מאמי ירושלמי
New member
יש לי בעיה, כנראה
בזמן האחרון יש לי "התקפי-עצב", אני קורא לזה. זה יכול לקרות בכל מקום (זה קרה כשביליתי עם חברים, כשאכלי, כשהתקלחתי וכולי ) , אני פתאום שוקע במן דכאון. בדרך כלל מאותו רגע במשך רבע שעה בערך אני ממשיך להיות עצוב ואז מאלץ את עצמי להפסיק על ידי הסחת דעת . ברגעים האלו אני מרגיש שאף אחד/דבר מסביבי לא מעניין אותי מספיק, שאין לי מטרה ידועה, ברורה וכדאית לפני בהמשך החיים, שדברים בחיים (לימודים/יחסי חברה ומשפחה/התבגרות וכולי ) קשים יותר מכפי שצריך כאילו מישהו עושה את זה בכוונה. אני בן 16 ואני יודע שבטח תחשבו שזה תסמין התבגרות כלשהו, אבל לדעתי זה קצת יותר מזה (מגיל 14 כבר ככה ) אני רוצה להיפטר מזה מבלי להיעזר בבעל מקצוע כלשהו אם יש לכם עצה או פתרון אשמח לקבל! (מקווה שהייתי ברור מספיק )
בזמן האחרון יש לי "התקפי-עצב", אני קורא לזה. זה יכול לקרות בכל מקום (זה קרה כשביליתי עם חברים, כשאכלי, כשהתקלחתי וכולי ) , אני פתאום שוקע במן דכאון. בדרך כלל מאותו רגע במשך רבע שעה בערך אני ממשיך להיות עצוב ואז מאלץ את עצמי להפסיק על ידי הסחת דעת . ברגעים האלו אני מרגיש שאף אחד/דבר מסביבי לא מעניין אותי מספיק, שאין לי מטרה ידועה, ברורה וכדאית לפני בהמשך החיים, שדברים בחיים (לימודים/יחסי חברה ומשפחה/התבגרות וכולי ) קשים יותר מכפי שצריך כאילו מישהו עושה את זה בכוונה. אני בן 16 ואני יודע שבטח תחשבו שזה תסמין התבגרות כלשהו, אבל לדעתי זה קצת יותר מזה (מגיל 14 כבר ככה ) אני רוצה להיפטר מזה מבלי להיעזר בבעל מקצוע כלשהו אם יש לכם עצה או פתרון אשמח לקבל! (מקווה שהייתי ברור מספיק )