יש! יש רעיון לכחול-לבן!
מאילו מקומות מוזרים יכולה ההשראה להופיע פתאום...
אז ככה:
אני מתכוננת לרקום פרח עם קווי מתאר די פשוטים - עלי כותרת מלבניים בערך סביב לב עגול - וכל עלה כותרת יהיה רקום בטכניקה אחרת.
ואיך פתאום באה ההשראה?
אז ככה:
ישבתי בעבודה וערכתי ספר מתמטיקה לכיתה ז.
השעה הייתה קרוב ל-7 בערב, וישבתי שם כבר בערך משב וחצי בבוקר.
הגעתי לעמוד שבו מישהי מהכותבות החליטה להרחיב את השכלתם של ילדי ישראל,
וכיוון שהפרק עוסק בקווים ישרים ומאונכים ובמלבנים וריבועים - היא החליטה לספר על אומנים
שציוריהם מבוססים על קווים כאלה, ביניהם מודריאן. חלק מהתמונות שלו נראות מזכירות כמה מהסרטוטים בשאלות שלנו בגאומטרייה...
רציתי להוסיף שם תמונה מסוימת של מודריאן שראיתי באינטרנט - תמונה של עץ מופשט,
ובחיפושיי מצאתי המון ציורים של עצים ושל פרחים חמודים שצועקים "רוקמני".
אחרי כמעט 12 שעות עבודה - לא פלא שנסחפתי בקלות מגאומטריה לכיתה ז וממודריאן - לרקמה.
בשלב הזה התחילו לרוץ לי בראש רעיונות שהייתי צריכה לבחור מביניהם.
חזרתי הבייתה בערך בשמונה וחצי והתחלתי לסרטט פרחים
ולחפש בין הבדים שיש איזה בד יתאים למטרה
כאילו שכלי החמץ כבר חזרו לארונות אחרי פסח,
כאילו שרשימת הקניות למחר מוכנה,
כאילו התחלתי כבר לבשל לשבת
כאילו גיהצתי
כאילו...
אבל הרי אם אני אחכה שהבית לא ישווע לידיים שלי - אני לא ארקום לעולם!
אז החלטתי לא לתת להשראה לברוח - now or never
מאילו מקומות מוזרים יכולה ההשראה להופיע פתאום...
אז ככה:
אני מתכוננת לרקום פרח עם קווי מתאר די פשוטים - עלי כותרת מלבניים בערך סביב לב עגול - וכל עלה כותרת יהיה רקום בטכניקה אחרת.
ואיך פתאום באה ההשראה?
אז ככה:
ישבתי בעבודה וערכתי ספר מתמטיקה לכיתה ז.
השעה הייתה קרוב ל-7 בערב, וישבתי שם כבר בערך משב וחצי בבוקר.
הגעתי לעמוד שבו מישהי מהכותבות החליטה להרחיב את השכלתם של ילדי ישראל,
וכיוון שהפרק עוסק בקווים ישרים ומאונכים ובמלבנים וריבועים - היא החליטה לספר על אומנים
שציוריהם מבוססים על קווים כאלה, ביניהם מודריאן. חלק מהתמונות שלו נראות מזכירות כמה מהסרטוטים בשאלות שלנו בגאומטרייה...
רציתי להוסיף שם תמונה מסוימת של מודריאן שראיתי באינטרנט - תמונה של עץ מופשט,
ובחיפושיי מצאתי המון ציורים של עצים ושל פרחים חמודים שצועקים "רוקמני".
אחרי כמעט 12 שעות עבודה - לא פלא שנסחפתי בקלות מגאומטריה לכיתה ז וממודריאן - לרקמה.
בשלב הזה התחילו לרוץ לי בראש רעיונות שהייתי צריכה לבחור מביניהם.
חזרתי הבייתה בערך בשמונה וחצי והתחלתי לסרטט פרחים
ולחפש בין הבדים שיש איזה בד יתאים למטרה
כאילו שכלי החמץ כבר חזרו לארונות אחרי פסח,
כאילו שרשימת הקניות למחר מוכנה,
כאילו התחלתי כבר לבשל לשבת
כאילו גיהצתי
כאילו...
אבל הרי אם אני אחכה שהבית לא ישווע לידיים שלי - אני לא ארקום לעולם!
אז החלטתי לא לתת להשראה לברוח - now or never