אדריכלות/מבנה כסמלטרור ואדריכלות
מחפש חומר על התמודדות האדריכלות עם איום הטרור
בזמנו ..אדריכלות/מבנה כסמל
בזמנו דובר על נושא זה במספר מאמרים שניתקלתי בעקבות האדריכלות הפאשיסטית דווקא, כיצד עיצוב מקושר לפעולות מסוג זה, הן ברמה של תכנון ומאפיני עיצוב כלי הנשק, סוג הכלים, סוג הרכבים, והקישור שלהם- משהו נוסח עיצוב של ד"ר רשע בקולנוע, ו/או ברברלה ובלייד רזור. אבדוק יותר מאוחר הנושא מדליק
תצלום נוסף מעבודת הגמר ההיאבזמנו ..
היתה כתבה על הקשר ביןתיכנון וביצוע שלד התומך.. וקריסת הבנינים בגראונד זירו.. אולי צריך לבדוק האם ישנם שינויים בתקינה של בניית שלד בבניינים רבי קומות בעיקבות האלימות.. בניו יורק , ארהב או מקומות אחרים בעולם? אולי אפשר לראות אם זה משפיע על תיכנון אדריכלי מבחינת כמות מסת הזכוכית.. או אולי מה ההשפעה על תכנון מבנים בקומת הקרקע.., תיכנון כניסה לקניונים, תחנות אוטובוס (בניסיון להתמודד עם הטרור המוכר לנו), תנועה ברחוסבות עמוסים וכך הלאה.. אפשר לברר את זה גם בכיוון של אמצעי ביטחון שדורשים מחשבה אדריכלית =גדרות, מבני בטחון, מעברי גבול ומיסחר , בידוק ביטחוני וכך הלאה .. אגב בסוף שנה שעברה שלושה תלמידים בחולון (פנים) עשו עבודת גמר חללית =מיצב... בהתיחס ל"גדר".
אני יודע שבארצות הברית נכנסו תקנותטרור ואדריכלות
מחפש חומר על התמודדות האדריכלות עם איום הטרור
לא לטעות-בטון לא בדיוק היה עומדאני יודע שבארצות הברית נכנסו תקנות
חדשות לאחר ה-11,9 את הבניינים החדשים בגראונד זירו בונים עם הרבה אלמנטים מבטון - השימוש בבטון בגורדי שחקים חדש אצלם ועד עכשיו לא היה קיים יש חשיבות רבה לגרמי מדרגות ופינוי במצב חירום החמירו את התקנים של הזמנים לפינוי רבי קומות וחייבו בחדרי מדרגות רחבים יותר ובנויים או לפחות מצופים מבטון הגשר שמחבר את 2 המגדלים הגבוהים באינדונזיה לא היה מתוכנן מלכתחילה ותוכנן רק במהלך הבנייה מטרתו היא לאפשר פינוי מהיר של בניין דרך הבניין השני שמים דגש חשוב בתיכנון קורות התמך התחתונות למקרה של משאית תופת כמו שקרה באחד הבניינים הממשלתיים בארצות הברית בשנת 95 בו חלק גדול מהבניין קרס וגרם למותם של בערך 150 אנשים זה מה שידוע לי
אלו 2 מכרים שונים שדיברתי עליהםלא לטעות-בטון לא בדיוק היה עומד
בקריסה של מספר קומות(הפגיעה לא היתה בשיא הבניין אלא ברבע העליון כך שעל ידי הפיצוץ מספר עמודים קרסו ועל ידי החום(שמעניק אלסטיות אחרת לברזל)יצרו שינוי בחלוקת העומסים של הבניין) זהו בעצם יצירת עומס נקודתי ולא מתוכנן והבניין לא נועד ולא תוכנןלעמוד בכאלה.
אנין יקיריאלו 2 מכרים שונים שדיברתי עליהם
כמו שכתבת, את הבטון מצפים סביב עמודי הברזל שכן בטמפ' מסוימת ששרפה עלולה לגרום היא יכולה לאבד 50% מחוזקה, ראיתי שהעובי של הקירות מבטון שיצקו בביניינים החדשים בגראונד זירו היא 60 ס"מ המקרה השני הוא פיגוע אחר של טרור שהתרחש בשנת 95 בו משאית תופת התפוצצה ליד עמוד תמך מרכזי של בניין, ריסקה אותו וגרמה לקריסה חלקית, כמעט מלאה של הבניין. עקב כך שמים דגשים אחרים בתכנון הקורות תמך ולוקחים בחשבון את הסיכונים הללו
גם במגדלי הסחר העולמיאנין יקירי
צריך לבנות לשלום ובטחון בעת השריפה שהיתה בלב דיזנגוף הסתבר שאותם אלמנטים מ"קלקר" ששימשו כמילואה בתקרה הופכים לגז בחום, נפחם גדל והם מייצרים לחץ כלפי הדופן הדק מיותר-כלומר, בחום לא גבוה במיוחד, נוצרה תופעה של התבקעות תחתית התקרה כאשר נתזי בטון, ריקושטים, ניתזים על הכבאים בעוצמה. לא נוצר המבנה שעמיד ברצון להכריע אותו, שאינו ניתן לביקוע, לפיצוץ וכד-ראה מקרה הכור המופצץ של סאדם חוסיין על עובי תקרותיו וקירותיו. הכל עניין של חישוב נכון, של "תרגיל" שבו על ידי מיקוד עומס נקודתי ושימוש בעומסים העצמיים ניתן להבקיע כל דבר. (הפצצת הסכרים בגרמניה על ידי בנות הברית כדוגמא, אייל הברזל הנוגח בחומות עיר וכד'.)
הוא היה עשוי מ"כלוב" ברזל וקירות גבסגם במגדלי הסחר העולמי
חדר המדרגות היה מונוליטי ועשוי בטון
בהזדמנות תציץ במגדל של FOSTERהוא היה עשוי מ"כלוב" ברזל וקירות גבס
אחת הבעיות היו שהגבס והבידוד התפוצץ ומנע מעבר במדרגות בגלל זה במגדלים החדשים שם משתמשים בבטון את הכל אפשר לראות בתוכנית שנקראת האחד עשרה בנובמבר בנשיונל ג'יאוגרפיק ובתוכנית פלאי הבנייה גם כן באותו ערוץ
תודה רבה על העזרהטרור ואדריכלות
מחפש חומר על התמודדות האדריכלות עם איום הטרור
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.