גם אני עשיתי זירוז...בערך.
לפני כן אספר לך על דודה שלי (שהיא קצת פסיכית) שיש לה 5 בנות, אף אחת מהן לא נולדה כשהתחשק לה אלא כשהתאים לדודה שלי - בין התור במספרה למשמרת בעבודה (היא אחות והיא היתה פרסונל בתל השומר לכן הנכונות הרבה לשתף איתה פעולה) היא בחרה לכל אחת מהן תאריך לידה והגיעה לבית החולים לזירוז. תמיד היו לה לידות קלות עם הפיטוצין ולא היתה שום בעיה עם זה. אני אישית הגעתי לבית החולים עם ירידת מים בלי צירים, בעקבות סטריפינג. וזה כי ריחמו עליי בשבוע 41 אחרי שהיה לי לחץ דם גבוה החל משבוע 38 והתייצבתי במיון כל יומיים בערך. קיבלתי פיטוצין ואני חייבת לציין שלא הרגשתי שונה מכל יולדת אחרת. קיבלתי גם אפידורל (זה הזמן להמלצה חמה מאד מאד על בית חולים מאיר - שלא היה מישהו אחד שנכנס לחדר הלידה שלי שהיה פחות ממדהים ! כאלו נחמדים ומסבירי פנים ומוכנים לזרום עם כל מה שביקשתי אפילו אם זה אפידורל בפתיחה של 0.5... ברוב בתי החולים בארץ לא נותנים מתחת לפתיחה של 4). במיוחד לנושא ההנקה - מה שאת צריכה זה מספר טלפון של יועצת הנקה טובה בהישג יד ובעיקר גישה לפורום הנקה המדהים של תפוז - מעבר לזה שיש שם תשובה לכל שאלה, יש שם גם נשים מדהימות מכל רחבי הארץ שרק שמחות להזדמנות לסייע. לפורום הזה יש את כל הקרדיט על העובדה שהנקתי את נגה שנתיים ושלושה חודשים למרות ההתחלה המאד, מאד מאד קשה (ומקווה גם בילדים הבאים להניק למרחקים ארוכים מאד). והנה עוד הוכחה - ילדה שנולדה בשבוע 41 ובכל זאת תחילת ההנקה איתה היתה סיוט, לא פחות. אגב, הזירוז לא האריך לי את הלידה - 13 שעות בלבד שזה לא הרבה ללידה ראשונה. מה שכן - רצוי מאד אפידורל עם זה. יצא לי האפידורל מהדב לקראת הסוף וביליתי את 3.5 השעות הלא סימפטיות ביותר בחיי. אגבף עוד המלצה על מאיר - הם הבית חולים הכי מתירני בארץ (בדוק) בנוגע לזמן הלחיצות, אם הכל תקין. הם מאפשרים שעתיים וחצי של צירי לחץ ולא שעה וחצי כמו בכל בתי החולים וזה בתנאי שהדופק תקין (ולא הכריחו אותי לשים מוניטור כל הזמן או לבחור במוניטור עוברי, בעלי עמד עם הפד של המוניטור ביד וכל כמה דקות תפקידו היה למצוא את הדופק על הבטן שלי ולוודא שתקין). הם נותנים לך שעתיים וחצי לפני שהם מציעים לידה מכשירנית וזה יתרון ענק לדעתי (אני מתה מפחת מואקום או מלקחיים). לדעתי אין בזה רע בכלל.
לפני כן אספר לך על דודה שלי (שהיא קצת פסיכית) שיש לה 5 בנות, אף אחת מהן לא נולדה כשהתחשק לה אלא כשהתאים לדודה שלי - בין התור במספרה למשמרת בעבודה (היא אחות והיא היתה פרסונל בתל השומר לכן הנכונות הרבה לשתף איתה פעולה) היא בחרה לכל אחת מהן תאריך לידה והגיעה לבית החולים לזירוז. תמיד היו לה לידות קלות עם הפיטוצין ולא היתה שום בעיה עם זה. אני אישית הגעתי לבית החולים עם ירידת מים בלי צירים, בעקבות סטריפינג. וזה כי ריחמו עליי בשבוע 41 אחרי שהיה לי לחץ דם גבוה החל משבוע 38 והתייצבתי במיון כל יומיים בערך. קיבלתי פיטוצין ואני חייבת לציין שלא הרגשתי שונה מכל יולדת אחרת. קיבלתי גם אפידורל (זה הזמן להמלצה חמה מאד מאד על בית חולים מאיר - שלא היה מישהו אחד שנכנס לחדר הלידה שלי שהיה פחות ממדהים ! כאלו נחמדים ומסבירי פנים ומוכנים לזרום עם כל מה שביקשתי אפילו אם זה אפידורל בפתיחה של 0.5... ברוב בתי החולים בארץ לא נותנים מתחת לפתיחה של 4). במיוחד לנושא ההנקה - מה שאת צריכה זה מספר טלפון של יועצת הנקה טובה בהישג יד ובעיקר גישה לפורום הנקה המדהים של תפוז - מעבר לזה שיש שם תשובה לכל שאלה, יש שם גם נשים מדהימות מכל רחבי הארץ שרק שמחות להזדמנות לסייע. לפורום הזה יש את כל הקרדיט על העובדה שהנקתי את נגה שנתיים ושלושה חודשים למרות ההתחלה המאד, מאד מאד קשה (ומקווה גם בילדים הבאים להניק למרחקים ארוכים מאד). והנה עוד הוכחה - ילדה שנולדה בשבוע 41 ובכל זאת תחילת ההנקה איתה היתה סיוט, לא פחות. אגב, הזירוז לא האריך לי את הלידה - 13 שעות בלבד שזה לא הרבה ללידה ראשונה. מה שכן - רצוי מאד אפידורל עם זה. יצא לי האפידורל מהדב לקראת הסוף וביליתי את 3.5 השעות הלא סימפטיות ביותר בחיי. אגבף עוד המלצה על מאיר - הם הבית חולים הכי מתירני בארץ (בדוק) בנוגע לזמן הלחיצות, אם הכל תקין. הם מאפשרים שעתיים וחצי של צירי לחץ ולא שעה וחצי כמו בכל בתי החולים וזה בתנאי שהדופק תקין (ולא הכריחו אותי לשים מוניטור כל הזמן או לבחור במוניטור עוברי, בעלי עמד עם הפד של המוניטור ביד וכל כמה דקות תפקידו היה למצוא את הדופק על הבטן שלי ולוודא שתקין). הם נותנים לך שעתיים וחצי לפני שהם מציעים לידה מכשירנית וזה יתרון ענק לדעתי (אני מתה מפחת מואקום או מלקחיים). לדעתי אין בזה רע בכלל.
