ירדה לי תובנה בזכות חברה אני לא אספר את הזוית שלי

ירדה לי תובנה בזכות חברה אני לא אספר את הזוית שלי

כי אני כבר לא כותבת בפורומים כמעט אני אגיד רק את התובנה הסופית:
פעם חשבתי שהחיבור לעולם מגיע מיצירה ועשייה שיש רגשות וצרכים ודחפים והדרך
של האדם להתקרקע ולהשתרש ולהרגיש נוכחות וחיבור זה יצירה אבל זה לא לגמרי נכון....
הבנתי שמהות החיבור לעולם הזה זוהי השמחה שגם אם לא נולדים איתה כלומר כן נולדים איתה כי זו האנרגיה שבאים איתה לעולם אבל גם אם מאבדים חיבור אליה היא שורש החיבור לכל השאר היא מה שמקרקע ומחבר.
אנשים שלא מחוברים לעולם כי יש להם אישיו איתו ועם הקיום האנושי אין בהם שמחה לגבי זה וכל עוד הם לא ינסו לסגל את ההשקפה והחשיבה והאנרגיה הזו גם אם הם יעשו העשייה שלהם תהיה עצובה נכון שלפעמים עשייה עוזרת כי יצירה זו הבעה עצמית והיא מייצרת תנועה וגלים ותנועה מביאה תנועה ולפעמים זה מנער את האדם ועוזר לו לראות דברים אחרת אבל מי שהעצב מספיק שולט על נשמתו העשייה החיצונית לא תספיק . הוא יצטרך להתחבר לאנרגיה שחיברה אותו למקור ולעולם מבראשית וזו רק השמחה
 
למעלה