ילדים (איך לא...)

ronaviv

New member
ילדים (איך לא...)

יש לי שלושה, בנים. לא ילדתי, אני רק האבא... להיות כנה, זאת מתנה ענקית, שככל שהזמן חולף, והם אנשים מעוצבים על פי דרכם עם כלים שקיבלו מהוריהם, הם מספקים בכך אושר עצום. לא רק שלא ילדתי, כאביהם, בשל נסיבות החיים, ולא פחות בשל מוסכמות, עבדתי הרבה פחות קשה בלגדל אותם. כאביהם, (שוב לא הוגן) אני לא זוכה לפחות מהם, ההפך, ככל שהם יותר גדולים, הם יותר קרובים אלי. זה אומר טיולים בחו"ל של הבנים (הם ואני) בילויים, ארוחות, מיפגשי משימה (לסדר את הגינה..) ועוד. למה אני כותב את זה? רקנ כדי לומר: המוסכמות לא רלוונטיות, האינדוידואל, הוא העיניין, יש פרס עצום בלהיות הורה, אך גם לזה יש מחיר, (כמו לכל דבר). מבחני "עלות תועלת" בנושא, הם פרטיים, ואין לאף אחד זכות להטיף אחרת (לכל האמהות הטוענות שזה אגואיזם לא להרות), אם יש אגואיזם, זה להרות, וזה אגואיזם לגמרי לגיטימי, כמעט כמו כל אגואיזם אחר.
 

girl111

New member
קל לך להגיד...

כמו שאמרת- אתה האבא. האבא שמשחק עם הילדים כשיש לו זמן, מבלה איתם, לוקח אותם ללונה פארק. אבל מי עושה את העיקר? האמא. אתה לא סבלת את הכאבים בלידה שלהם, אתה לא קמת בלילה כשהם בכו, אותך לא הזעיקו מהעבודה כשהילד חלה והיית צריך לרוץ איתו לרופא ולשבת בפרוזדור עם מלא ילדים חולים שצועקים, אתה חוזר הבייתה מהעבודה ומוצא את הילדים רחוצים ונקיים אחרי שכל הבעיות הקשות נפתרות ע"י האמא. אני לרגע מנסה לחשוב. אם הייתי גבר... לא הייתי מתנגדת לילדים
הייתי חוזרת מהעבודה בשעה 5-6 בערב ומשחקת איתם קצת והולכת לישון. בשבת אולי הייתי לוקחת את הבנים לשחק כדורגל( כמו שילדים אוהבים) , נשמע נחמד
ומי אשם בזה? החברה השובייניסטית שלנו שחושבת שאם האישה ילדה את הילד היא צריכה לעשות הכל. אולי אם הדברים היו קצת אחרת, והייתי יכולה לפתח קריירה והאבא היה יושב ומטפל בילד( יודע מה? אפילו לחלק את כל העבודה שווה בשווה. אבל באמת שווה בשווה) , הכל היה נראה אחרת
 

קוקה1

New member
יש גם אבות אחרים.....

אבא של הבנות שלי חוץ מללדת אותן (שזה גם אם הוא היה יכול לא הייתי נותנת לו כי אני בחיים לא אוותר על החוויה הזאת) עושה הכל מחתל, מאכיל מלביש, מקלח, משחק, קם בלילה, מחנך, כועס וגם עובד.... וכל זה מתוך בחירה שלו ולא בגלל שאני דורשת ממנו.....ואני מכירה הרבה זוגות שבעקבות העובדה שהאישה בעלת קריירה החלוקה בבית ועם הילדים שווה לחלוטין....
 
לא הבנתי ../images/Emo5.gif אז מי...

אז מי מכם עובד? את או בעלך? את אומרת שהוא מטפל בילדים, אבל את לא עובדת? אנא הסבירי. אני מתה להיות בבית ולהתפרנס בכבוד. אנא הסבירי לי איך אפשר.
 

קוקה1

New member
אני אמרתי שהוא עושהכמעט את כל

מה שאני עושה (חוץ מלהניק) אבל הוא זה שעובד ואני בבית עם הילדים ואי אפשר להתפרנס בכבוד האמיני לי אנחנו בקושי חיים.
 

קוקה1

New member
בואי נגדיר את זה כך:...

ממה שאני רואה סביבי כל החברות שלי אחי, אבא שלי משפחה בני דודים אף אחת מהנשים לא מתחלקת במטלות הבית והילדים עם בעלה כמוני, אל תשכחי שהוא עובד בחוץ ואני לא ולמרות שלהיות בבית עם הילדים זה לא פחות קשה מלעבוד בחוץ עדיין להיות בבית זה להיות בבית.
 

קוקה1

New member
לא זוכרת מה היה בתחילת השיחה

אבל דיברנו על נטל ואני אמרתי שאצלי הנטל לא שווה אמנם אבל בהחלט קרוב.
 

ronaviv

New member
אני לא חושב אחרת, יש חוסר איזון.

וכמעט בטוח שלעולם לא יתאזן.
 

girl111

New member
אתה טועה ../images/Emo13.gif זה הכל תלוי בבחורה

ואיך היא מתנהגת. אם היא שמה גבולות וקובעת חלוקת עבודה או שהיא מוכנה מראש לתפקיד ה"אישה הקטנה" . אם היא דורשת חצי חצי אף אחד לא יכריח אותה ליותר. זה מה שנקרא אופי חזק .
 

ronaviv

New member
קל להגיד הכל תלוי בבחורה, ליישם..

את ההריון, אי אפשר לחלוק פיזית, גם לא ריגשית, אפשר להיות שותף, קרוב מבין בן זוג לתיפארת, אך: ההרמונים, גועשים אצל בת הזוג, הגוף משתנה (שלא לומר לעיתיים מתעוות, עד בלי דרך חזרה) אצל בת הזוג, הלידה היא שלה, כך גם ההנקה, כאשר פונים לצדדים הפרקטיים כמו לנקות, להחליף, להאכיל, להרדים, נכון אפשר לחלוק. אבל כמה זה באמת סימטרי? מעטות הנשים אשר תאפשרנה הזנחה פיזית של פרי בטנן, לגברים זה הרבה פחות בעייתי. אי אפשר לשכוח שמדובר בצרכים ריגשיים הנובעים ממקומות עמוקים במיוחד, הטבע. הוא הטיל תפקידים על נקבות, שהאבולוציה החברתית (בחברות דיי קטנות ביחס לעולם כולו) שינתה במשהו, גם שם לא טוטאלית, האבולוציה הביולוגית, עוד רחוקה מאד משם. בהתחשב שהשיתוף והשיוויון הוא נחלת שיכבה דקה בעולם המערבי, מדובר באחוזים בודדים ואולי אפילו רק בפרומילים מהאוכלוסייה העולמית אשר בכלל פתוחה לאפשרות השיויונית, ועוד פחות מזה, נכונה ליישם.
 
למעלה