יה ירח יה ירח מה עשית

[שירה כמים 1959]

יה ירח יה ירח מה עשית
חנקת בת ובן
יה ירח יה ירח מה עשית
שתמות כבר, יה חתיכת זקן

 

[שירה כמים 1959]

ירח אהוב,
המדענים מהלכים רכיל
שאינך אלא חתיכות של אבנים וסלעים והרים
ומים קפואים.
אבל אנחנו הרי יודעים את האמת
אני ואתה
לא ניתן להם לשבור לנו את הנשמה
אנחנו יודעים איך חייכת אלי ואל עוד מיליוני ילדים בלילות אבודים
אנחנו זוכרים את הנחמה הקרה
את עיניך המביטות, הצופנות, הזוכרות, המתעדות עבורנו
את מה שהיה
או אולי לא היה
ושוב אנחנו משוגעים.
לא, היה לא הייתה שואה ונאצים,
לא, היה לא היה אבא בא אל המיטה,
לא היה לא הייתה ילדה נרמסת,
לא, היה לא היה דובי נופל מהמיטה.

אבל אתה הלוא יודע,
אתה הלוא זוכר.

ירח, אל תדאג, אני לא מאמינה לרכילויות המדענים,
אני ואתה - זה לנצחי נצחים,
זה לעולמים.

 

[שירה כמים 1959]

יה ירח יה ירח מה עשית
יה ירח בבקשה תמות

 

[שירה כמים 1959]

איך הנחת להם לשלוח חלליות אל אדמתך
איך הנחת לאדם להלך עליך
צעד גדול לאנושות בתח שלי
צעד גדול
צעד גדול
אל אובדן החלום

 

[שירה כמים 1959]

כרגע הנהר שלך צלול
טיפות גשם דקות מרעידות את פניו
ואילו הלב שלי חלול
מעולם לא ידע להתמלא

הלוואי שהייתי לוקחת מילים שלך
ומשקה בהן את לבי
כאילו היו מילותייך מים
ולבי נהר

הלוואי שעלמה בשמלה עתיקה
הייתה יורדת בשביל ובידיה כד חימר
אל לבי המתוק, אל לבי המר
לשאוב ממנו את חיי

 

[שירה כמים 1959]

שיר שמח 29 באוקטובר 2020
הגיטרה על הרצפה
באלכסון
מחכה לי
הבטן שלי קרובה אל הגב
פחות או יותר
ורכה
האצבעות שלי מתקתקות על המקלדת
האצבע האמצעית עם הטבעת היפה שקניתי לעצמי
במקום הטבעת ההיא
(אני זוכרת)
בכיתי היום אחרי שסיפרתי כמה כמה היה לי רע
וסיפרתי גם כמה כמה כמה טוב לי
שהלב נפתח ומתרחב והנשימה נושמת
האוויר נכנס בקלילות וננשף מבלי השם
עוד מעט יגיע החורף ואעשה מרק בטטה מתובל
אולי תהיה לי כבר אהובה והיא תבוא אלי ואנחנו נשיר ונצחק נשיר ונצחק
הגשם יירד בקלילות של רפיון
אחרי מעשה אהבה
אף סיגריה לא תידלק
האוויר יהיה נקי
האוויר יהיה כאן
ובעצם
כבר האוויר נקי
כבר האוויר כאן
והגיטרה כבר פרושה ומצפה
והאצבעות כבר קצת חמימות מהמגע שנגענו ונדלקנו הערב
אני והמיתרים