יום השואה

S r 35

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif לזכרם

 

dafgol

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif

יהי זכרם ברוך . הערב, כמו כל שנה ביום הזיכרון (לשואה ולגבורה ואח"כ יום הזיכרון לחללי צה"ל) , הדלקתי נר זיכרון, הערב בר הדליק יחד איתי, רז הביט מהצד... חשבתי על בני המשפחה שלי שנרצחו והושמדו בשואה.....הם בטח חשבו שלא יהיה המשך למשפחה...השושלת לא תמשיך. משפחה שאני לא מכירה, אבל מקווה שאי -שם הישות שלהם רואה ויודעת.....השושלת ממשיכה ותמשיך לעולמים
בר דיבר איתי על הנושא היום, הסביר לי שמחר תהיה הצפירה, הסביר לי למה....מה שהסבירו להם היום בגן. אח"כ דיברנו גם על יום הזיכרון שבוע הבא..... כשסיימנו לשוחח, בכיתי ונצבט לי הלב...... כן במותם ציוו עלינו את החיים...... יהי זכרם ברוך
 

dafgol

New member
כמה ומה הילדים שלנו יודעים?

אני מדברת על ילדי גן חובה והלאה, לא מצפה שקטנים יותר יבינו....גם לא צריך אולי כרגע.... אתמול בר ואני שוחחנו על הנושא, הדלקנו נר, היום (שניהם) הלכו עם חולצה לבנה לגנים, אני מקפידה על זה בכל שנה בימי הזיכרון. בר הסביר לי אתמול, הראה לי איך צריך לעמוד בצפירה....דיברנו קצת על מה שקרה ליהודים , כמובן ברמה שמתאימה לשיחה והבנה שלו.... הוא שאל אותי אם גם לנו מתו אנשים בשואה? הסברתי לו שכן....הוא שאל אם סבתא רבא שלו (סבתא שלי) היתה בשואה....אמרתי לו שכן.... אני מאוד שמחה וגאה שהוא מתעניין ושואל, לפחות ברמה הבסיסית הוא גם מקבל תשובות.... חשבתי לעצמי אח"כ....הדור שלנו, ההורים, הכרנו ראינו שמענו מבני משפחה או בבתי הספר עדויות של ניצולי שואה, הדור של הילדים אולי מכיר קצת עוד סבים סבתות שניצלו....אבל כמה יש כאלה? כמה הוא ובני גילו יזכרו בעוד שנים? אני זוכרת בתיכון , מפגשים עם ניצולי שואה, מנהל ביה"ס שלי היה מניצולי תאומי מנגלה וכל שנה סיפר לנו....זוכרת סיפורים של סבתא שלי ושל בני משפחה שכבר לא איתנו... הדור הצעיר....כבר לא ישמע עדות מגוף ראשון.....זה יהיה משהו "היסטורי" כבר....משהו שלומדים מהספרים....... היום בבוקר ראיתי בגן את פינת הזיכרון שהכינו בגן ....חשוב לי שהילדים הפרטיים שלי ובכלל כל הדור הצעיר החדש והבריא....ידע, לא ישכח.... במיוחד בזמן כזה ...ע"ע מה שקורה ביומיים האחרונים בשוויץ ובכלל....אנחנו לא בדיוק "חביבי הקהל" בעולם.... נכון שבגיל הזה הם לא צריכים לדעת מה שאנחנו יודעים....אבל הם חייבים לדעת וללמוד....לזכור ולא לשכוח....
ביום הזיכרון לחללי צה"ל זה עוד הרבה יותר קשה...(לי באופן אישי הרבה יותר , ובמיוחד מאז שאני אמא ) חלק מהקטנים כבר חוו מכירים ויודעים מגוף ראשון.... ישראל 2009
 

S r 35

New member
וזה בדיוק הפחד...

איך אפשר להסביר לילדים משהו כל-כך נורא, שגם אנחנו כמבוגרים, לא מסוגלים לתפוס לגמרי. כי אי-אפשר לתפוס ולהבין את היקפה של השואה לגמרי. היא אירוע נורא וחסר תקדים בתולדות האנושות. רציחות עם היו גם בעבר, אבל מעולם לא באופן כל-כך שיטתי, קר, מתוכנן, שכלתני ומפלצתי. ועכשיו... בימים שמכחישי השואה מתרבים ומרימים ראש. בימים שהשטן מאיראן מקבל במה מכובדת לשפוך מעליה את הארס שלו. בימים שאירופה מתאסלמת במהירות האור. בימים שאפילו אצלנו כאן בארץ, יש אנשים שמפגינים חוסר ידע מכאיב בנושא השואה ופה ושם עולים משפטים של "נמאס מיום השואה" בימים שדור הניצולים הולך ופוחת.... מי יזכור ומי יזכיר בעוד כמה שנים? בעוד דור? ... בימים כאלה - מה שכתבת: "אבל הם חייבים לדעת וללמוד... לזכור ולא לשכוח...." נכונים ומשמעותיים מאוד. רוצה לצטט את סבינה דורפמן ז"ל - סופרת, ניצולת שואה מפולין, שכנה, שכתבה על קורותיה בזמן השואה. סבינה כתבה על הכריכה האחורית של ספרה האחרון שבבוא יומה, תלך לעולמה בחיוך על שפתיים ולב שקט כי מה שטמון בה נחשף בסיפורה. לי הייתה את הזכות לקבל ממנה את הספר - המתאר את קורותיה וקורות משפחתה בתקופת השואה - עם הקדשה. היא נפטרה כשנה אחר-כך. וזה מה שהיא כותבת על השארת הצוואה לדורות הבאים: "אני מאמינה במילה כתובה. החיים נגמרים במוות, ומה נשאר אחריו? הירושה שתחולק בין צאצאיו של המת? כל זה ייעלם ויישכח עם הזמן, אך המילה הכתובה תישאר. גם אם יקראו בספר רק פעם אחת, אבל לא יזרקו אותו לזבל, בכל פעם שיסדרו את הספרייה יורידו את האבק שהתיישב עליה ויחליטו להוציא משימוש מספר ספרים בשל הצפיפות, אך הספר של אדם יקר במשפחה יישאר. קורות חייו וחיי משפחתו בעבר, יעברו מדור לדור..." אצלי בבית - הספר של סבינה, על המדף.
 
למעלה