ילד - אתה עולם !!!
כאשה גרושה, אני מעידה שהכי היתי רוצה להצליח בגידול הילדים שלי, זה מאוד לא פשוט, ואני שהיתי בעבר כנערה קוראת סיפורים כאלו לא הבנתי מה השטויות האלו, והנה זה נוגע היום גם בי. אני בת 35, וצריכה לצמצם את הפער שנוצר מאז הגירושין, למרות שהילד ואביו מתראים לעיתים קרובות הכאב של הגירושין נשאר אצל הילד וזה ממאן לחלוף. הילד לא מפסיק לדאוג לאבא, מה איתו, איך הוא ישן ואיך הוא גדל, והילד לא קטן כל כך - הוא בגיל שמונה. מאוד קשה לי עם התפרצויות הזעם של הילד אותם הוא מבטא לא מעט על אחותו הגדולה ממנו, או שהוא מוציא את זעמו בדיוק כאשר צריך ללכת לבית הספר או להכין שעורים. השבוע, רון פרץ בבכי קורע לב, לא שאלתי אותו מה קרה, הבכי שלו הביא לי להבין שזה משהו שהוא נוצר עמוק בלב. ואז החלה ההשתפכות. הוא סיפר לי תוך שהוא בוכה מאוד ולא נרגע, שהוא כל כך חולם שיהיה לו קורקינט והוא מקנה באנשים עשירים שיכולים להגשים את החלומות לילדים שלהם, מרגע זה אני לא יודעת מה תגידו אבל נקרע לי הלב, ולמרות מצבי הכלכלי המוכתב אמרתי לרון, שכבר מחר אנחנו הולכים לקנות קורקינט, הוא היה בהלם מוחלט ולא האמין, הוא שאל אותי כמה פעמים אם אני בטוחה, אמרתי לו שאני בטוחה שאני רוצה לקנות לו קורקיניט ושאני מאוד כועסת על כך שלא ביקש ממני בדיוק כאשר הרגיש שזה מה שבא לו, יש לציין שהקורקינט אמור להיות מתנת יום הולדת שתהיה לרון בעוד חודש ואני אמרתי לו שאני אקנה לו באותו היום במקום ביום ההולדת. יום למחרת נכנסו לחנות ושם רון החליט שהוא רוצה אופני הרים במקום קורקינט, שמחתי וזה מה שקניתי לו. מה אני אגיד לכם, מאוד קשה עם הפער החברתי, כי אני רואה שלמרות התנהגותו האינטלגנטית של הבן שלי, הוא שומר בלב את פער החברה ולא מספר לי על זה. ביום הראשון לשנת הלימודים איך שהוא הגיע הביתה הדבר הראשון אשר עשה, זה ביקש ממני לתת לו זוג נעלים שלו וזוג בגדים לילד אתיופי הלומד בכיתתו והוא הבחין שבגדיו בלויים והוא מבקש לתרום לו מבגדיו, התרגשות טובה מזו לא יכולה להיות. אני משתדלת להיות אמא טובה, ואני יודעת שיהיה לי קשה עם הפער החברתי אבל מקוה שאצליח. תקשיבו לילדיכם, האזינו לכל מה שהם רומזים ותדברו איתם בגובה העיניים זה חשוב מאוד. ממני אמא של רון שמשתדלת להצליח להעלות חיוך על פני ילדי. ובהצלחה לכולכם בגידול ילדכם.
כאשה גרושה, אני מעידה שהכי היתי רוצה להצליח בגידול הילדים שלי, זה מאוד לא פשוט, ואני שהיתי בעבר כנערה קוראת סיפורים כאלו לא הבנתי מה השטויות האלו, והנה זה נוגע היום גם בי. אני בת 35, וצריכה לצמצם את הפער שנוצר מאז הגירושין, למרות שהילד ואביו מתראים לעיתים קרובות הכאב של הגירושין נשאר אצל הילד וזה ממאן לחלוף. הילד לא מפסיק לדאוג לאבא, מה איתו, איך הוא ישן ואיך הוא גדל, והילד לא קטן כל כך - הוא בגיל שמונה. מאוד קשה לי עם התפרצויות הזעם של הילד אותם הוא מבטא לא מעט על אחותו הגדולה ממנו, או שהוא מוציא את זעמו בדיוק כאשר צריך ללכת לבית הספר או להכין שעורים. השבוע, רון פרץ בבכי קורע לב, לא שאלתי אותו מה קרה, הבכי שלו הביא לי להבין שזה משהו שהוא נוצר עמוק בלב. ואז החלה ההשתפכות. הוא סיפר לי תוך שהוא בוכה מאוד ולא נרגע, שהוא כל כך חולם שיהיה לו קורקינט והוא מקנה באנשים עשירים שיכולים להגשים את החלומות לילדים שלהם, מרגע זה אני לא יודעת מה תגידו אבל נקרע לי הלב, ולמרות מצבי הכלכלי המוכתב אמרתי לרון, שכבר מחר אנחנו הולכים לקנות קורקינט, הוא היה בהלם מוחלט ולא האמין, הוא שאל אותי כמה פעמים אם אני בטוחה, אמרתי לו שאני בטוחה שאני רוצה לקנות לו קורקיניט ושאני מאוד כועסת על כך שלא ביקש ממני בדיוק כאשר הרגיש שזה מה שבא לו, יש לציין שהקורקינט אמור להיות מתנת יום הולדת שתהיה לרון בעוד חודש ואני אמרתי לו שאני אקנה לו באותו היום במקום ביום ההולדת. יום למחרת נכנסו לחנות ושם רון החליט שהוא רוצה אופני הרים במקום קורקינט, שמחתי וזה מה שקניתי לו. מה אני אגיד לכם, מאוד קשה עם הפער החברתי, כי אני רואה שלמרות התנהגותו האינטלגנטית של הבן שלי, הוא שומר בלב את פער החברה ולא מספר לי על זה. ביום הראשון לשנת הלימודים איך שהוא הגיע הביתה הדבר הראשון אשר עשה, זה ביקש ממני לתת לו זוג נעלים שלו וזוג בגדים לילד אתיופי הלומד בכיתתו והוא הבחין שבגדיו בלויים והוא מבקש לתרום לו מבגדיו, התרגשות טובה מזו לא יכולה להיות. אני משתדלת להיות אמא טובה, ואני יודעת שיהיה לי קשה עם הפער החברתי אבל מקוה שאצליח. תקשיבו לילדיכם, האזינו לכל מה שהם רומזים ותדברו איתם בגובה העיניים זה חשוב מאוד. ממני אמא של רון שמשתדלת להצליח להעלות חיוך על פני ילדי. ובהצלחה לכולכם בגידול ילדכם.