כמה ומה הילדים שלנו יודעים?
אני מדברת על ילדי גן חובה והלאה, לא מצפה שקטנים יותר יבינו....גם לא צריך אולי כרגע.... אתמול בר ואני שוחחנו על הנושא, הדלקנו נר, היום (שניהם) הלכו עם חולצה לבנה לגנים, אני מקפידה על זה בכל שנה בימי הזיכרון. בר הסביר לי אתמול, הראה לי איך צריך לעמוד בצפירה....דיברנו קצת על מה שקרה ליהודים , כמובן ברמה שמתאימה לשיחה והבנה שלו.... הוא שאל אותי אם גם לנו מתו אנשים בשואה? הסברתי לו שכן....הוא שאל אם סבתא רבא שלו (סבתא שלי) היתה בשואה....אמרתי לו שכן.... אני מאוד שמחה וגאה שהוא מתעניין ושואל, לפחות ברמה הבסיסית הוא גם מקבל תשובות.... חשבתי לעצמי אח"כ....הדור שלנו, ההורים, הכרנו ראינו שמענו מבני משפחה או בבתי הספר עדויות של ניצולי שואה, הדור של הילדים אולי מכיר קצת עוד סבים סבתות שניצלו....אבל כמה יש כאלה? כמה הוא ובני גילו יזכרו בעוד שנים? אני זוכרת בתיכון , מפגשים עם ניצולי שואה, מנהל ביה"ס שלי היה מניצולי תאומי מנגלה וכל שנה סיפר לנו....זוכרת סיפורים של סבתא שלי ושל בני משפחה שכבר לא איתנו... הדור הצעיר....כבר לא ישמע עדות מגוף ראשון.....זה יהיה משהו "היסטורי" כבר....משהו שלומדים מהספרים....... היום בבוקר ראיתי בגן את פינת הזיכרון שהכינו בגן ....חשוב לי שהילדים הפרטיים שלי ובכלל כל הדור הצעיר החדש והבריא....ידע, לא ישכח.... במיוחד בזמן כזה ...ע"ע מה שקורה ביומיים האחרונים בשוויץ ובכלל....אנחנו לא בדיוק "חביבי הקהל" בעולם.... נכון שבגיל הזה הם לא צריכים לדעת מה שאנחנו יודעים....אבל הם חייבים לדעת וללמוד....לזכור ולא לשכוח....
ביום הזיכרון לחללי צה"ל זה עוד הרבה יותר קשה...(לי באופן אישי הרבה יותר , ובמיוחד מאז שאני אמא ) חלק מהקטנים כבר חוו מכירים ויודעים מגוף ראשון.... ישראל 2009