ילדות בחצר האחורית של תל אביב..
שלום לכולם, בעקבות תחקיר של התכנית "עובדה" על המעונות והגנים ( "הבייביסיטרים") של ילדי העובדים הזרים בתל אביב לא יכולתי להשאר אדישה והתחלתי להתנדב בגן שכזה. עיריית תל אביב , באמצעות ארגון מסיל"ה, השייך למחלקת הרווחה של העירייה, מסייעת לעובדים הזרים בתחומה בסיוע משפטי, סיוע רפואי וגם באבזור, שיפוץ והדרכה בגנים. הייתי לראשונה בגן ביום שישי האחרון- היו שם ילדים מגיל 8 ח' ועד 5 שנים, ילדים שלא ראו ספר נורמלי, ילדים שרבים על בקבוק קטן שמלאתי עם נצנצים ומים, ילדים שלא החזיקו בחיים מספריים, ילדים שנמצאים במסגרת מ- 07:00 , שאמא או אבא משאירים אותם שם ועד 20:00 לפעמים, כשההורים חוזרים מהעבודה... היה שם הרבה בכי ותסכול אבל גם הרבה שמחה של ילדים: עשינו ביחד הרבה פעילויות- גם במרחב וגם יצירה- ילדה בת 5 שנדלק לה אור בעיניים כשלמדה לצייר פרפר ופרח ואפילו ניסתה לראשונה לכתוב את שמה.. ילד בן 4 שבפעם הראשונה בחיים החזיק מספריים והשחיל קשים חתוכים על חוט כדי ליצור צמיד.ו... כן, פעם ראשונה שהם לקחו ציורים הביתה. יש שם צעצועים שתרמו אנשים טובים וגם שולחנות קטנים וכסאות אבל ה"גננות" לא יודעות מה לעשות עם הילדים, הם יושבים הרבה מול הטלויזיה או רבים ואם מישהו בוכה ממש הרבה אז שמים אותו ב"טרמפולינה" כדי שיירגע. אז מה באתי לעשות שם ? לעבוד עם הילדים, להדגים לגננות מה אפשר לעשות עם הילדים, להביא איתי מה שאפשר (גרבר, חיתולים, מדבקות, חרוזים, צבעים, מספריים, ספרים, כדורים...) ולנסות קצת לתת להם גם חויה של ילדות יותר נורמלית. מי מכם שמעוניין לתרום או להתנדב ניתן לפנות למרכז מסיל"ה של עיריית ת"א: 03-6879727,6877796 (נועה/מיכל) או לדוא"ל [email protected] תודה.
שלום לכולם, בעקבות תחקיר של התכנית "עובדה" על המעונות והגנים ( "הבייביסיטרים") של ילדי העובדים הזרים בתל אביב לא יכולתי להשאר אדישה והתחלתי להתנדב בגן שכזה. עיריית תל אביב , באמצעות ארגון מסיל"ה, השייך למחלקת הרווחה של העירייה, מסייעת לעובדים הזרים בתחומה בסיוע משפטי, סיוע רפואי וגם באבזור, שיפוץ והדרכה בגנים. הייתי לראשונה בגן ביום שישי האחרון- היו שם ילדים מגיל 8 ח' ועד 5 שנים, ילדים שלא ראו ספר נורמלי, ילדים שרבים על בקבוק קטן שמלאתי עם נצנצים ומים, ילדים שלא החזיקו בחיים מספריים, ילדים שנמצאים במסגרת מ- 07:00 , שאמא או אבא משאירים אותם שם ועד 20:00 לפעמים, כשההורים חוזרים מהעבודה... היה שם הרבה בכי ותסכול אבל גם הרבה שמחה של ילדים: עשינו ביחד הרבה פעילויות- גם במרחב וגם יצירה- ילדה בת 5 שנדלק לה אור בעיניים כשלמדה לצייר פרפר ופרח ואפילו ניסתה לראשונה לכתוב את שמה.. ילד בן 4 שבפעם הראשונה בחיים החזיק מספריים והשחיל קשים חתוכים על חוט כדי ליצור צמיד.ו... כן, פעם ראשונה שהם לקחו ציורים הביתה. יש שם צעצועים שתרמו אנשים טובים וגם שולחנות קטנים וכסאות אבל ה"גננות" לא יודעות מה לעשות עם הילדים, הם יושבים הרבה מול הטלויזיה או רבים ואם מישהו בוכה ממש הרבה אז שמים אותו ב"טרמפולינה" כדי שיירגע. אז מה באתי לעשות שם ? לעבוד עם הילדים, להדגים לגננות מה אפשר לעשות עם הילדים, להביא איתי מה שאפשר (גרבר, חיתולים, מדבקות, חרוזים, צבעים, מספריים, ספרים, כדורים...) ולנסות קצת לתת להם גם חויה של ילדות יותר נורמלית. מי מכם שמעוניין לתרום או להתנדב ניתן לפנות למרכז מסיל"ה של עיריית ת"א: 03-6879727,6877796 (נועה/מיכל) או לדוא"ל [email protected] תודה.