ים של דמעות

מאיו

New member
ים של דמעות ../images/Emo182.gif ../images/Emo182.gif

סליחה מראש על ההתבכיינות. כן, כן, תאמרו לי שזה ההורמונים, אבל בכל זאת: אני מרגישה קצת אבודה וללא תמיכה. זה אמנם ילדה שניה אבל גם שכחתי הרבה ואני פחות סומכת על האינטואיציות שלי. כנראה גם 4 שנים עושות את ההבדל כי נורא נאחס לי לעומת ההיי שהייתי בו אחרי הלידה הקודמת. ומה הכי חסר לי? חסר לי עם מי להתייעץ, חסרה לי הכוונה. מה עושים כשיש לה כאבי בטן, מה עושים עם ההנקה? נורא עצוב לי שאין לי את מי לשאול. אימי נפטרה לפני המון זמן, ואחיותיי לא פנויות לזה. אז אני בוכה הרבה ונוסף למליון הסיבות האידיוטיות הקטנות, נוספת ההרגשה שאני לבד במערכה ואין את מי לשאול, ואין מי שישאל אם הכל בסדר. תודה על ההקשבה
 
אנחנו כאן../images/Emo24.gif

אז הנה שכולנו כאן בשביל זה בדיוק. למרות שאמא שלי בסביבה וגם האיש שלי עדיין זהנ לא אומר שהם עוזרים כ"כ הרבה. ולפעמים אפילו להיפך. אז הנה חיבוק (זה המקסימום שהזמן מאפשר לי כרגע - מבטיחה המשך. צביה
 

nubi

New member
סליחה, אבל זה בדיוק התפקיד שלנו!

תרגישי חופשי, לקטר ולשאול. בשביל זה אנחנו כאן!
 

ילדונט

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל תבכי, זה מנקה את הגוף ואת הנפש. מעבר לזה כאן, וגם בפורומי המקושרים, הורים לתינוקות והנקה תוכלי למצוא אוזן קשבת ועצות. מעבר לזה שולחת לך מסר.
 

אפרת12

New member
מאיו ../images/Emo24.gif

דבר ראשון אנחנו כאן - גם אם זה כדי ללטף לך את ההורמונים. יש אותנו, ויש את הפורומים האחרים שאני יודעת שאת פעילה בהם. מבטיחה לשאול אם הכל בסדר
יש לך שכנות
חברות מהמושב
אני בטוחה שכן - שייכנסו ויכינו לך כוס קפה. תגידי שאני אמרתי. אבל הכי חשוב - האינטואיציה שלך שם, ואם לא עכשיו - אז בעוד רגע תגלי אותה מחדש
הנה לך המון
מקוה שגם הם יעזרו
 
הבדידות הכי קשה

למרות שלכאורה כל העולם היה סביבי הרגשתי בודדה כמו שאת מתארת. אחרות בסביבתי שהיו בחופשת לידה גם לא היו נראות לי כתובת כי כל כאחת היתה עסוקה בעצמה ותינוקה ומצאתי אלף סיבות למה אני לא יכולה להיעזר בהן (יש לי תאומים, היו פגים וכד') מה עוד שהרגשתי (עד היום אבל קצת פחות) שאני בקושי מסוגלת להכיל את עצמי ומצבי אז יש לי יכולת מעוטה מאוד להכיל "צרות" של אמהות אחרות שבד"כ היו נראות לי קצת דבליות לעומת "הצרות האמיתיות" שלי (ברציונל ברור לי שלכל אחת יש את התיק שלה וזכותה להרגיש רע בכל מצב מבלי שאשפוט אותה)... מה שיש לי להגיד שברגע שמצאתי את הפורומים כאן בתפוז זה מאוד הקל על הרגשת הבדידות (זה לא יאמן לדעתי - בסה"כ קהילה ורטואלית ויש לה כל כך הרבה כח). אבל חשוב לי לציין שמכיוון שאצלי הבכי נמשך כמו גם הרגשת דכאון וחוסר חשק לכלום הרבה מעבר ללידה אז פניתי לעזרה מקצועית וזה מה שעזר לי "להתרומם" - אם את מרגישה שזה מעבר לבייבי בלוז של כמה ימים ואת לא רואה להרגשה הזו סוף בקרוב אז תשקלי את זה - חבל על כל רגע שמרגישים ככה ביחוד שיש לך תינוקת שזקוקה לך .לקח לי המון זמן להודות בפני עצמי שיש לי בעיה וכל הזמן נלחמתי בתחושות הקשות . ברגע שהודאתי בה וטיפלתי אז העניין נעשה יותר קל.
 
../images/Emo24.gif מאי חמודה

אל תרגישי אבודה, מצטרפת לדעת הבנות שאומרות לך שיש לך את הפורומים השונים להתייעץ וליעץ ועוד בלי להתחייב לכלום
וכמובן שההורמונים פעילים מאוד אחרי הלידות, אל תדאגי הכל יהיה בסדר.
 

תלתלושה

New member
עוד ../images/Emo24.gif

כפי שראית...יש לך מקום טוב לכל שאלה/קיטור/התבכיינות וכל מה שעולה בדעתך!
 

משוש30

New member
אז כמובן כמו שכתבו לך אנחנו כאן

ויש גם פורומים אחרים יותר ספציפיים כמו הורים לתינוקות ולהיות הורים מה לגבי חברות עם תינוקות? אין לך? כי לא חייבים דווקא קרבה משפחתית להתייעצות. ואולי גם הבעל זוכר כמה דברים מהילדה הראשונה... ויש גם ספרות מקצועית למרות שאני מוצאת שאת רב הבעיות הפורומים מצליחים לפתור לי (מה עשינו לפני האינטרנט???)
 
למעלה