ילד בן 10 שהגיע לטיפול בגלל בעיות התנהגות

ילד בן 10 שהגיע לטיפול בגלל בעיות התנהגות

הגיע אליי לטיפול ילד בן 10 שההורים פנו אליי בגלל בעיות התנהגות שהחמירו מאוד בחודשים האחרונים בבית הספר. בכפות הרגלים רואים פלישת אש בכל האלמנטים, בהונות עם ציפורנים עם קווים אופקיים, ברגל שמאל יש חריץ אדמה מתחת ללב משקוראים פס פרידה, ברגל ימין שני חריצי אדמה על איזור הסרעפת בצורה אלכסונית. רגישות בכליות ונפיחות קלה באזור השלפוחית. ברקע, הוא ילד חמישי במשפחה של שישה ילדים והאבא מזה מספר חודשים חולה בלימפונה נון הודג'קינס ועבר טיפולים קשים. האבא מדבר בצורה חופשית על המחלה ומשתדל לתפקד בבית, בעבודה, כמובן כמה ימים אחרי הטיפולים עייף מאוד. נראה שהילד סובל ממתח פחדים וכעסים ונראה לי שההתנהגות קשורה להתפרצות רגשית של פחד השרדותי. זה סוג של שליטה על רגש שצף בו שהוא לא יודע לבטא אחרת. חשבתי לחזק אצלו את אלמנט האדמה כדי לתת לו יציבות, לחזק את כל איזור העקב. חיזוק כליות ושלפוחית השתן. מערכת החיסון כדי לחזק אצלו את השינוי שעובר עליו במערכת המשפחתית ובכלל חיזוק הטחול. מערכת נשימה על מנת להקל עליו לנשום את החיים האלה ובסוף להוסיף מערכת העצבים. אחרי מספר טיפולים לעבוד גם על הכבד כדי לעבוד על הכעסים. כרגיל, אשמח לתגובתכם! תודה מראש!
 
אחרי תאורך המעמיק

האם בשורה התחתונה הילד סובל מהיפראקטיביות, קשב וריכוז ? בברכה שמוליק
 
לא סובל מאף אחת מהבעיות שציינתה

ולכן לא ציינתי. הוא ילד רגיל בדר"כ עם שובבות מסוימת של כל ילד בגיל זה. המצב היום הוא קיצוני להתנהגות הרגילה שלו. ההורים אמרו שהוא אף פעם לא היה טלית שכולה תכלת, שובב ומשתולל אבל אף פעם לא התחצף למורים ולא היה בעל התנהגות בלתי מרוסנת כמו היום.
 
נשמע לי שאת הולכת לעשות "עבודה" נהדרת ../images/Emo13.gif

אם הילד מוכן לבוא לטיפול ולקבל את הרפלקסולוגיה אני מאמינה שמכאן יתחיל השינוי . אני חושבת "שניתחת" בצורה טובה את מה שעובר על הילד וזה בהחלט הגיוני שכך ירגיש. כמובן שלא צריך לקחת את ההתנהגות שלו באופן קיצוני והילד לא ירגיש שהוא הולך לטיפול כי משהו לא בסדר אצלו. אני חושבת שחשוב להבהיר לילד שכל אחד זקוק לאיזון, לרוגע, ושלעיתים יש מצבים בחיים שקצת יותר קשה להתמודד איתם. לעודד את הילד לדבר ולהרגיע אותו, לתת לו אדמה ולחזק אותו נשמע לי כדבר הטוב ביותר שאת יכולה להעניק לו. אולי שווה ללמד את האמא, לתת לה כמה טיפים ולומר לה לנסות לעבוד איתו, כך תיווצר בניהם יותר קירבה והילד ירגיש יותר בטוח והיא תרגיש שגם לה יש חלק בתהליך הטיפולי. בהצלחה!
 

אסתר84

New member
היי

אשתף אותך בסיפור האישי שלי.. כמעט אישי שלי. האחיין שלי.. ילד בן 9 .. מצוי בתהליך דומה למה שאת מציינת. לי כמובן אין יכולת לטפל בו.. אבל מהתבוננות מהצד עד כמה שאני מסוגלת לא להיות מעורבת.. אני חשה שחלק נכבד מזה נמצא בהתנהגות של ההורים. בנטיותיהם. בדינמקה בינהם.מה הכוונה?. מדובר בילד פרפקציוניסט בצורה שאינה תואמת את מציאות יכולותיו... ואת המציאות בכלל. זהו ילד שסף התיסכולים שלו מאוד נמוך.. ומגיב בבכי על כל פפיס... הוא הפך מטבע הדברים לבלתי נסבל מבחינה חברתית.. והמורים... נו מיותר לציין שאין להם רצון כח או חשק לטפל בקשיים. הם מעדיפים סיפורי הצלחה. הוא נופל בין הכיסאות. אמא שלו שהיא במקרה אחותי היקרה.. מנסה להקל את חייו אחרי הצהריים.. בחוגים.. בטיפולים יקרים. אבל לדעתי הוא ספג מהבית מסרים "תת הכרתיים" שניווטו אותו למקום הזה. מאוד קשה לטפל בילד שכזה.. משום שמטופל מטבע הדברים אנחנו כמטפלים אמורים להעניק לו כלים שיעזרו לו להתמודד עם הסביבה. אין באפשרותינו לשנות או לתקן את סביבתו. כשמדובר בילד זה על אחת כמה וכמה. תנסי לחוש מה קורה שם בין ההורים... אולי יש מקום להתיעץ עם אנשי מקצוע. שיהיה בהצלחה. אסתר
 
יש הרבה במה שאת אומרת

בדיוק אמרתי לאמא איך את מסבירה שרק בבית ספר הוא מתנהג כך? כלומר שזה משהו עקבי רק במקום אחד. זה לא עקבי במשך כל שעות היום. בחוגים הוא בסדר ועם חברים הוא בסדר. צריך לבדוק גם מה קורה בבית ספר, האם יש מספיק תמיכה שם או שבית הספר הוא הטריגר והוא משתמש בו ונאחז בו כמקום התפרצות או לקבל תשומת לב. תודה על כל העזרה, אתם תורמים לי המון ועוד איידע אותכם בדברים חדשים. תודה מכל הלב
 
למעלה