יחס כלפי אתאיסטים בארץ

[Bella Lola]

תלוי איפה

אני אתאיסטית, אני עובדת בחברת מדיה בת"א, רוב האנשים פה אתאיסטים, זה דווקא מבורך

להיות פה אתאיסט. לא שחלילה יתייחסו כאן רע לאדם דתי, והייתה לנו עובדת כזו, לאף אחד לא היה אכפת שהיא דתיה. זה אגב הבדל מאוד מעניין בין אתאיסטים ודתיים (לא מכלילה, אבל ברוב המקרים זה ככה): דתיים מתייחסים רע לאתאיסטים, אבל אתאיסטים לא מתייחסים רע לדתיים (כל עוד הם לא דוחפים להם את הדת בפנים), ובטח שלא יפטרו אדם דתי רק בגלל שהוא דתי.
באשר לבוס שלך -
אם חשוב לך לשמור על מקום העבודה, פשוט אל תדבר על עובדת היותך אתאיסט. אם הבוס מתעקש לנהל איתך שיחות על דת, תגיד לו שאתה מאוד מצטער, אבל יש לך המון עבודה ואין לך זמן לדבר על זה. (נ.ב. לפני שמישהו יחשוב להתנפל עליי פה שאני מייעצת לו להתכחש למי שהוא, זה לא בדיוק זה. תהיה אתאיסט, אבל אל תכריז על זה בקולי קולות, אם זה יעלה לך במקום העבודה. נכון, זה לא הוגן, אבל מה יותר חשוב לך? שכולם ידעו שאתה לא מאמין בקיומו של אלוהים או שיהיה אוכל במקרר? כי אלוהים לא יביא לך אוכל...

)
אם יש לך אפשרות למצוא מקום עבודה אחר, אז תגיד מה שאתה רוצה, שיפטר אותך, ואולי בפעם הבאה שאתה מחפש מקום עבודה, תברר על ההוויי החברתי-תרבותי-דתי במקום.
&nbsp

 

[BravoMan]

ההמלצה להתקפל כדי לשמור על מקום פרנסה די מובנת

אבל מומלץ לא לקפוץ לעצות אם לא יודעים את המצב האמתי של העובד.
&nbsp
אנחנו לא יודעים באיזה גודל חברה מדובר, ומה התפקיד האמתי של ה-"בוס" של אותו בחור בחברה.
אם מדובר בחברה בינונית או גדולה עם מחלקת משאבי אנוש, והמנהל הישיר של הבחור מנסה לכפות עליו משהו שקשור לדת, להמיר את דתו, או סתם מציק לו בנושא דתי, הדבר הכי נכון יהיה להתלונן למחלק משאבי אנוש ושיטפלו באותו מנהל.
&nbsp
הדבר משול להטרדה מינית, ואינו מקובל כלל וכלל במקומות עבודה.
&nbsp
גם אם אין מחלקת משאבי אנוש, והחברה קטנה, עדיין ייתכן שיש אנשים מעל אותו מנהל ישיר, ואפשר להתלונן אליהם.
דווקא בעלי חברה קטנה לרוב לא ירצה להיות מעורב בתביעה על אפליה על רקע דתי, ויעדיף לטפל באותו "בוס" לפני שהמצב יתדרדר לשם.
אלא אם גם בעלי החברה הוא דתי אדוק בעצמו...
&nbsp
מהצד השני, אנחנו לא יודעים מספיק על הסיטואציה, ויכול להיות שמדובר בסתם שיחות חולין, והבחור רק מדמיין שהולכים לפטר אותו.
&nbsp
או שיש סיבות אחרות לפיטורין, שהוא לא מוכן להודות אפילו לעצמו שהן הסיבות האמתיות.

 

[Bella Lola]

לא אמרתי להתקפל

לדעתי, לא להצהיר בקולי קולות על דעותיך בנושאים שונים לא שווה ערך ל"התקפלות". יש זמן ומקום לכל דבר.
דוגמא 1: אני עבדתי 7 שנים בארגון שכולם בו היו דתיים. כשהיו מתחילים דיונים בנושא דת ואמונה, פשוט לא הייתי משתתפת. לצד זה, לא הייתי מספרת שם לכולם שאני הולכת לנסוע לים בשבת או שאני לא מאמינה בקיומו של אלוהים. וכמו שאמרתי, עבדתי שם 7 שנים והסתדרנו מצוין!
דוגמא 2: אני לא הייתי מספרת לאנשים בקונסרבטוריון שבו למדתי על אהבתי למוסיקת פופ ולאירוויזיון, אבל גם לא הייתי נוסעת לתחרות לפסנתר ע"ש רובינשטיין כמו הרוב. והסתדרנו מצוין
&nbsp
באשר ללקפוץ לעצות, אדם כותב בפורום בשביל לשמוע דעות של אחרים - וזה מה שהצעתי לו - את דעתי. הוא צריך לדעת להסתייג מכל דבר שנכתב פה, בהתאם למצבו הספציפי.

 

[BravoMan]

לא נראה שהדוגמאות שאת מציגה קשורות לנושא שלפנינו:

ע"פ התיאורים שקראתי, הבוס של פותח השרשור בא אליו בצורה אקטיבית ודורש תשובות בנושאים שונים.
&nbsp
אם ניקח את דבריו פשוטו כמשמעו (ואני בכלל לא סגור שכל השרשור הזה אינו הטרלה), אז יש לו 2 ברירות:
לענות אמת, או לשקר.
&nbsp
במקרה זה, לשקר משמע להתקפל, להעמיד פנים שאתה משהו אחר, עושה משהו אחר וכו'.
&nbsp
בדוגמאות שלך בחרת לא ליזום, והיית לך אופציה לא להשתתף.
לפי טענת פותח השרשור, הוא אינו יוזם, ואין לו גם אופציה לא להשתתף.
&nbsp
אגב, נשמע שעבדת בסיבה אוינת משהו, אם הרגשת שאת חייבת להסתיר את דעותיך בשיחות חולין.
חייב לציין שלמזלי אני כרגע עובד בסביבה מעורבת של חרדים \ דתיים \ חילוניים \ אתאיסטים, ובעוד ששיחות בנושא דת יחסית נדירות, כשהן עולות, כל אחד יכול לומר חופשי את עמדתו, ואף להתווכח עליה, כמובן במסגרת ידידותית מנומסת, כיעה לשיחות עמיתים.

 

[Bella Lola]

אוקיי, אם כך

הוא יכול פשוט להגיד לבוס שלו שהוא מעדיף לא לדבר על הנושאים האלו.
שזה כל מה שאני טענתי מלכתחילה וממשיכה לטעון, בין אם הדוגמאות שלי היו קשורות למקרה הספציפי של העובד הזה או לא, שלא חייבים לדבר על כל דבר ולהצהיר על דעותינו בכל נושא. כמו שיש לנו חופש דיבור, כך גם יש לנו את החופש שלא לדבר על מה שאנחנו לא רוצים לדבר עליו.
למשל, אם הבוסית שלי הייתה רוצה לדבר איתי על ענייני מחזור (כדוגמא קיצונית), הייתי מסרבת בנימוס להשתתף בשיחה על נושא כזה.
אז, לעניינו של פותח השרשור, אם הבוס שלו לא יכול לכבד את זכותו שלא לדבר על נושא כזה או אחר, הבוס שלו מוזמן לפטר אותו עם חבילת פיצויים וכל מה שמגיע לו, ואז הוא גם יכול לתבוע את המעביד על פיטורין שלא כדין.
&nbsp
באשר לסביבת העובדה שבה אני עבדתי ולמדתי, זו לא הייתה סביבה עוינת. אני לא מבינה מאיפה הגעת למסקנה הזאת, במיוחד לאור העובדה שציינתי בפירוש שכולנו הסתדרנו מצוין.
&nbsp
יש נושאים שאני בוחרת לא לדבר עליהם עם כל מיני אנשים בחיי, בין אם הורים וחברות, וזה לא אומר שהקשרים האלו הם סביבה עוינת, זה פשוט אומר שלא הכל צריך להגיד ולא על הכל צריך לדבר, אם אתה יודע שזה עלול ליצור אי נעימות כזו או אחרת, במיוחד אם אתה מעוניין לשמור על יחסים טובים עם אנשים בחייך.
&nbsp
כדוגמא קיצונית נוספת, על מנת לשמור על יחסים בריאים עם הוריי, אני ב-ו-ח-ר-ת שלא לדבר איתם על חיי המין שלי. או שלהם, אם כבר.
&nbsp
אני אגיד שוב שלהימנע מלהגיד משהו זה לא לשקר ולא להתקפל, אבל אני מבינה שעמדתך בנושא שונה, ולא תשתנה באורח פלא לא משנה כמה דוגמאות אביא. אז נראה שהגענו למבוי סתום.