אם זה מעודד אותך, אז
זו ההופעה הראשונה ש*הייתי* בה. והמ, מעתיקה מרוק ישראלי ו-וואינט וכו': שילה פרבר. -הדגש- סופסוף -סדגש- שילה פרבר. אני שומעת את שילה כבר הרבה שנים, אבל פעם לא היה לי עם מי ללכת להופעות, ואז הפסקה, ומאז שהיא חזרה כל הופעה נדפקה לי איכשהו... וסופסוף הגעתי, עם פסימיות מקסימה שבגללה אמרתי שעד שהיא לא על הבמה, אני לא מאמינה שאני באמת בהופעה שלה.
ואז היא עולה. פותחת באחלה ביצוע ל"שיר בכיף" של קורין (מי שיבקש יפה יקבל
), ואחריו, כמובן, מונולוג קצר על האח הגדול (בעיקר על ההתמכרות שלה לאח הגדול VIP...). לא לקחתי פלייליסט אז אני לא זוכרת בדיוק, אבל היו את השירים החדשים שהיא מופיעה איתם מאז שחזרה ("יהיה בסדר" וכו'), תאספי אותי מהרצפה, לונדון, בית הדמעות, מאיה בלזיצמן (המדהימה יש לציין!! מצאתי את עצמי פשוט בוהה באצבעות שלה על הצ'לו בחלקים נרחבים מההופעה) קיבררה שוב את "ריקוד האלים", אדם בן אמיתי (מדהים גם כן... גם אצל שילה וגם אצל אביגיל רוז לפניה) עלה לשיר את "מצאת אישה", שלושתם יחד שרו את "אתה משתחרר" ששילה כתבה לנורית גלרון... זה היה אחרי סיפור שאמנם היה ארוך כאורך הגלות אבל גם מצחיק ומקסים מאוד, אז היה שווה. היו גם איזה זהב, אסור זה אסור, ולהדרן שילה עלתה עם "שיר החניון", אחד האהובים עליי והראשונים ששמעתי. האמת שממש חשבתי וממש ניסינו שיהיה הדרן שני, אבל לא הלך. גם בלעדיו ההופעה הייתה פשוט מופלאה. דבר נוסף שרציתי להגיד זה שהיה לי ממש קשה לחשוב על לשבת בהופעה של שילה. אני מאוד מחוברת לשירים שלה, וכשאני שומעת את הדיסק אני בקלות יכולה להתחיל לבכות משיר כזה או אחר שנוגע באותו רגע במקום הנכון, או בכלל. ודווקא בהופעה... טוב היו לי רגעים של על סף דמעות, לא יכולה בלי, אבל באופן כללי יצאתי בהרגשה שההופעה ממש לא הייתה לי כבדה על הלב כמו שפחדתי. עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע, אבל שילה משלבת הרבה הומור (מכוון ולא מכוון) בהופעה וזה עוזר לא לשקוע ב"אופטימיות" המפורסמת של שיריה. אני עדיין תוהה אם זה טוב העניין הזה, אבל נראה לי שאני נוטה לכן, כי אם לא היו את ההפוגות האלה היה קשה מאוד לשרוד הופעה שלה. אז יאללה, מתי ההופעה הבאה?