והרי המתכונים:
הנה המתכון לעוגה:
http://www.parperaot.co.il/?p=299
אני הכנתי אותה עם שוקולד 60% ובלי אגבה (החלפתי במים), ובגרסא אחרת עם קצת אגבה (יוצא מתוק יותר, מן הסתם). יש בהערות לפוסט כל מיני אפשרויות לשינויים במתכון.
 
ממליצה גם על העוגיות האלו:
http://www.carbfree.co.il/?p=855
 
אני מתכננת להכין אותן שוב היום או מחר.
 
בנוגע לפליאו - השובע מופיע ממש מהר. לוקח קצת יותר זמן באמת להאמין לזה, אבל אני חושבת שתרגישי את ההבדל גם בניסוי של שבוע.
 
בנוגע לארוחת הערב - לרוב זה לא קורה. מבחינתי זו תוצאה של שיבוש. למשל, יש לי מבחן באנליזה נומרית, אז אני אוכלת יותר בארוחת הצהריים - כדי לא להיות רעבה בזמן המבחן - ואז חוזרת הביתה אחרי המבחן. יכול להיות שהייתי מרגישה רעב, אבל בזמן המבחן (שהוא מארבע וחצי עד שבע וחצי) אני לא מרגישה אותו, וזה ממש מתאים לי. הדבר האחרון שאני צריכה בזמן מבחן זה להיות רעבה. ואז אני חוזרת הביתה אחרי שמונה ואין לי כוח לכלום, ואני אומרת לעצמי שאני אכין ארוחת ערב ואני דוחה את זה לאחר כך, ואז השעה כבר תשע וחצי ועוד לא הכנתי ארוחה ואני שוקלת לוותר.
בסוף הכנתי, וכשהריח הטוב התפשט בבית הרגשתי את הרעב, ואכלתי.
אם להסתכל על פני זמן, היו מקרים בהם לא אכלתי ולא הייתי רעבה, היו מקרים בהם לא אכלתי ואז בסביבות אחת עשרה או חצות הייתי רעבה, אבל כבר היה מאוחר ולא רציתי להכין ארוחה של ממש אז אכלתי פרי וגבינה וחיפשתי דברים אכילים שלא דורשים הכנה (זה מצב שאני מעדיפה להימנע ממנו).
אם אני לא רעבה מספיק כדי שזה יפריע לי ללכת לישון, אז הכל בסדר. אבל אם נרעב מתחיל להציק לי, אז אני אוכל ממש לפני השינה, ולא ארוח של ממש אלא מה שאני יכולה למצוא שלא דורש הכנה, וזה לא אופטימלי מבחינתי.
הסיכון בצד השני הוא להכין אוכל ולגלות שאני כמעט ולא רעבה. או ליתר דיוק לגלות שהרעב קטן מכמות האוכל שיש.
 
באופן כללי זה לא משהו שקורה באופן קבוע, אלא משהו שמעיד על שיבוש - מסיבה כלשהי לא אכלתי את ארוחת הערב בעיתה, ועכשיו יש לי בחירה - או "להסתכן" ברעב בשעות שלא נוח להכין בהן אוכל, או "להסתכן" בארוחה כשאני לא רעבה.
 
הפתרון המתבקש הוא, כמובן, לאכול ארוחת ערב בזמן. אבל מה לעשות שאת שעות המבחנים קובעת ממש לא אני... (ואנליזה נומרית זה איכסה!)
