Digi Lista
New member
ט"ו בשבט הגיע../images/Emo171.gif
יש משהו נורא תמים וטהור בחג הזה לדעתי,אני אוהבת את ט"ו בשבט-הוא שונה מחגים אחרים והוא לא מציק לי כמו פורים ופסח...השנה יצא גם חופש בט"ו בשבט וגם שמש (קרה.אבל שמש),תמיד טענתי שצריך חופש בטו בשבט בשביל לשתול ולנטוע
קיבלו היום תעודות,זה מוזר שאנחנו כבר לא בגיל לקבל תעודות במחצית השנה
מה שלומכם?... מה חדש?... אצלי בסדר. ירוחם המחשב מת לי כנראה סופית ואני במחשב של אחי הקטן. נגמר לי ביום שלישי רשמית הסמסטר הנוכחי ונשארו רק מבחנים שאחד יהיה בפברואר ואת השאר (אחד עוד מתקופת השביתה שנהב שעברה) שיבצתי למרץ ואפריל,הצטערתי שנגמר הקורס " קריאה,תיאוריה ומעשה" ביום שלישי כי נורא אהבתי אותו ואת המורה והרגשתי שקיבלתי הרבה כלים מעשיים כשהאבסורד הוא שהגעתי אליו במקרה אחרי שביטלו פתיחה פעמיים לשני קורסים.לגורל יש דרך משלו וכוונתי טוב הפעם. ארגנתי אתמול דרמה מפתיעה (האיפוק שלי נהרס,ככה זה כשאוגרים ולא מגיבים בקול, טריגר מסויים שבר את האיפוק-זה היה פיצוץ שקט<יצאתי מהכיתה בסערה ולא חזרתי,גם לא לקחתי איתי פלאפון> אבל מספיק דרמתי ואפקטיבי מסתבר) שהתוצאות שלה היו שקיבלתי מלא הרצאות על כמה רע לשמור דברים בבטן וכמה חשוב להגיד תמיד כול מה שיש...,המחנכת מהכיתה הקודמת נקרעה מצחוק כי במקום הקודם לא הייתי סותמת ופה אני שותקת כמעט כול הזמן ולא מגיבה גם כשמקטינים אותי מול התלמידים(מה שמקטין אותי מבחינתם ואז הם מזלזלים בי כשנוח להם) ונותנים לי הוראות לא הגיוניות (לקבוע תור למספרה לבן של המחנכת)...התגובה שלי אתמול כנראה גרמה להתעוררות ולדאגה כלפיי,המנהלת צילצלה אליי אתמול בלילה הביתה וזה מוזר כי אני בקושי מדברת איתה ואין לי בכלל את הטלפון שלה ולמען האמת הפעם האחרונה שדיברנו (מופיעה בפורום) גרמה לי להבין שהיא מכשילה את השילוב של הילדים...,היא הייתה ביום חופשי וקיבלה דיווח מדאיג שנעלמתי (לא ממש נעלמתי,הייתי בסביבה ועבדתי אבל לא עם הכיתה שלי אלא במקום היחיד בבית ספר הזה שאני מרגישה נוח ומפרגנים לי שם המון), היא אמרה לי אתמול בטלפון ששום דבר לא שווה את הבריאות שלי וביקשה ממני לבוא היום לשיחה אצלה במשרד (נהרס לי את התכנון לקחת יום חופש להתאווררות),אז דיברנו הבוקר,אחר כך היא דיברה עם המחנכת (הבנתי שהיה מאוד רועש בשיחה) ואז בהפסקה עם שתינו ביחד, המסקנה שחזרה שוב ושוב שאני צריכה להיות פחות מופנמת ולדבר כול הזמן ושהמחנכת לא תמיד קולטת אותי טוב (בשונה מהקודמת) כי אני נחמדה ומחייכת וזה מבלבל (עובדים עם ילדים אז חייבים לחייך וחוץ מיזה יש דברים יותר גרועים אז למה אני צריכה להפסיק לחייך כשמיוני האחרון גם ככה אני במשבר רציני?...) ...החל מיום שני הקרוב יעשו לנו שיחות גישור עם מישהי מהבית ספר שלמדה את זה,לא מוותרים עליי כרגע בקלות וזו כנראה מחמאה (בעיקר כי שקלתי להתפטר וכבר כתבתי לכם שהעבודה החדשה לא ממש מוציאה ממני את כול מה שיש לי והיא לא בית עבורי),אין לי כוחות לשיחות גישור אבל כנראה זה הדבר הכי טוב כרגע... קיבלתי השבוע עידכונים מהבית ספר הקודם על עניין התגובות לתביעה,הפכתי לוולדמורט ואסור להזכיר את שמי ורצוי להימנע מלדבר איתי כי אני אסון,מזל שיש את המחנכת שכול השטויות האלה לא מזיזות לה ונשארנו קרובות (היא עדכנה אותי בפרטים,יש עוד כמה כאלה הורים וצוות שאיתי בקשר-מעטים אבל נאמנים) ,היא גם מציקה להם שם בבית ספר שהם זקוקים לי לגיוס תרומות לפורים כמו שהייתי משיגה בכמויות כול השנה וגם מבחינת עבודה ואהבת הילדים אין לי מתחרים (ברור שלא אוהבים את מה שהיא אומרת וכמה שהיא מפרגנת לי), דיברנו הרבה השבוע והמסקנה הבולטת שאנחנו מאוד רוצות לחזור לעבוד יחד אבל זה כנראה לא יקרה בבית ספר הקודם לפחות בגלגול הזה,אם נמשיך לרצות בטח בסוף באמת נחזור לעבוד איפשהו ביחד,אני יודעת שאיתה יהיה לי כיף כי אנחנו מאוד מחוברות אחת לשנייה (בדיוק קודם כתבתי בשבילה דרשה לבר מצווה של בן דוד שלה,מבחינת כולם זה היא כתבה-אני מעבירה לה את הקרדיט וגם לפני חודש היא קיבלה המון מחמאות על קטע שכתבתי בלי שידעו שזאת אני).מזל שיש גם אנשים כמוה בין כול הגועל האנושי שם. ומשהו אחרון-גם הפלאפון והמלצמה שלי נהרסו בשבוע שעבר ולמשך כמה ימים היה לי טלפון חלופי,ניסו להעתיק את הסים וגם אחרי 3 ניסיונות עברו רק חלק מהמספרים,אחד מהמספרים שנמחק היה הטלפון של רינת גבאי, החניכת פר"ח שלי רצתה שנצלצל לדבר עם רינת כמו שאנחנו עושות מאז שרינת נתנה לנו את המספר שלה(היא התלהבה משתינו,נפגשנו בבת מצווה של ילדה מ'בית הגלגלים') ובדיוק כשהיא רצתה לא היה לי את המספר,הזהירו אותי מסלקום שעלולים למחוק לי בתיקון את כול הזכרונות כי צריך לאפס את הטיימרים או משהו כזה (זו הפעם הראשונה שהפלאפון שלי נזקק לתיקון והוא כבר 4 ומשהו שנים אצלי) וכשראיתי בחלופי אין לי הרבה מספרים חשבתי שככה עלול לחזור הפלאפון אחרי התיקון,החלטתי לעזור באיתור המספר של רינת כי החניכת פר"ח יקרה לי (אני מכירה אותה כבר 3 שנים,הרבה לפני הפר"ח והקשר בינינו באמת על סף חצי אימוץ-היא ישנה אצלי בבית כבר 3 פעמים והלכנו יחד לסרטים) ואם הקשר עם רינת חשוב לה אני רוצה לעזור,איתרתי את החברה המייצגת של רינת ושלחתי מייל ישיר למנהל,לתדהמתי תוך פחות מ12 שעות חודש הקשר(זה לא מובן מאליו,לסוכנויות ומפורסמים יש נטייה לעיתים להטריף את המוח עד שמגיעים לאדם שרוצים וגם זה לא תמיד מצליח,אכן "מה אתם חשים?!"...), המנהל שלח לי במייל את המספר של בעלה של רינת ועוד לפני שהגעתי הביתה וראיתי את המייל קיבלתי הודעה מרינת שזאת היא ושהיא מאושרת ונרגשת מאיך שאני דואגת לילדה הזאת.מסתבר שיש גם כוכבי ילדים שלא תופסים מעצמם וזוכרים להיות אנושיים. שבת שלום, ט"ו בשבט שמח ויאללה חפירות יא קמצני מילים
יש משהו נורא תמים וטהור בחג הזה לדעתי,אני אוהבת את ט"ו בשבט-הוא שונה מחגים אחרים והוא לא מציק לי כמו פורים ופסח...השנה יצא גם חופש בט"ו בשבט וגם שמש (קרה.אבל שמש),תמיד טענתי שצריך חופש בטו בשבט בשביל לשתול ולנטוע
