ידיעת האל

[eyk77]

ידיעת האל

מספר שאלות: 1. האם ידיעת האל היא על כל האירועים שמתרחשים בעולמנו?? 2. האם ידיעת האל מקיפה גם את החיות?? 3. האם ידיעת האל את האדם היא שונה מאדם לאדם??? זאת אומרת שיש אנשים שידיעת האל היא יותר ויש כאלה שהאלוהים יודע עליהם פחות או בכלל לא???

 

[mgb]

ידיעת ה'

בס"ד 1. לא רק שהקב"ה יודע ע לכל מה שקורה בעולם אלא גם כל המתרחש תלוי ונקבע על ידו. הרושם ש"דברים יוצאים משליטה, נובעים מסיבה אחת ויחידה - עקרון ה"בחירה החופשית". יש והשליטה וההשגחה נראים בגלוי ויש בהסתר אבל הקב"ה בסופו של דבר הוא ה"מושך בחוטים". 2.ידיעת הקב"ה כוללת כנ"ל תשובתי מס' 1# גם את החיות. אל אשהיות שלחיות אין "בחירה חופשית" אלא חוקי והטבעת טבע התנהגותם נראה הדבר כאילו הן עצמאיות. אבל ודאי שהקב"ה יודע מראש כיצד תתנהג וכיצד תגיב כל חיה או בהמה וכו' על כל אירוע שהרי הוא אשר קבע וטבע את טבעם. 3.לא. אין הבדל בין אדם לאדם במובן שאולי התכוונת שיש כאלה שבקב"ה מוגבל בידיעתם. אלא ידיעותיו את כל בני אדם יסודית ומושלמת ללא הבדל דת צבע ומין וכו'. ועל הכל אולי נזכיר את דברי הרמב"ם: הלכות יסודי התורה פרק א א יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון. והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. [ב] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות. [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם. ג [ה] המצוי הזה--הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ. והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף. שם פרק ב יב [ט] כל הנמצאים חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ--הכול מכוח אמיתו נמצאו. ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גודלו ותפארתו ואמיתו, הוא יודע הכול ואין דבר נעלם ממנו. יג [י] הקדוש ברוך הוא מכיר אמיתו, ויודע אותה כמות שהיא. ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין, שאין אנו ודעתנו אחד. אבל הבורא--הוא ודעתו וחייו אחד, מכל צד ומכל פינה.... יד נמצאת אומר: הוא היודע, והוא הידוע, והוא הדעה עצמה--הכול אחד. ודבר זה--אין כוח בפה לאומרו ולא באוזן לשומעו ולא בלב האדם להכירו, על בורייו בברכה מגב

 

[eyk77]

אוי כמה שהרמב"ם לא יסכים איתך.

1. שים לב- ידיעת האל היא רק לגבי מין האדם בלבד ושם היא נעצרת. כל מה שקורה עם הטבע לדוגמא זה על המקרה המוחלט בלבד. ככתוב במו"נ חלק שלישי פרק יז'. "והוא, אני בדעה כי ההשגחה האלוהית אינה בעולם הזה השפל כלומר: מתחת גלגל הירח אלא באישי מין האדם בלבד. והמין הזה לבדו הוא אשר כל מצבי אישיו ומה שמגיעם מן הטוב והרע הוא כפי הראוי לו, כמו שאמר כי כל דרכיו משפט . אבל שאר בעלי החיים, [שיב] וכל שכן הצומח וזולתו, הרי השקפתי בו כהשקפת אריסטו. איני סבור כלל כי העלה הזה נשר בהשגחה בו, ולא שהעכביש הזה טרף את הזבוב הזה בגזרת ה' וחפצו עתה על פרט זה, ולא שהרוק הזה אשר ירק ראובן נתעורר עד שנפל על הרחש הזה במקום מיוחד והרגו במשפט וגזרה, ולא שהדג הזה כאשר קלט את התולעת הזו מעל פני המים, עשה זה ברצון אלוהי לפרט זה. אלא כל זה לדעתי על פי המקרה המוחלט כמו שסובר אריסטו. לב. ידיעת האל היא רק לגבי מין האדם בלבד ושם היא נעצרת." 2. גם ידיעת האל לגבי האדם היא שונה מאדם לאדם, למעשה על פי הרמב"ם רק אילו שהגיעו לרמה שכלית גבוהה ביותר ,רק הם יוכלו להידבק להשגחה האלוהית שים לב לדבריו -מי שהשיג יותר שפע שכלי תהיה בו ההשגחה יותר בהכרח מפני שההשגחה נספחת לשכל , הוא כותב במפורש-" לא תהיה ההשגחה האלוהית באישי כל מין האדם באופן שווה" , ( מו"נ חלק שלישי פרק יח' ) " וכאשר נודע זה, הרי נודע כי השפע האלוהי המצוי, צמוד במין האדם, כלומר השכל האנושי אינו אלא מה שנמצא מן השכלים האישיים, והוא מה ששפע על ראובן ושמעון ולוי ויהודה. וכיון שהדבר כן, מתחייב כפי שאמרתי בפרק הקודם, שכל אחד מאישי בני אדם, אשר השיג מאותו השפע מנה יתרה כפי עתוד החומר שלו והכשרתו, תהיה ההשגחה בו יותר בהכרח, אם הייתה ההשגחה נספחת לשכל כפי שהזכרתי. ואם כן לא תהיה ההשגחה האלוהית באישי כל מין האדם באופן שווה, אלא יהיו להם יתרונות זה על זה בהשגחה, כיתרונות שלמותם האנושית. אם אסכם את דברי הרמב"ם ההשגחה האלוהית היא לא על כל הנברא ורק על מין האדם וגם שם יש רמות השגחה ורק מעט מאוד, אילו המשכילים שהצליחו תוך כדי למידה לפתח את שכלם לרמה הגבוהה ביותר - רק בהם תהיה ההשגחה ואילו כל שאר האדם בהם לא תהיה שום השגחה.

 

[mgb]

הרמב"ם לא יסכים איתי?

בס"ד כלום מדעתי כתבתי לך; וכי לא מדברי הרמב"ם עצמו ציטטתי?? מורה הנבוכים כתב הרמב"ם על דרך החקירה כנגד דיעות פילוסופיות ואכן לא אחת ישנם שינויים בדעתו בין פירוש המשניות, "משנה תורה" והמורה. אבל בסופו של דבר את האמונה היהודית, ההשקפה וההלכה למעשה ייעד הרמב"ם ב"משנה תורה". בברכה מגב

 

[eyk77]

אתה לא התייחסת לשום דבר ממה שכתבתי!

במו"נ יש דיון מעמיק על נושא ידיעת האל ובו הוא מביע את דעתו בנושא. בכל הציטוטים שלך יש דברים כללים ולא דיון מפורש בנושא. במו"נ הוא כותב שההשגחה היא רק על מין האדם וגם שם היא חלקית ויש כאלה שיש להם הרבה השגחה ויש כאלו עם מעט מאוד השגחה אם בכלל. מעבר לכך את מו"נ כתב הרמב"ם בערך 12 שנה לאחר שכתב את משנה תורה. אתה לא מתייחס בכלל לדברים שאני ציטטתי. ממש קל להתעלם ממה שלא נוח. חבל.

 

[eyk77]

ובנוסף לכך...

בוודאי שהרמב"ם לא יסכים איתך.. אתה כתבה שההשגחה היא על כל הנבראים וגם על החיות , הרמב"ם כותב במפורש שיש השגחה רק על "מין" האדם ולא על החיות או על הטבע ( עלה נופל וכו') אתה כותב שהשגחה היא על כל בני האדם בצורה שווה ואילו הרמב"ם כותב שאין ההשגחה שווה בין כל בני האדם ורק אילו שהגיעו לרמה שכלית גבוהה ביותר - תידבק בהם ההשגחה ועל אחרים לא. אז איך אתה עדיין חושב שהרמב"ם היה מסכים איתך??? סוף שבוע נעים.

 

[mgb]

השגחה..

בס"ד שלום! הבנתי מה ה"בעיה" שלך.. הגדרה מהי "השגחה אלוקית" ומהי "ידיעה אלוקית". אבל ראשית אתה לפתע מחליף בנושא הדיון: בשלושת שאלותיך שאלת על ידיעת הבורא ולא על השגחה ויש הבדל אכן בהשגחת הבורא על הנבראים וזה מבואר בהרחבה גם בין השאר בדברי הרמח"ל בספרו "דרך ה'". על ידיעת הבורא הרמב"ם ביאר בפירוש ב"משנה תורה" ואחזור ואצטט עבורך: כל הנמצאים חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכול מכוח אמיתו נמצאו. ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גודלו ותפארתו ואמיתו, הוא יודע הכול ואין דבר נעלם ממנו. לגבי ההשגחה העניין כך: ככל שרמת הנמצא הוא גבוהה יותר(רוחנית) ההשגחה כלפיו קרובה יותר; בעלי חיים מושגחים יותר מהצמחים, מין האדם מבעלי חיים, יהודים מגויים וצדיקים משאר העם. יש להבין בכלל מהי השגחה: הקב"ה טבע חוקים בהם מתנהל העולם. חוקי טרמו-כימיה, ביולוגיה, בוטניקה, פיסיקה וכך הלאה כאשר נמצא ייצור או נברא מסויים בסיטואציה מסויימת אין הקב"ה מתערב אחרת מחוקי הטבע למענו. שתי דוגמאות קטנות לכך: (בבא קמא ב' ע"ב): "אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף" (מגילה ג' ע"א): "וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו" כך שגם לשיטתך אין סתירה מדברי לדברי הרמב"ם ובכל מקרה לא סתירה מיניה וביה בדבריו בין "מורה הנבוכים" ל"משנה תורה". בברכה מגב

 

[eyk77]

השגחה...

שלום. נכון. הרמב"ם מדבר בקטע זה של מו"נ על השגחה אלוהית ולא על ידיעת האל ולא הייתי צריך להשתמש במושג של ידיעת האל בדיון הזה. אין ספק שגם על פי הרמב"ם כל הנבראים נוצרו מהאל והוא יודע את כולם אך השאלה היא לגבי השגחת האל. וכאן יש בעייה. אני רואה שתפיסת ההשגחה שלך היא שונה מזו של הרמב"ם. אתה טוען כי בעלי החיים מושגים יותר מהצמחים וכן הלאה אך לפי הרמב"ם אין השגחה כלל בבע"ח או בצמחים ושוב אני מצוטט ממו"נ: " אבל שאר בעלי החיים,וכל שכן הצומח וזולתו, הרי השקפתי בו כהשקפת אריסטו. איני סבור כלל כי העלה הזה נשר בהשגחה בו, ולא שהעכביש הזה טרף את הזבוב הזה בגזרת ה' וחפצו עתה על פרט זה, ולא שהרוק הזה אשר ירק ראובן נתעורר עד שנפל על הרחש הזה במקום מיוחד והרגו במשפט וגזרה, ולא שהדג הזה כאשר קלט את התולעת הזו מעל פני המים, עשה זה ברצון אלוהי לפרט זה. אלא כל זה לדעתי על פי המקרה המוחלט כמו שסובר אריסטו" כל טוב.

 

[mgb]

עוד על השגחה..

בס"ד תודה על דבריך! ראשית אני ממש מבקש להבהיר שאינני בר-פלוגתא של הרמב"ם ולא שייך להביא את תפיסתי מול תפיסתו של הנשר הגדול ממעתיקי השמועה ומגדולי רבותינו הראשונים, אם כי אני מבין את כוונתך - להציג עמדות בדבריי מול דבריו. פשוט לא חשתי נוחות שדבריי ייאמרו "בנשימה אחת" עם דברי הרמב"ם. טוב זוהי סתם הערונת. וגבי הציטוט מהמו"נ. ידידי, גם כאן לדעתי לא ירדת לסוף דעתו של הרמב"ם וברשותך אבאר: הרמב"ם טוען שאך מקרה הוא שעלה נשר והגיע לאן שהגיע ולא חלה עליו השגחה. אמת! ומהו המקרה?חוקי הטבע! מבין ידידי? המקרה הוא בלשונו של הרמב"ם מה שציינתי בדבריי שחוקי הטבע פועלים ו"עולם כמנהגו נוהג" כלפיהם. כלומר אם למשל באותה עת נשבה הרוח העלה ינוע בהתאם לחוקיות מסויימת. הקב"ה כביכול "לא שם" על עלה היכן יעוף והיכן יפול. הוא קבע מראש חוקי טבע ועל פיהם הנבראים מתנהגים וכך יעוף לו אותו עלה מה שעבורינו, כלומר בטרמינולוגיה שלנו הוא "מקרה". כשלמעשה הוא עף על פי חוקי הטבע ולהם חוקים משלהם(קרא להם סטיסטיקה..מה שתרצה). ולך תבנה נוסחה כיצד עפים עלים... בני אדם, יהודים ובייחוד צדיקים מושגחים השגחה פרטית. ואם חוקי הטבע עלולים למשל להרע להם הקב"ה מתערב ומונע מאותם חוקים להשפיע עליהם. דוגמא?! בבקשה: רבי עקיבא אייגר זצוק"ל על פי כל אמות מידה ודעת גדולי הפרופסורים לא היה יכול לחיות יום אחד! ובכל זאת חי למעלה מ-70 שנה. החזון איש זי"ע העיד על עצמו שכל חייו "ניסים תדירים..". בברכה

 

[הטייסת]

למה בגלל הגיבנת?

 

[mgb]

על רבי עקיבא אייגר זצוק"ל?

בס"ד לא רק. ובכלל לא זו היתה הבעיה העיקרית. לא קראתי את הגליון הרפואי

אבל זכור לי מקריאת הביוגרפיה שהיו לו בעיות לב, ריאות, אי-ספיקת כליות בעיות עיכול ומעיים ועוד ה' ירחם! לכן לא סתם ראוי על צדיקים אלה לאמר זי"ע זכותו יגן עלינו!! בברכה