יסודי לא יסודי...

יסודי לא יסודי...

עד כמה באמת הילדים יוצאים משם עם ידע? איזה ערכים מקנים להם בבתי הספר? לא כולם, כמובן, ולא בכל בית ספר, אבל כבר יצא לי לדבר עם אנשים שסיימו יסודי ולא ידעו מי זה ביאליק, לא ממש הסתדרו עם משוואות של נעלם אחד, לא שמעו על מלחמת עולם הראשונה, ולא היה להם מושג מי היה הנשיא הראשון שלנו... מילא זה, אבל ההתנהגות לדעתי הולכת ונעשית גרועה משנה לשנה, ואישה בהריון אין לה כבר סיכוי לקבל מקום ישיבה באוטובוס מלא ילדי זהב, ועיוור לא יזכה ליד תומכת במעבר חציה, וסמים זה כבר לא בושה, אלא גאווה, ועוד המון דברים שהייתי רוצה להוסיף, אבל לא אעיק עליכם, אתם יודעים אותם לבד... יש לי המון הסברים לתופעת ירידתם של בתי ספר ברמתם כמחנכי דור הבא, בין השאר התנאים (הכמעט לא דורשים כלל) נדרשים להתקבל ללימודי תעודת הוראה (כך שכל מי שלא התקבל ללימודי וטרינריה או פסיכולוגיה קלינית עושה סוויץ´ ובא ללמד אותנו את יסודיי החיים), השכר המינימלי, אשר גורם לכך שכל חסרי ביטחון עצמי, ידע או אמביציות מגיעים בסופו של דבר לענף... יש המון סיבות, תשלימו לבד את החסר.. כמובן, אי אפשר לתלות את כל האשמה שאיך שאנחנו נראים בחינוך החיצוני, גם הורינו נכשלים (אולי כי גם להם היו מורים?:)), כל החברה מתפרקת ומחפשת את האשמים מסביב ולא בפנים... אבל ההודעה הייתה אמורה להיות לא על זה... אני יודעת מנסיוני שלפעמים שווה לברר טוב טוב (ולא להפסיק גם כשהילד כבר בפנים, תמיד אפשר לעשות העברה) לאיזה בית ספר הכנסתם את עוצרכם. אני עברתי באמצע ועל כך אני מודה לאימי (גם אם בהתחלה כעסתי, כי ההסתגלות לחדש היא לא קלה), מה שקיבלתי בבית ספר הקודם, תודה לאימי, בית הספר הבא הצליח למחוק. חשבו על זה... אה, ואם יש בינכם אקדמאים מובטלים, ועוד כאלה שאוהבים ילדים, יודעים ללמד, ויש בהם אפילו טיפה איכפתיות לעתיד, אתם יודעים מה התפקיד שתפור עליכם, נכון?
 

אתיר

New member
מסכימה

אבל מה את אני אנחנו מצפים מילדים ש..... שלא נותנים כבוד למורים ולמנהל, קוראים לו בשמות פרטים כאילו שהם חברים מאותו זבל, מתלבשים כמו...... אני מתכוונת לחשוף, עקבים, חולצות בטן וכו´, צובעים פסים בשיער ( כיתות ה´-ו´), אם אין הנהלה שאוסרת כי "הכל מותר" אז מה אח"כ מצפים מהילדים. לצערי לא הכל לומדים בבית. בזמני, אסור היה לנעול עקבים ולא לדבר על שאר הדברים. למורים היו קוראים "המורה" "המנהל" "מר...". אז מה לעשות? זאת החברה של היום.
 
בתחילה חשבתי לא להגיב - אבל אני

לא מסוגלת. נכון... בית הספר הוא מקום שאמור להקנות משהו לילדים. השאלה שלי מה אנחנו שהורים לילדים ביסודי מצפים מבית הספר קודם כל אבל - בעיקר מה אנחנו מצפים מעצמנו ומילדנו. אני חושבת שהמון מתוך מה שקורה בבית הספר בכלל ועם ילדינו בפרט תלוי בנו. אני חושבת שהשמת גבולות לילדים - קודם כל ההורים צריכים לשים ואח"כ בית הספר. אני חושבת שלבוא בדרישות לילד (גם התנהגותיות וגם השגיות) - קודם כל ההורים צריכים לדרוש ורק אחרי כן בית הספר. הרי אנחנו ההורים אחראים לגידול הילדים ולא בית הספר ונכון שיש פישולים בכל בית ספר ושיהיה בית הספר הכי טוב שקיים. (לראיה - בני הגדול - היום בכיתה ה´ - הוכר כמחונן ע"י משרד החינוך ואילו בכיתה א´ ועד אמצע ב´ היו בערך מלחמות העולם הראשונה והשניה ביננו לבין מנהלת בית הספר ומחנכת הכיתה שלו, כאשר באחד השלבים המנהלת רצתה לשלוח אותו לועדת השמה וכיתה טיפולית.......ובמקום זאת - עקב התעקשותנו - עבר הילד כיתה - באותו בית ספר והיום הוא פורח) כך שתלוי מה אנחנו ההורים עושים עם כל הדברים. מה המסר שאנחנו מעבירים הן לילדים והן לבית הספר. עד כמה אנחנו ההורים מוכנים להתאמץ ולדאוג (על באמת) שבית הספר שבו לומדים ילדינו יהיה סביבת למידה טובה יותר (כמו פורום הורים למשל) אז.......... מכיוון שזה תלוי בנו ההורים בואו ונדאג שלילדים יהיה יותר טוב.
 

אתיר

New member
נכון, אבל.....

אני מסכימה שאנו ההורים צריכים לתת את היסוד של חינוך והתנהגות. וזה גם מה שאני משתדלת לעשות טוב כמה שאפשר. אתן לך דוגמא: אני לא לובשת פרובוטקיבי, ולא מדברת בניבול פה, ונותנת לאנשים מבוגרים את הכבוד, והבנות רואות זאת. אך מה אני אמורה להגיד לילדה/נערה שרוצה גם ללבוש חולצת בטן כי כולן הולכות כך בבית הספר???? או לקנות נעלים/מגפים עם עקבים - 15 ס"מ?????? כי לכולן יש????? - מדובר על כיתה ו´. ( האמת היא שעדיין לי אין את הבעיה כי הבנות חושבות שזה פרחי אבל חומר למחשבה)
 

droli

New member
אני כל כך מסכימה איתך!

כשבתי הגדולה בת 8! ביקשה לשים לק על הציפרנים, לא ראיתי סיבה לא להרשות לה. מה יש? מה יכול לקרות? ואז חברה שלי אמרה לי - אל תרשי לה! ככה היא תגיע לדרכים לא טובות! היא אמרה את זה אחרי ששאלתי אותה איך אנחנו ההורים יכולים למנוע מהילדים שלנו ללכת בדרכים לא טובות. למען האמת כשהיא אמרה לי לאסור עליה לשים לק, לא הבנתי אותה. היום אני לא מרשה לה. יש לה עוד זמן. מקסימום בפורים, או בחופשים. גם היום, אני עדיין לא יודעת את הדרך הנכונה לחנך את בתי. אני הולכת עם מחשופים-אבל אני לא חושבת שזה מה שיגרור אותה להתנהגות לא הולמת. אני בהחלט חושבת, שאין לצפות ממערכת החינוך לעשות לנו ההורים את העבודה, ולנו ההורים יש חלק נכבד ביותר בחינוך שלהם. מה אתם אומרים? איך "גורמים" לילדים ללכת בדרך הנכונה?
 
לא הבנתם אותי...

קודם כל אני לא הורה, כלומר- אני לא אמא, אני ילדה, ולא עבר זמן רב מדיי מאז שסיימתי יסודי. ומשום כך, זה קרוב אליי יותר, אני רואה את הבעיה מבפנים... ולא, לה המעטתי בחלק של ההורים בחינוך ערכים של הילדים, אלא ניסיתי להראות כי חלק של בית הספר לא קטן ממנו, אם לא גדול בכלל. תחשבו איפה ועם מי הילדים שלכם מבלים רוב שעות הערנות שלהם? בית ספר וחברים משם. ואגב, ההודעה שלי הייתה מכוונת יותר לליקוים בנתינת ידע, ורק אחר כך בערכים. וידע זה נשק. נשק שלהם בקרבות החיים אחר כך. שלא יצאו חשופים. שלא יהיו חסרי יכולות להתגונן ולהתמודד. אתם יכולים לקחת את זה לאן שתרצו, אבל הכוונה שלי הייתה, ואני גם יודעת שאם היה בתיכנוני להביא ילד, והוא היה מגיע לגיל בית הספר, הייתי בודקת טוב טוב אם המיטה ההיא בריאה... חבל.
 

droli

New member
כלומר,

שנבדוק את ה"מיטה" (בית הספר)? הדרך היחידה שלי לדעת היא הילדה. והילדה מאושרת. והילדה סופגת, ולומדת, ומתקדמת. אז כנראה המיטה שלנו תקינה. אני משתדלת למלא אותה בידע, וכל דבר להסביר, ולתת להן להריח, לחוש, למשש, לדעת... האם אני עושה מספיק? אף פעם לא אדע....
 

nonana

New member
יש ומישהו מסכים איתך

וזו אני . נכון שלהורים יש את החלק הארי בחינוך. אבל ביה"ס הוא כלי לא פחות חשוב בתהליך הסוציאליזציה של הילד. ואם הילד מבלה לפחות חצי מחייו (חצי יום וזה הרבה). ביה"ס חוץ מזה שהוא מקנה ידע הוא גם אמור להקנות ערכים וחינוך נגד אלימות סמים ולחנך לשיתוף פעולה , עזרה הדדית ועוד ועוד. וזה היום נעלם במערכות החינוך. (מעבירים לבני נוער סדנאות נגד סמים - בחייכם זה חכם?) חינוך מתחיל בגילאים הרבה יותר קטנים. ולהקנות ערכים לא בתיכון אלא מההתחלה כשהילד כבר נחשף לגנים ולבתי הספר. ואם קיימות בעיות אלימות או כל בעיה חברתית אחרת במסגרת ביה"ס אז על ביה"ס להתמודד מולה ולא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. לגבי הידע- ביה"ס היום בגישה של החזק שורד. לחלשים קשה יותר היום. (ואל תספרו לי שהיום כולם עם היד על הדופק ומגלים בעיות לימודיות דיי מוקדם את זה אני יודעת אבל אני מדברת על קבוצות הנורמה הלימודית ילד שלא יכול ללמוד או שנמצא בפיגור הוא מפריע כי משעמם לו וביה"ס לא משתף תמיד את ההורים אלא מטפל בשיטת מכתבים להורים שהילד מפריע). ולא תמיד ההורים יכולים לשים אצבע על הבעיה משום שהם לא נכחו במקום ולא תמיד הילד משתף פעולה- דוגמאות יש בשפע. כך שנותר לנו רק לאמר זה מה יש. וכל אחד אינדוידואלית יחפש לילדו מערכת חינוכית המתאימה לו. שבת שלום
 
למעלה