יש לו נרות, ואין לו אור להדליקם -הבלוג לייטמן

תחשוב רגע על מה שאתה אומר

אתה מדבר על "זיכוך הגוף" ,
על איזה גוף נראה לך שמדובר ?
על זה שמחר יהיה מזון לתולעים , או אולי על גוף הנשמה שהוא אלמותי .

ועל "עלייה במעלית" ,
איך אפשר לקצר את הדרך בעניני רוחניות ?
הרי לא יתכן שאדם בשנותיו בגוף הגשמי יצליח למזוג לתוכו את כל הידע שנאגר במשך דורות,
ואז אחרי מותו מה קורה ? הכל הולך לאיבוד? נראה לך?
אלא אם מדובר בהצטברות של המדרגות בנשמה , שזה הרבה יותר מובן ,
שהרי הנשמה היא אלמותית ,ואז גם מובן המושג "מעלים בקודש ולא מורידין".

תתחיל לחשוב בהגיון ותבין שהבורא לא פועל שום פעולת סרק ,
הכל מתוכנן לבוא על מקומו ובזמנו בשלום.
הבעיה היא פשוט בתפישת המציאות שלנו ולא יותר מזה.
 

זמרה

New member
בעל הסולם באמת כותב על 2 קומות/מדרגות

המדרגה הראשונה: אהבת חברים
המדרגה השניה: אהבת הבורא

מטרת העבודה הרוחנית שלנו היא דביקות בבורא - כלומר, אהבת הבורא, אהבת התכונה שלו שהיא: הרצון להשפיע.

תמיד אמרתי שהבדיקה הכי נכונה לדעת האם אתה נמצא באמת בתהליך של עבודה רוחנית (על פי חכמת הקבלה כמובן ולא תורות אחרות), זה לבדוק האם אתה מגיע לגילויים של שנאה, של יצר הרע, של חוסר רצון להידבק בתענוג הרוחני של תכונת ההשפעה...ואחר כך גילויים של אהבה, של חיבור בין החברים, של רצון להשפיע לזולת...


האדם נע בין פירוד לחיבור,
הטבע = אלוקים - הוא המחבר את כל הבריאה לאחד,
כל עוד האדם לא מגלה שהוא נפרד מהאחד הזה...אז איזו עבודה של תיקון הוא יכול לעשות?..

לכן המקובלים כותבים על אהבת חברים כמדרגה קודמת לאהבת השם ('מאהבת הבריות לאהבת השם'),
ובמיוחד רב"ש ובעל הסולם שהזכירו את הנושא הזה כנחוץ וכחיוני לקיום העבודה הרוחנית (ממש כסולם לבורא).

על הפרשנות האישית שלך ושלנו למושג "מצוות" ולמושג "הלכות" אפשר להתווכח עד המוות..זה לא יעזור לנו:)
מה שכן יעזור לנו זה לראות מהו התהליך שלנו בעבודה הרוחנית והאם אחנו מגלים שאנחנו מנותקים מהבורא או מחוברים אליו (כלומר- נמצאים בכוונה לקבל לעצמי או בכוונה להשפיע לזולת).
 
למעלה