ארצנוהקטנטונת
New member
יומן מסע אכול כפי יכולתך בירושליים (ארוךךך!)
נסענו לירושליים. אני אוהבת את ירושליים אבל יכולה להגיע רק אחת לכמה חודשים לכן תמיד מנסה לדחוס כמה שיותר בצורה שעדיין תהיה מהנה.
בעלי האומלל צריך לרוץ אחרי ברחבי העיר .
התנצלויות פולניות על ההתחלה- לצערי מחירי המנות ממש ברחו לי. בנוסף התמונות שיצורפו בהמשך הן די גרועות. לדעתי המצלמה קיבלה ליטוף של שמן או אדי אוכל אבל לא שמנו לב. מצטערת.
אז ככה- נסענו בחמישי (לא חוגגי וולנטיין, יצא במקרה), 3 שעות נסיעה, והגענו ישר לארוחת צהריים. החנינו את האוטו בחניון ליומיים (60 ש"ח ליום).
הבעל המורד רצה לקנות בחצ'פוריה. אני מחרימה (מקרה מרגיז, נמצא בקישור לביקור ירושליים הקודם, בהמשך).
הוסכם שאני אחכה בחוץ ואם יכינו לו מהר אז הוא יכול לקנות. בניתי על זה שיגידו לו 20 דקות והוא יוותר אך לצערי הוא פשוט לקח משהו אחר שלא צריך להמתין בשבילו-
מין פשטידת אטריות וחמאה. הוא אהב.
טעמתי. סתם פשטידה שמנה. בזבוז מקום בבטן.
אכל לבד. ברחוב. בעמידה.
אני בנתיים הזמנתי לנו במורדוך, 3 וחצי צעדים מעבר לפינה במורד הרחוב.
מרק קובה במיה, מרק קובה סיסקה (לפי התפריט קובה צהוב, דומה לחמוסטה במרקם, מתובל יותר, יותר שום, יותר לימון והבשר של הקובה לא טחון אך מטוגן שעות על האש) וממולאי ארטישוק.
מרק הבמיה היה מושלם. בסיסקה לדעתי יכלו ללכת יותר רחוק עם החמוץ. אוהבת חמוץ.
המרקים הוגשו בזריזות ובחיוך, בול בטמפרטורה הנכונה (חם מדי ישר לנגוס, מושלם אחרי פווו),
יחד עם המרקים הגיעו פיתות וחמוצי קופסה טריים. הממולאים היו קצת פחות מעניינים, כאלה בסדר אבל היה עדיף להקצות את המקום בבטן לעוד מרק.
שורה תחתונה- מעולה, שווה, מומלץ בחום. בערך 100 ש"ח. לקחת הביתה מנת מרק עולה 25 ש"ח.
סיבוב קצר בשוק ומצאנו את עצמנו ב"טופולינו".
חשבתי שנאכל קינוח וקפה אבל הסרדינים בתפריט נשמעו כל כך טוב שלא עמדנו בפיתוי.
מנת ברוסקטה סרדינים טריים בשמן זית, שום, עשבי תיבול, עגבניות ופרוסות מוצרלה באפלו טריה. ללקק את האצבעות.
שתינו אני פטיט קסטל והוא יתיר. הבחירה שלי היתה יותר מוצלחת. מסביב התענגו על מנות פסטה שנראו מצוין. אחרי הקובה היה לנו מקום רק להסתכל ולהריח. פסטה היתה הורגת אותנו...
שורה תחתונה- צריך לחזור ולנסות עוד! נראה מבטיח.
משם צעדנו לבאשר בר היין אך לצערי היה סגור. אז הלכנו על קפה.
מצאנו על הדרך. (ברחוב יפו, You need coffee שמו) איש חביב חובב קפה עם חנות קפה מקסימה והמון סוגי קפה.
אומרים מה אוהבים ומקבלים לפי מה שדוקטור קפה החליט. אני שתיתי פילטר מצוין והבעל משהוא אתיופי נורא בעייני ומצוין לדעתו.
אכלנו גם מאפה שמרים שוקולד שהבנות שלו מכינות. מצוין. גם המחירים מצויינים. בנוסף לקחנו תערובת הביתה של הקפה שהוא אהב במבצע משתלם.
שורה תחתונה- מומלץ בחום ובאהבה.
צעדנו משם ברגל למגדל דוד לצפיה במופע של שעה 18-00. בעייני מרהיב. עלה 25 ש"ח דרך באליגם. חזרנו ברגל.
בערב הלכנו על משהו שמזמן סקרן- תמול שלשום. המקום אכן מקסים.
היה לכבוד הוולנטיין הצגה+שקשוקה+ יין ב120 ש"ח לראש.
השקשוקה חצילים היתה לדעתי טעימה, היו בה 3 קציצות מפתיעות וטעימות. שקשוקת תרד היתה קצת פחות מוצלחת. ההצגה היתה בסדר, היין היה חביב. עשינו וי על מוסד וותיק.
לדעתי יותר מקום לבוקר ולא לדייט רומנטי אבל עשרות יחלקו על דעתי והם אפילו הוציאו "ספר האהבות של תמול שלשום" להוכיח זאת.
הלכנו לישון.
למחרת ארוחת הבוקר בקפה מזרחי בשוק. שמונה וחצי והיה תור של חמישה לפני . לא יאומן.
קפה טעים, בריוש פרג מעולה, ביצה עלומה חביבה.
שורה תחתונה- צפוף רועש וכולל המתנה אך מומלץ, בעיקר בזכות הבריוש!
משם צעדנו ברגל למוזיאון ישראל. הסיבה- תערוכת הורדוס. היה מצוין (כרטיס 1+1 בלאומי קארד)
ושוב צעדה ברגל חזרה לנחלת שבעה. הצעדה מרתקת, דרך שכונה (רחביה ? ) שנראית קצת כמו שבזי בתל אביב ואז לשכונה (שערי חסד?) שנראית גלותית מעורבת ירושלמית. טיול כיף .
התחנה הבאה- הקוריאנית היהלום שבכתר בשמאי. היה כמובן מצוין ונלקחו אותן מנות כמו פעם קודמת
מנת אטריות דקות עם שבלולי ים ומלפפון, עיסקית-מנת אטריות זכוכית בשר טחון מתקתק ואורז, ומרק צדפות. (http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=551&MessageId=164275201).
שורה תחתונה- עדיין מומלץ ולדעתי תחנה עצירה חובה בירושליים.
משם צעדנו לבאשר. שוב סגור. הם סוגרים בשישי מוקדם.
אז הלכנו לאתיופית.
שם המסעדה הוא שגאר, נמצאת מול הכניסה לארכדיה,אגריפס 10.
הזמנו מה שהמקומיים אכלו- אינג'רה ענקית בתוכה בשר בקר מטוגן עם פלפלים חריפים וירוקים ובצל.
האינג'רה היתה חמוצה ונהדרת, המילוי היה טעים. 37 ש"ח. אוכלים בידיים.
הוזמנה גם בירה אתיופית 12 ש"ח והמסקנה- לא משהו.
ביקשנו מהם מנה לא חריפה לקחת הביתה לילדות והם המליצו על מנה של ממרח עדשים וחומוס (הממרח בצבע כתום) 35 ש"ח. ארזו יפה בתוך חמגשית.
שורה תחתונה- מומלץ ביותר לאוכלי החריף ולרגישי ציליאק, מומלץ גם למחפשי פתרון איפה לאכול טוב אחרי כניסת השבת. פחות מומלץ לרגישי עיצוב.
בבית הבנות עטו על זה אך אבוי- חריף אש. הם אכלו קצת מהאינג'רה בלי כלום והמסקנה היתה- דומה לדוסה, אבל דוסה יותר טעים (לא מכירות לחוח...).
למחרת, אחרי חימום במיקרו הבעל טרף בהנאה.
קפה לדרך באבו גוש. המסעדה הראשונה מצד שמאל. משעשעים. זו היתה בקשה חריגה ולכן 5 אנשים עסקו בהזמנה ולקח 10 דקות לארגן אותה. כוס קפה לקחת. 7 ש"ח. קפה מצוין.
הערה אחרונה- בשוק הצלחתי למצוא קמח TEFF, חמש עשרה ש"ח לקילו. עכשיו רק נשאר להתמודד איתו. המלצות?
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs09-Tet/Heb-Tet-Teff.htm
חזרנו עייפים אך רעבים
נסענו לירושליים. אני אוהבת את ירושליים אבל יכולה להגיע רק אחת לכמה חודשים לכן תמיד מנסה לדחוס כמה שיותר בצורה שעדיין תהיה מהנה.
בעלי האומלל צריך לרוץ אחרי ברחבי העיר .
התנצלויות פולניות על ההתחלה- לצערי מחירי המנות ממש ברחו לי. בנוסף התמונות שיצורפו בהמשך הן די גרועות. לדעתי המצלמה קיבלה ליטוף של שמן או אדי אוכל אבל לא שמנו לב. מצטערת.
אז ככה- נסענו בחמישי (לא חוגגי וולנטיין, יצא במקרה), 3 שעות נסיעה, והגענו ישר לארוחת צהריים. החנינו את האוטו בחניון ליומיים (60 ש"ח ליום).
הבעל המורד רצה לקנות בחצ'פוריה. אני מחרימה (מקרה מרגיז, נמצא בקישור לביקור ירושליים הקודם, בהמשך).
הוסכם שאני אחכה בחוץ ואם יכינו לו מהר אז הוא יכול לקנות. בניתי על זה שיגידו לו 20 דקות והוא יוותר אך לצערי הוא פשוט לקח משהו אחר שלא צריך להמתין בשבילו-
מין פשטידת אטריות וחמאה. הוא אהב.
טעמתי. סתם פשטידה שמנה. בזבוז מקום בבטן.
אכל לבד. ברחוב. בעמידה.
אני בנתיים הזמנתי לנו במורדוך, 3 וחצי צעדים מעבר לפינה במורד הרחוב.
מרק קובה במיה, מרק קובה סיסקה (לפי התפריט קובה צהוב, דומה לחמוסטה במרקם, מתובל יותר, יותר שום, יותר לימון והבשר של הקובה לא טחון אך מטוגן שעות על האש) וממולאי ארטישוק.
מרק הבמיה היה מושלם. בסיסקה לדעתי יכלו ללכת יותר רחוק עם החמוץ. אוהבת חמוץ.
המרקים הוגשו בזריזות ובחיוך, בול בטמפרטורה הנכונה (חם מדי ישר לנגוס, מושלם אחרי פווו),
יחד עם המרקים הגיעו פיתות וחמוצי קופסה טריים. הממולאים היו קצת פחות מעניינים, כאלה בסדר אבל היה עדיף להקצות את המקום בבטן לעוד מרק.
שורה תחתונה- מעולה, שווה, מומלץ בחום. בערך 100 ש"ח. לקחת הביתה מנת מרק עולה 25 ש"ח.
סיבוב קצר בשוק ומצאנו את עצמנו ב"טופולינו".
חשבתי שנאכל קינוח וקפה אבל הסרדינים בתפריט נשמעו כל כך טוב שלא עמדנו בפיתוי.
מנת ברוסקטה סרדינים טריים בשמן זית, שום, עשבי תיבול, עגבניות ופרוסות מוצרלה באפלו טריה. ללקק את האצבעות.
שתינו אני פטיט קסטל והוא יתיר. הבחירה שלי היתה יותר מוצלחת. מסביב התענגו על מנות פסטה שנראו מצוין. אחרי הקובה היה לנו מקום רק להסתכל ולהריח. פסטה היתה הורגת אותנו...
שורה תחתונה- צריך לחזור ולנסות עוד! נראה מבטיח.
משם צעדנו לבאשר בר היין אך לצערי היה סגור. אז הלכנו על קפה.
מצאנו על הדרך. (ברחוב יפו, You need coffee שמו) איש חביב חובב קפה עם חנות קפה מקסימה והמון סוגי קפה.
אומרים מה אוהבים ומקבלים לפי מה שדוקטור קפה החליט. אני שתיתי פילטר מצוין והבעל משהוא אתיופי נורא בעייני ומצוין לדעתו.
אכלנו גם מאפה שמרים שוקולד שהבנות שלו מכינות. מצוין. גם המחירים מצויינים. בנוסף לקחנו תערובת הביתה של הקפה שהוא אהב במבצע משתלם.
שורה תחתונה- מומלץ בחום ובאהבה.
צעדנו משם ברגל למגדל דוד לצפיה במופע של שעה 18-00. בעייני מרהיב. עלה 25 ש"ח דרך באליגם. חזרנו ברגל.
בערב הלכנו על משהו שמזמן סקרן- תמול שלשום. המקום אכן מקסים.
היה לכבוד הוולנטיין הצגה+שקשוקה+ יין ב120 ש"ח לראש.
השקשוקה חצילים היתה לדעתי טעימה, היו בה 3 קציצות מפתיעות וטעימות. שקשוקת תרד היתה קצת פחות מוצלחת. ההצגה היתה בסדר, היין היה חביב. עשינו וי על מוסד וותיק.
לדעתי יותר מקום לבוקר ולא לדייט רומנטי אבל עשרות יחלקו על דעתי והם אפילו הוציאו "ספר האהבות של תמול שלשום" להוכיח זאת.
הלכנו לישון.
למחרת ארוחת הבוקר בקפה מזרחי בשוק. שמונה וחצי והיה תור של חמישה לפני . לא יאומן.
קפה טעים, בריוש פרג מעולה, ביצה עלומה חביבה.
שורה תחתונה- צפוף רועש וכולל המתנה אך מומלץ, בעיקר בזכות הבריוש!
משם צעדנו ברגל למוזיאון ישראל. הסיבה- תערוכת הורדוס. היה מצוין (כרטיס 1+1 בלאומי קארד)
ושוב צעדה ברגל חזרה לנחלת שבעה. הצעדה מרתקת, דרך שכונה (רחביה ? ) שנראית קצת כמו שבזי בתל אביב ואז לשכונה (שערי חסד?) שנראית גלותית מעורבת ירושלמית. טיול כיף .
התחנה הבאה- הקוריאנית היהלום שבכתר בשמאי. היה כמובן מצוין ונלקחו אותן מנות כמו פעם קודמת
מנת אטריות דקות עם שבלולי ים ומלפפון, עיסקית-מנת אטריות זכוכית בשר טחון מתקתק ואורז, ומרק צדפות. (http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=551&MessageId=164275201).
שורה תחתונה- עדיין מומלץ ולדעתי תחנה עצירה חובה בירושליים.
משם צעדנו לבאשר. שוב סגור. הם סוגרים בשישי מוקדם.
אז הלכנו לאתיופית.
שם המסעדה הוא שגאר, נמצאת מול הכניסה לארכדיה,אגריפס 10.
הזמנו מה שהמקומיים אכלו- אינג'רה ענקית בתוכה בשר בקר מטוגן עם פלפלים חריפים וירוקים ובצל.
האינג'רה היתה חמוצה ונהדרת, המילוי היה טעים. 37 ש"ח. אוכלים בידיים.
הוזמנה גם בירה אתיופית 12 ש"ח והמסקנה- לא משהו.
ביקשנו מהם מנה לא חריפה לקחת הביתה לילדות והם המליצו על מנה של ממרח עדשים וחומוס (הממרח בצבע כתום) 35 ש"ח. ארזו יפה בתוך חמגשית.
שורה תחתונה- מומלץ ביותר לאוכלי החריף ולרגישי ציליאק, מומלץ גם למחפשי פתרון איפה לאכול טוב אחרי כניסת השבת. פחות מומלץ לרגישי עיצוב.
בבית הבנות עטו על זה אך אבוי- חריף אש. הם אכלו קצת מהאינג'רה בלי כלום והמסקנה היתה- דומה לדוסה, אבל דוסה יותר טעים (לא מכירות לחוח...).
למחרת, אחרי חימום במיקרו הבעל טרף בהנאה.
קפה לדרך באבו גוש. המסעדה הראשונה מצד שמאל. משעשעים. זו היתה בקשה חריגה ולכן 5 אנשים עסקו בהזמנה ולקח 10 דקות לארגן אותה. כוס קפה לקחת. 7 ש"ח. קפה מצוין.
הערה אחרונה- בשוק הצלחתי למצוא קמח TEFF, חמש עשרה ש"ח לקילו. עכשיו רק נשאר להתמודד איתו. המלצות?
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs09-Tet/Heb-Tet-Teff.htm
חזרנו עייפים אך רעבים
