביות יגלו שגם אצלן יש והן לא מתו מזה. חוץ מזה אני אוהבת להגיד שאני לסבית, כי אני מרגישה שזה להגיד- מה אתם יודעים, ללסביות אין קרניים... אני ובת זוגי נראות נשים חביבות ולא מאיימות, בניגוד אולי לתפיסה של לסביות כרוכבות על הארלי דיווידסון עם מקדחה בכיס. כך שזה נראה לי אפשרות לתת לסטרייטים היזדמנות להכיר ולדעת שזה נורמלי. האמת היא שאם הייתי סטרייטית לא הייתי שוקלת בכלל טקס. אבל כלסבית זה דווקא נראה לי כן רלוונטי. תגידי, אני מבינה ממך בעצם שגם עם ילד עדיין עושים לכם בעיות (חגים וכד')? אוף

 

[כלבובי]

האם את רומזת

שלסביות הרוכבות על הארלי דיווידסון עם מקדחה בכיס הן לא נורמליות? סתם....

בנימה קצת יותר רצינית, לטעמי אין משמעות לטקס. כמובן שזה אידיבידואלי, אבל נראה שגם עבורך אין לו משמעות.. אז אם כל העניין זה לעמוד מול כל מיני דודות - - אפשר לקפוץ אליהן בשבת עם הבת זוג לסיבוב דאווין. האמת? משפחה מורחבת זו בעיה. אפילו כזו שמקבלת, תמיד יש כאלה שקל להם יותר וכאלה שפחות, וזה טבעי. מה שחשוב זה הלך הרוח הכללי, ולהשתדל לא לעשות עניין מכל דבר שמישהו אומר (אם הוא לא מישהו יותר מדי חשוב). לא עושים לנו בעיות ברמה של - לא מוזמנות לאנשהו ביחד - ממש לא. אבל לא הכל דבש.... זה מאוד מורכב. אבל שוב, לפחות אצלנו - השינוי המהותי ביחס ובקבלה של מי שהיה לו קשה לקבל לפני כן, בא עם הולדת הילד. ואגב, גם לנו אין קרניים

 

[motor15]

הי שמעתי מדברות על דו"ג ובאתי מהר!

הי .. בת 44 נשואה עם ילדודס... שמעתי אתכן מדברות על הרלי אני רוכבת על קטנוע גם כן וזה כייף .

 

[שאלה123]

אני בזוגיות 3 וחצי שנים

ואבא שלי עדיין לא מוכן בכלל להגות את שמה של בת זוגתי. יש בי את התקווה שכמו שאמרתן, ילד משותף ישנה את התמונה (הוא גם מאד רוצה נכדים), אבל לפעמים נראה לי שזה רק דמיון. יש מישהי שיכולה לספר באמת פרטים על שינוי שכזה?

 

[כלבובי]

מצטערת על הפסימיות,

לרוב אני דווקא אופטימית... אבל לא כאן. השינוי יכול להתרחש אם יש איזושהי קרקע פורייה לכך. אבא שלא מוכן להגות את שמה של זוגתך - לא נראה לי שיקרה לו משהו אם תלדי, ובטח ובטח לא אם היא תלד. אני עצמי לא בקשר עם ההורים שלי כלל על הרקע הזה, ובואי נגיד שכשזוגתי ילדה - זה עניין להם את קצה הציפורן אם בכלל. אנשים כאלה לא רואים קשר בינם לבין הילד (נכד). זה לא פשוט. מה שכן - אנשים שקשה להם לקבל אך בסופו של דבר קיבלו אתכן, גם אם חלקית - זה קרוב לוודאי יכול להשתנות לטובה. הנכד מאוד מקרב, ופתאום יש צורך לראות אותו כל הזמן

מאחלת לכן הצלחה! ולא להתייאש מתגובות כאלה. אני בחרתי פשוט להתנתק, אתן תבחרנה לעצמכן מה שנכון בעיניכן.