ילדות גדולות (צרות של הרבה אחרי לידה....)

debby12

New member
מנהל
אכן - אין לה משפחה מורחבת בסביבה

וזה אכן פוטר מכל מיני מטלות משפחתיות שיכולות להיות מעיקות (פוטר גם את ההורים שלה, וזה יכול להיות די כיף....).

יש לה קצת משפחה מורחבת בארה"ב אבל במרחק כמה שעות טיסה טובות אז זה לא משנה בעצם (באותה מידה יכולה להיות בישראל/אירופה)

המסורת היחידה שלנו היא ארוחת שבת כרגע ואכן לזו היא לא מתנגדת כי זה משהו קבוע מזה שנים.
 

debby12

New member
מנהל
ילדות גדולות (צרות של הרבה אחרי לידה....)

בכורתי תהיה בת 15 בחודש הבא (לא ייאמן איך הזמן טס). ולצערי בשנה-שנתיים האחרונות קשה לנו מאוד להצליח לבלות איתה זמן.

כל פעילות שאנחנו מציעים לעשות כמשפחה - היא לא מעוניינת להשתתף בה (למשל סרט, לשחק באולינג, לשחק בבית משחק קופסה או קלפים וכו'). כששואלים אותה מה היא היתה מעדיפה לעשות - התשובה היא בד"כ: לקרוא ספר בשקט בלי שתנג'סו לי.

יש לי קריירה וחיים משלי - זה לא שאני מנג'סת לה יום ולילה לבלות זמן עם אמא שלה/המשפחה.... (רבאק היא טינאייג'רית -אני מבינה שאני לא בראש מעייניה)

אבל זה מגיע למדרגה קצת מייאשת....

בנוסף, האמת היא שזה לא כזה חדש. בערך מרגע שעמדה על דעתה - נגיד גיל 9-10 משהו כזה, היא העדיפה לא ללכת איתנו לשום מקום אם רק אפשר.

אם יש למישהי רעיונות איך לבלות זמן עם בת עשרה שרק רוצה שקט - אשמח לשמוע....
 
מה תחומי הענין שלה חוץ מספרים?

מה היא עושה עם חברות למשל? איזה בילויים יש להן?
האם כוונתך לבילוי משפחתי או רק שלכם כהורים איתה או רק את לבד איתה?

הבת שלי גם מעדיפה לא להצטרף אלינו גם בערך מהגיל שכתבת, אנחנו עדיין לא ממש נותנים לה, משחררים אבל ממש מעט, היא בת 12 כמעט.
יחד עם זאת יש מלא בילויים שהיא רק מחכה שנעשה ביחד אבל בדרך כלל אלה בילויים שלי לבד איתה
. אוהבת את זמן האיכות שלנו יחד. אני דואגת שיהיו לנו בילויים כאלה זה ממש מחזק את הקשר שלנו מגיל צעיר מאוד.
הרבה פעמים היא לא רוצה להצטרף לבילוי ואחרי שמשכנעים אותה ומצטרפת מאוד נהנית ואנחנו מבינים שזו סתם התנגדות לא מובנת של גיל ההתבגרות
.
 

debby12

New member
מנהל
תודה. הכוונה היא לבילוי משפחתי איתה ועם אחיותיה

במסגרת מגבלות הזמן שלנו, לא יוצא לי או לי ולרמבו לבלות איתה לבד, למעט סתם כך בבית לכמה דקות פה ושם בד"כ מסביב לחתול הבית שאוהב אך ורק את המיטה והחדר שלה - חתול בעל טעם משובח
.

גם אצלנו כמו שתיארת. היא בערך אף פעם לא רוצה להצטרף (וכאמור - זה מגיל צעיר שלה שזה ככה), אבל אחרי שהצטרפה היא נהנית מאוד (למרות שלא תודה בכך....)

אבל אנחנו לא מגיעים ל"לשכנע". היא מצטרפת רק כש"מכריחים"
- אז אנחנו משתדלים למעט בכך
 
מסעדה? לאכול היא צריכה...

וטיולים/בילויים/אטרקציות שתפורים במיוחד בשבילה. נניח, שלנו אוהבת את יפן, אז היא תסכים ללכת למוזיאון יפן איתנו. כשאנחנו גוררים אותה לפארק שעשועים כלשהו, (לונה פארק, פארק טרמפולינות, וכו') רוב הזמן היא יושבת בצד עם הטלפון, אבל כמעט תמיד יוצא שמשהו היא כן עושה (גם אם זה שבריר מהזמן שאנחנו שם). גם לצפות בסרט / סידרה היא מוכנה אם הם מה שהיא אוהבת / בוחרת (לרוב ביפנית
).
בקיצור, פרט למסעדות שהן פתרון טוב, זה בעיקר צריך להיות פשוט משהו שהיא רוצה לעשות בלי קשר אלינו.
היא צעירה בשנה מהבת שלך.
 

debby12

New member
מנהל
תודה!

"יושבת בצד עם הטלפון" נשמע לי מוכר ביותר. אולי הן הופרדו בלידתן היא והבת שלך


הילדה מחבבת בלט. נתת לי רעיון - אולי אציע לה ללכת להופעת בלט ביחד (אני אסבול משעמום - אבל, איך אומרים בפולנית? "אמא זה בשביל לסבול").
 

[email protected]

Member
מנהל
עד כמה חשוב לכם שתשתתף?

אנחנו לא תמיד משאירים את שאלת ההשתתפות לבחירת המתבגר/ת.
לפעמים פשוט מציבים כעובדה שזו פעילות משפחתית שהיא צריכה להשתתף בה.
ברוב המקרים, גם אחרי הניג'וס הראשוני, הם נהנים מהפעילות גם אם לא יגידו את זה.
&nbsp
חדר בריחה ואחריו ארוחה במסעדה זו אחת הפעילויות המשפחתיות האהובות על המתבגרים/בוגרים שלי.
 

debby12

New member
מנהל
תודה. אצלנו לפעמים ככה ולפעמים ככה

לפעמים אנחנו מכריחים (לא משאירים לבחירה) ואז זו מלחמת העולמות
.
לפעמים מוותרים לה כי לא מתחשק לנו לריב.

גם אצלנו אם היא באה בד"כ היא נהנית אבל לא תודה שנהנתה בשום אופן.

לא ניסינו חדר בריחה - נבדוק


ברמה הכללית זה קצת מבאס שיש לה עוד 3 וחצי שנים לגור איתנו, אבל בזמן הזה היא תבלה איתנו מבחירה מעט מאוד זמן


רק להוסיף: אין לנו איתה מריבות עמוקות/מיוחדות. באופן כללי היא חושבת שאמא שלה מביכה/מגוחכת/עושה-לה-בושות אבל נראה לי שזה נפוץ בגיל ההתבגרות. בן זוגי הוא יותר מופנם ושקט, וחוץ מזה מאז לידתה היא תמיד העדיפה את אבא, אז לדעתי הוא משיג ניקוד קצת יותר גבוה אצלה.
 

[email protected]

Member
מנהל
רוצה לעודד אותך

ממרומי גילי המופלג והילדים שלי שמשיגים את הבת שלך בכמה שנים
, אל תתרגשי יותר מדי כשהיא לא רוצה לבוא ואת מכריחה אותה להשתתף.
כשעובר להם שלב האנטי, הם זוכרים את הפעילויות המשפחתיות בחיבה יתירה ולא זוכרים שלא רצו להשתתף.
 

debby12

New member
מנהל
תודה - זה אכן מעודד מאוד

כי "אנטי" יש לנו בבית והרבה.... טוב נו, אולי אכריח קצת יותר
 

mom at work

New member
נשמעת דומה לבנות שלי... אצלנו חדר בריחה לוקח בגדול!

זה הבילוי המשפחתי המועדף עליהן.
וגם מסעדה \ בית קפה \פיצה... (הבנת את הפרינציפ...)
 

debby12

New member
מנהל
תודה! אלך לחפש חדרי בריחה בסביבה

גם לי מתחשק לפעמים לברוח מהבית של עצמי העמוס במתבגרות...
 

mykal

New member
"הרבה אחרי לידה" קצת לפני....


מנסיוני....
כשכבר ילדי גדולים יותר, ואפילו אחת הנכדות כבר גדולה יותר,
לכולם היה עיסוק /תחביב אישי שלהם,
מעולם לא חייבתי להשתתף בארועים לא חברתיים שלנו ולא משפחתיים,
תמיד היה המתבגר התורן שהלך עם חברים או נשאר בבית.
לא רואה בכך בעיה, ולא עשיתי מזה בעיה,
משקצת בגרו היו לילות לבנם של שיחות והתיעצויות,
כתבתי למעלה "קצת לפני לידה..." כן עוד קצת זמן ויוצרו בעיות חברה,
עוד קצת זמן ויהיו התלבטויות לגבי בחור...."נולדים" צרכים חדשים,
הלדים הפכו לחברים הכי טובים שלנו ההורים כשכל נושא/ התלבטות/
או ענין מגיע או אלי או אל אבא שלהם.
אפילו שהם נשואים הם כאן, והם מגיעים בכיף לארועים משפחתיים,
אפילו יוזמים כאלה.

מציעה לך, להזמין אותה, לומר לה שהיית שמחה לבלות אתה כמה שעות,
שאת רואה בה ילדה בוגרת ורוצה בחברתה, גם אם תסרב,
מילותיך נשמרות ב"כספת הזכרון" ויניבו פרי בגיל שהיא
תוכל להיות עצמאית מצד אחד ולהבין שהקשר הזה נחוץ לה מצד שני.
וזה יקרה.
 
נכנסים כאן כמה דברים שונים

הגיל - כן, זה הגיל, וזה עובר באופן חלקי בערך בגיל 18. יכולה לדווח מנסיון. אותם הילדים שרק רצו להיות בחדר של עצמם ולבדם, פתאום רוצים לעשות את אותם הדברים בסלון, או באים ברצון לפעילויות שהם אוהבים אבל נהגו לסרב להם בעבר.
&nbsp
הנושא - משפחה לא בוחרים. זה אומר שיש לכם תחומי ענין מגוונים ושונים, ושבניגוד לילדים הקטנים שהם היו, הם לא אמורים פשוט לבוא איתנו למקומות או לעשות פעילויות שמוצאות חן בעינינו. תחשבי מה היה קורה אם ההורים שלנו היו רוצים שאנחנו נלך ונעשה איתם בעיקר מה שמעניין אותם או מה שהם חושבים שהיה צריך לעניין אותנו... ילדים מתבגרים זה השלב לפני מבוגרים, ובטח אצלכם בגיל 18 היא תלך לאונ' ויהיו לה תחומי ענין נפרדים וחיים משלה. חשבתי על זה הרבה, ולדעתי גם אני וגם הם צריכים ללכת זה לקראת זה ולמצוא תחומי ענין משותפים. כפי שכתבתי למעלה, בגיל 18 ומעלה הם גם מעוניינים ללכת לקראתך, כי הם בסך הכל אוהבים את המשפחה, אבל בגיל 15 היכולת שלהם להתמודד עם נושא כזה היא מוגבלת. אני רואה את זה כאחריות שלנו לצאת מהקופסה ולעשות איתם פעילויות מחזקות קשר, כמו הבלט שאמרת. אני באמת מנסה להתעניין בדברים שלהם, כדי לקיים את הקשר באופן אמיתי ולא בצורה מלאכותית - זה לא עובד אם את מעמידה פנים ועושה בשבילם - הם כבר מתוחכמים והם רוצים שיהיה לכם תחומים אמיתיים משותפים. האשה שתגדל ממנה תהיה עדיין היא, ואם לא תפתרי את הדברים עכשיו, יהיה הרבה יותר קשה לשמר את הקשר כשהיא תגור בבית אחר.
&nbsp
המינון: לילדים בגיל הזה מתאים מינון קטן יותר. אני שמחה כשהם פתאום שותים איתי קפה בסידורים ומספרים משהו, למשל. גם אחת הצאצאים שלי בקטע של ספרים ספציפיים, התחלתי להחליף איתה ספרים בתחום שמעניין אותה שנוכל לפחות לדבר על זה כמה מילים, להחליף התרשמויות ושיהיה לנו תירוץ ללכת לחנות או להזמין או ללכת לחברים שלי שלילדים שלהם היו ספרי המשך בסדרה. כאלה דברים. אם את מצפה ממש לשעתיים איתם, זה לא יקרה כנראה

&nbsp
הפורום - בגיל הזה הם שמחים יותר לעשות פעילויות שמותאמות להם ולא להיות חלק משאר המשפחה. לא להעלב, לבחור ביחד איתם משהו שהם אוהבים וללכת בהרכב חלקי. כאמור, תוך כמה שנים זה חוזר ואז יש לך ילד אחר שלא מעוניין בזה. זה גם הזדמנות נפלאה לגלות את הילד הזה שמסתתר בחדר שלו במשך השנים האחרונות ולראות איזה מבוגר מקסים מגיח ממנו. את ממש מתאהבת מחדש בילד הזה, שמעצבן אותך לעתים קרובות ביום יום, כאילו הרגע נולד לך. אני לוקחת אותם בהרכבים חלקיים לנסיעות עבודה או לחופשות. יצא לי לבלות שבועיים עם אחת הבנות באוסטרליה, היה נהדר. היא נהנתה נורא וגם אני. אחר כך היינו בחופשה משפחתית ושוב כולם חזרו לרטינות הרגילות שלהם.
 

debby12

New member
מנהל
הלוואי שהיא היתה באה איתי לנסיעות עבודה חופשתיות

יש לי במסגרת העבודה כמה נסיעות בקיץ שהן ממש "שוות" - תמיד במלון מוצלח עם בריכה שווה ופעילויות. וזה בקיץ - לא מפסידים בית ספר

היא כבר 3 שנים מסרבת להצטרף, אפילו כשהצעתי לה להביא חברה.

אחותה הצעירה ממנה בשנתיים בערך תמיד שמחה לבוא איתי (ולו גם סתם ככה לסופרמרקט כדי לעזור לי לסיים שם מהר יותר/לעשות לי חברה). חלק מזה זה כנראה עניין של אופי.

לגבי פעילויות משותפות - אבא שלהם יותר מוצלח בזה ממני. הוא לימד את עצמו לשחק מיין-קראפט ובד-וורז (Bed Wars). אני מעדיפה כדור בראש על פני המשחקים האלה

טוב נו - יהיה טוב מתישהו....
 

mikmik291

New member
בתור זו שתמיד חיפשה שקט

הייתי מציעה לך להניח לה...
ממה שכתבת אני מאוד מזדהה עם הבת שלך, כל חיי הייתי ילדה של ספרים ושקט. אירועים משפחתיים תמיד היו מבחינתי דבר מעיק...
מבחינתי ללכת לבית ספר היה די והותר, היו לי חברות שעדיין בקשר איתי אבל לא עניין אותי ללכת לתנועות נוער או להסתובב עם המשפחה שלי באירוע משפחתי כזה או אחר (המשפחה המורחבת שלי היא ענקית וזה תמיד היה סיוט אחד גדול מבחינתי).
אני יכולה לעודד אותך ולהגיד שדווקא כשמתרחקים מהבית היא תתגעגע וכן תחפש את קרבתך, עם הזמן והגיל זה יעבור לה.
מה שכן, כן הייתי מציעה לחייב פעם בחודש נניח לפעילות משפחתית משותפת, בסופו של דבר היא תזכור את זה כמשהו חיובי וכייפי...אולי תחליטו שכל פעם מישהו אחר בוחר מה עושים ויש חובת נוכחות או שכל פעם מישהו אחר צריך להכין את הפעילות (אולי אם היא תכין או תתכנן בעצמה יהיה לה יותר נחמד להשתתף)
 

debby12

New member
מנהל
תודה שכתבת


אכן התיאור שנתת נשמע לי מאוד מוכר. אם כי הרקע הסביבתי שלה טיפה שונה (המשפחה המורחבת שלנו רחוקה מלהיות ענקית, וגם זאת שיש מצויה במרחק של בין 5-16 שעות טיסה. כך שבקטע הזה הסיוט די נחסך ממנה).

הקושי עם ההצעה האחרונה זה שאין פעילות משפחתית שהיא מעדיפה
. תמיד ברגע שהיא רושפת שהיא לא מעוניינת בפעילות המשפחתית שנבחרה, אנחנו מציעים לה: תבחרי מה את *כן* רוצה לעשות. התשובה היא תמיד משהו כמו, להישאר בבית בחדרי בלי שאף אחד מציק לי.

כנראה שגם זה יעבור.... היא תמיד צוחקת היום כשמספרים לה איך היתה תינוקת שהיה לה מאוד קשה עם עצמה, עד כדי כך שכינוי החיבה שלה בבית היה "צוויחי". זה גם עבר.
 

mikmik291

New member
כנראה שהכל עובר בסוף


היא תלמד בסופו של דבר ותמצא את הדרך שלה להיות חלק מהמשפחה.
אם אני למדתי להנות מאירועים משפחתיים, גם היא תלמד.
 

מ י כ ל10

New member
הילדים שלי צעירים יותר

בני 8 ו-10, ומעדיפים להעביר את זמנם מול מחשב בשבתות.
אני לא יודעת אם יכול להתאים, אבל ממש לאחרונה הכנו קופסה ובה פתקים של "מה עושים בשבת". את הפתקים הכנו איתם והודענו שיהיו גם פעילויות שאוהבים וגם פעילויות אהובות פחות (השאלה הראשונה הייתה אם יהיה פתק של "להישאר בבית". זה היה הפתק הראשון שהוכנס לקופסה).
יש לנו שם להישאר בבית, טיול, מוזיאון, מפגש עם חברים (שהילדים בוחרים), מפגש עם חברים (שההורים בוחרים), סרט ועוד ועוד.
שולפים פתק בחמישי בערב כדי שיהיה זמן להיערך. הפתק הראשון ששלפנו היה 'ערב כשרונות משפחתי'. היה קורע
אולי יתאים בואריציה כלשהי...
 
למעלה