ימין ושמאל רק חול וחול
או: מדוע אני תומך בשמאל הלאומי. השמאל המתון והימין המתון כבר כמעט אינם קיימים בשיח הציבורי וגם אם קיימים, הם כמעט ואינם נשמעים. כבר מאמצע שנות השבעים נזרעו זרעי הייאוש שהתבטאו בכך שאנשים חיפשו מפלגת מרכז שונה וחדשה אשר תשנה את המפה הפוליטית וכך קמו ונפלו בזו אחר זו ד"ש, יחד, שינוי של לפני מר"צ, שינוי של אחרי מר"צ, מפלגת המרכז, הגמלאים ובטח שכחתי עוד כמה בדרך. אחרי כל כך הרבה אכזבות, די איבדנו את התקווה. השאלה היא מהי האלטרנטיבה? האם להצביע למי שאנחנו יודעים שהוא לא טוב לנו, בבחינת זה אמנם רע, אבל רע שאני מכיר. או שאולי להמשיך ולקוות שיום אחד לא נתאכזב. או שאולי להתנתק מהדבר הזה שנקרא פוליטיקה ולהשאיר את הזירה לסמולנים ולימין הקיצוני. כרגע נראה שהמגמה בה בוחר הרוב השפוי הוא האופציה השלישית ואנחנו רואים שהמצב רק הולך ונהיה גרוע. אז כן, אני אמשיך לנהות אחרי מי שיציע לי אלטרנטיבה ראויה למצב הנוכחי, כי פשוט אין לי ברירה אחרת, עם המצב הנוכחי אני ממש לא מוכן ולא מתכוון להשלים. לטור המלא
או: מדוע אני תומך בשמאל הלאומי. השמאל המתון והימין המתון כבר כמעט אינם קיימים בשיח הציבורי וגם אם קיימים, הם כמעט ואינם נשמעים. כבר מאמצע שנות השבעים נזרעו זרעי הייאוש שהתבטאו בכך שאנשים חיפשו מפלגת מרכז שונה וחדשה אשר תשנה את המפה הפוליטית וכך קמו ונפלו בזו אחר זו ד"ש, יחד, שינוי של לפני מר"צ, שינוי של אחרי מר"צ, מפלגת המרכז, הגמלאים ובטח שכחתי עוד כמה בדרך. אחרי כל כך הרבה אכזבות, די איבדנו את התקווה. השאלה היא מהי האלטרנטיבה? האם להצביע למי שאנחנו יודעים שהוא לא טוב לנו, בבחינת זה אמנם רע, אבל רע שאני מכיר. או שאולי להמשיך ולקוות שיום אחד לא נתאכזב. או שאולי להתנתק מהדבר הזה שנקרא פוליטיקה ולהשאיר את הזירה לסמולנים ולימין הקיצוני. כרגע נראה שהמגמה בה בוחר הרוב השפוי הוא האופציה השלישית ואנחנו רואים שהמצב רק הולך ונהיה גרוע. אז כן, אני אמשיך לנהות אחרי מי שיציע לי אלטרנטיבה ראויה למצב הנוכחי, כי פשוט אין לי ברירה אחרת, עם המצב הנוכחי אני ממש לא מוכן ולא מתכוון להשלים. לטור המלא