יום קשה עבר על כוחותינו...

  • פותח הנושא ligo
  • פורסם בתאריך

ligo

New member
יום קשה עבר על כוחותינו...

מאי ואני היינו ערות מ-8:00 ורק עכשיו היא הלכה לישון (23:30) היא די היתה דבוקה לי לציצי כל היום (אין קפיצת גדילה בגיל 8 שבועות, נכון?) עדיין אין לה סדר יום קבוע. אתמול למשל היא ישנה 5 שעות בצהריים, עד שהערתי אותה, וככה אני מוצאת את עצמי עושה הכול מהר מהר -מקלחת 2 דקות, אוכל בביסים גדולים, כי אני חושבת שהיא תתעורר כל רגע. והיום, כאמור, היא לא ישנה בכלל וזה היה די קשה. כשאני איתה אני משתדלת להישאר רגועה כל הזמן למרות שאני כבר גמורה, אבל מצאתי את עצמי בוכה בגלל שיובל הלך לקניות ולא קנה לי מרכך לשיער, וניסיתי לתפוס אותו בסלולרי ולהגיד לו שאם אין את הסוג שלי שיקנה אחר, אבל הוא לא ענה, והיה ג´וק ולא יכולתי להרוג אותו כי היא היתה לי על הידיים ובכתה כשהנחתי אותה. אח"כ כשיובל הגיע והרג את הג´וק הרשיתי לעצמי לתת לו אותה ולבכות קצת (וזה לא בגלל המרכך, למרות שהוא היה צריך לחשוב לבד ולקנות לי אחר) נראה לי שזה יוצא נורא מבולבל, אבל תסלחו לי על כך. אני הולכת לישון כי מחר יום חדש... ומה שניסיתי לשאול זה לגבי סדר היום- מתי הם מתחילים להתקבע על לו"ז מסויים? ככה אני אוכל לאכול/להתקלח וכו´ בנחת ולא בחשש שדווקא כשאני מתחילה משהו היא תתעורר. לילה טוב (אני מקווה)
 
נפלה לדעתי שגיאה בכותרת

צריך להיות יום קשה נפל על חוסר-כוחותינו !!! יום חדש, הכל מתחיל מאפס ליאור
 

נירית1

New member
../images/Emo24.gif בהחלט יום קשה

ועוד צפויים ימים קשים - ולילות! (שימי לב לשעה שאני כותבת ) אז בקטע הזה אני לא ממש אשת בשורות, אבל זה הולך ומשתפר עם הגיל. לפני גיל שלושה חודשים אין בכלל מה לדבר על סדר יום וגם אח"כ עד לפחות חצי שנה זה לוקח זמן, יש ילדים שיודעים יותר להעסיק עצמם ויש כאלו שזקוקים להמון מגע. אבל כמו שכתבת מחר תמיד יהיה יום חדש וזה מה שחשוב.
 
אני כל כך מבינה על מה את מדברת!

זה כל כך מתיש... גם אני הייתי (ועודני) מתפרצת על דבר קטן אחרי שיום שלם ניסיתי להתגבר על העייפות. ההתפרצות היא תמיד על משהו שלא היה גורם לי בד"כ לתגובה חריפה למרות שנראה לי שאף פעם זה לא על שטויות. אני הכי שונאת שאומרים לי "את מתפרצת בגלל ההורמונים" או "את בוכה בגלל העייפות". אני בוכה בגלל דבר שחשוב לי. אולי בלי העייפות/הורמונים/הריון/הרגשה רעה לא הייתי בוכה אבל עדיים הנושא הספציפי היה חשוב לי מאד. אני משתדלת מאד להתקלח כשליאור בבית כדי שיהיו לי כמה דקות של מקלחת נורמלית. מעבר לזה - אני עושה הכל איתה. למדתי לאכול לידה, לא בביסים גדולים מידי, וזה מסתדר לא רע. בנוגע לשינה - גם לנו היו הרבה לילות של עירות וימים של שינה עד שהתחלתי לעשות הבדל ברור בין יום ולילה. ביום השתדלתי מאד לשים אותה לישון באור (חלקי לפחות) ובלילה עשיתי חושך ושקט. אחרי כמה ימים נראה לי שזה די הסתדר. שיר אמנם מתעוררת בלילות אבל אחרי יניקה קצרה היא שוב ישנה. בימים היא מתעוררת עירנית לגמרי ומתחילה לשחק. אני מקווה שאחרי יום קשה כזה מאי ישנה טוב בלילה. אולי זו תהיה התחלה של סדר בשינה. תשתדלי לשחק איתה ולהעסיק אותה ביום (אוף... זה בכלל לא קל...) וכך היא תלמד לאט את ההבדל בין יום ולילה. מחכה לעדכונים חנה
 
אני זוכרת את התקופה ההיא...

תראי, ענבל רק בת 9 חודשים ואני מסתכלת על הזמן הזה (שהיה לפני חצי שנה) כתקופה. זה רק כדי להמחיש לך שזה עובר. בגיל הזה ועד בערך גיל חצי שנה אין זמנים קבועים, אבל זה הולך ומשתפר. אני השתדלתי מצד אחד לזרום עם הזמנים שלה, מתוך הבנה שזה צורך שלה ואין טעם בגיל הזה לנסות להקנות לה הרגלים. אבל מצד שני, מהיום הראשון עשינו הבדל גדול בין יום ולילה. ביום יש אור, בלילה יש מנורת לילה ושקט. אין פוצי מוצי כשהיא מתעוררת לאכול, מעט מאד. את תראי שזה יבוא לה באופן טבעי. היום ענבל עדיין מתעוררת בלילות, בעיקר כדי לבדוק שאנחנו שם (שלב חרדת הנטישה) ופעם אחת לאוכל. אני נותנת לה בקבוק (היא אוכלת לבד במיטה) וחוזרת לישון. אז גם אם קמים מספר פעמים, לפעמים אפילו לא זוכרים אותם. עוד יגיעו ימים כאלה, הם לא רחוקים. רחל
 
סדר יום

לקראת גיל חודשיים וחצי החבר´ה שלי התאפסו על יום ולילה (מה שבהחלט לא אומר שהם ישנים כל הלילה, עד עצם היום הזה), והתחילו להתעורר בלילה רק כדי לאכול. עד אז. העניינים היו כיאוטיים למדי. לגבי מקלחת - עד היום, אם אני מתקלחת באמצע היום והם ישנים (מה שדי נדיר), אני עושה את זה צ´יק צ´ק ומתה מפחד שהם יתעוררו לי באמצע. ככלל, אני משתדלת שיהיה מישהו בבית כשאני מתקלחת, כי אלו באמת כמה דקות שאני רוצה לעצמי, בלי לדאוג. ואני מכירה את העייפות הזאת מלהיות איתם כל היום על הידיים. כשהבעל חוזר מהעבודה - טראח! לזרוק עליו תינוק וללכת לעשות משהו אחר, כל דבר - כוס קפה, ספר, מקלחת. כמובן שאצלי זה לא תמיד עבד ככה. התינוק בד"כ נזרק על הבעל כשחזר מהעבודה, אבל מה עושים עם השני... חשוב שתקחי לך כמה דקות כאלה כל יום. שימי את מאי על בעלך (ולא חשוב כמה קשה הוא עבד כל היום, אין כמו להסתובב יום שלם עם ילדה לא מרוצה על הידיים), על אמא, על כל אחד שמוכן, ותקחי לך כמה דקות של זמן איכות לעצמך בלבד. זה ממלא נהדר את המצברים, אפילו בלי לישון. בקיצור, כמו שאמרו לי בזמנו (ואני זוכרת כמה זה לא ניחם אותי), הזמן יעשה את שלו. בעניין אוכל - אין סיבה שלא תאכלי כשהיא לידך בטרמפולינה ותדברי אליה תוך כדי.
 
וואו, חמודה, זה לא קל ../images/Emo24.gif

יש ימים כאלה שמתיים אותך עד עפר ואז הבעל חוטף ובגדול
אין מה לדבר על סדר יום בגילאים הללו וגם יותר מאוחר כאשר יש לך שניים-שלושה ימים שנראים אותו דבר ואת חושבת שהנה היא סיגלה לה סדר יום ואז בום, הכל משתנה שוב. אני חושבת שרק אחרי גיל חצי שנה תומר התחיל לסגל לעצמו סדר יום שגם הוא די השתנה כל חודש או אחרי כל מחלה (ולצערי, לנו היו לא מעט כאלה
). אז כרגע צריך להסתדר עם הקיים ולהחזיק מעמד שפויים. מקלחת אני באמת ממליצה לעשות כשמישהו נוסף נמצא בבית ועד היום אני משתדלת לעשות כן. אני בעיקר פוחדת מתאונה חס וחלילה ונראה לי יותר בטיחותי כשמישהו נמצא ויכול לעזור לי ולטפל בתומר שאיתי. מה גם שאז באמת אפשר להקלח ברוגע ולקחת את הזמן ולשטוף את קשיי היום. אני חושבת שיהיה לכם הרבה יותר קל כשתעברו קרוב להורים. ככה, ההורים יוכלו לבוא אחרי העבודה/אחה"צ ולהביא לך אוכל, לרדת לטייל עם מאי ולאפשר לך לאכול בשקט, להתפנק והכי חשוב לנוח. מאחלת לימים פחות מעייפים עד אז...
ו-
אחותי היקרה.
 

ligo

New member
תודה על העידוד

המתוקה שלי ישנה 8 שעות! ואכן יום חדש הגיע- חיוכים חדשים, פרצופים חדשים, כוחות מחודשים. והיום המטרה- לשטוף את הבית אני באמת אנסה להרגיל אותה לישון עם אור במהלך היום ובסוף (מתי?) היא תתרגל להבדלים בין יום ללילה ושוב תודה שאתן (וליאור) כאן
 
חמודה לשטוף את הבית ?

אל תנסי להיות סופרוומן ..המטרה היא לצבור כוחות אני בחודשיים הראשונים המטרות שלי הסתכמו בלעבור את היום בין הנקה להחלפה לשינה .. שתומר היה נרדם הייתי נשכבת לישון יחד איתו ... אז הבית לא היה מבריק ולא היו סירים מלאים כל טוב על האש שהאיש חזר בערב ( לא שבימים רגילים יש
) אבל אי אפשר לעשות הכל ולהניק כל היום זה מ-ע-י-י-ף ואת צריכה לנוח אז לדעתי תציבי לעצמך מטרות יותר הגיוניות -כמו לשטוף כוס לקפה
למשל
 

ריטה1

New member
בעניין סדר היום

שי התחילה לישון בלילה די מהר כבר בגיל חודש וחצי-חודשיים, ומה שעזר לי בזה היה ספר נפלא שנקרא "סודותיה של הלוחשת לתינוקות", היא מסבירה שם איך לגרום לילד לישון בלילה, ועוד כל מיני עצות מאוד יעילות, אז קצת מהספר, קצת הגיון בריא, קצת אינטואיציה, וכנראה גם ילדה מלאך. מה שכן חלק נכבד מהתהליך היה להעביר אותה לישון בחדר נפרד בגיל חודשיים, הייתי צריכה להחזיר או להאריך את העריסה, והחלטתי שזה זמן טוב לעבור לחדר אחר, (מה שכן חדר צמוד עם אינטרקום.וההסבר לכך הוא פשוט: לפעמים תינוקות מתעוררים בלילה וקצת מתבכיינים, סתם מתוך שינה, והרבה פעמים חוזרים מיד לישון, ההתבכיינות הזו נראית לנו לפעמים כאילו שהם מתעוררים, אבל אם נניח אותם קצת לבכות הם בסוף יירדמו (עד היום השיטה הזו עובדת כששי לפעמים מתעוררת בלילה), כדי להשקיט את נקיפות המצפון הייתי קמה הולכת למטבח ומכינה לה לאכול בד"כ עד שהייתי חוזרת עם האוכל הילדה כבר ישנה.אפשר גם לנסות לתת להם בלילה לשתות (וזה כדי להרגיל שבלילה אין אוכל), בזמן האחרון שמעתי שלא בריא לתת מים, אז אני נותנת תה שומר, בריא לבטן. מה שחשוב לדעתי הוא גם לא להעיר בצהריים, בגיל הזה הם כבר ייקומו כשירצו. והכניס לסדר יום, בעיקר בערב. אצלי זה מקלחת, אוכל ולמיטה. בהתחלה היא הייתה נרדמת עם האוכל, עכשיו אני כבר שמה אותה במיטה והיא נרדמת לבד. וכשמעירים כבר אז בעדינות, ללטף ולתת לו להתעורר לבד. שיהיו הרבה ילות שקטים ושנה טובה
 
לפי מה שזכור לי בערך בגיל 12

שבועות מתחיל להסתדר סדר היום, אבל זה משתנה מילד לילד, וגם ההנקה משנה לכאן או לכאן. האם יש מישהו, פרט ליובל שיכול לבוא לעזור לך, על מנת שתוכלי להתקלח/לאכול/להרוג ג´וק בשקט, זה קצת יקל עלייך עד שיתארגן לו סדר יום (וסדר לילה, כמובן....).
 
מצטערת שאני מגיבה רק עכשיו, אבל

היה עמוס אתמול ולא הספיקותי. מבינה אותך ובגדול!!! לגבי קפיצת גדילה - בהחלט אפשרי, כי לקראת גיל 3 חודשים זה קורה. הם מתחילים להתקבע על סדר יום לקראת גיל 1/2 שנה.
שאני מייאשת, אבל אני לא אשמה...
כ"כ מבינה אותך עם חוסר האונים שלנו, כי ניטלה מאיתנו העצמאות שלנו. יא אפשר להתקלח מתי וכמה שרוצים, אוכלים בעמידה, משתינים בכמעט עמידה וכולי וכולי. והתסכול הוא רב, כי לא כך תיארנו לעצמנו את ההורות. לשגיא היתה תקופה, בה הוא היה ישן לפרקי זמן של 15 דק´
בכל פעם. מותר לציין שכמעט לא הצלחתי לעשות כלום.... הנחמה היא שזה עובר, וצריך לזרום עם סדר היום הלא מסודר שלהם. ברגע שהם נרדמים, נתקי טלפונים (תודיעי ליובל שאת מנתקת, כך אני עדיין עושה) ותכנסי דבר ראשון להתקלח. אח"כ אוכל (ניתן לסיים ארוחה טובה ב - 10 דק´), ואח"כ את כל השאר. זה מה שאני עשיתי. הרבה מאוד דברים גם עשיתי כששגיא היה על המנשא. מכיוון שמאי היא קטנה, יחסית, לא תהיה לך בעיה. מתברר שניתן לעשות הרבה דברים כשהם על המנשא (חוץ מלתלות כביסה...). מקווה שעזרתי.
ות ו
ים לשפיפונה של הפורום
.
 
פתרון למשך הכנת ארוחה

בהתחלה חנה קיבלה משלוחי אוכל מאמא שלי כך ששתי דקות במיקרו ויש אוכל כיום אני לוקח אוכל ביתי לעבודה אז כל שישבת אני מבשל כמה וכמה דברים, חנה מוסיפה בישולים שלה את הכל בקופסאות בחלוקה למנות אישיות למקרר קנינו אגב מקפיא עכשיו לפעמים ביום שבת בערב אין כבר מקום במקרר... ליאור
 
למעלה