תשובות לשאלות:
בס"ד שלום לך ידידנו היקר! תודה רבה על שאלותיך! 1)אסרו חג מובא בס' "שיבולי הלקט" שהיום שלאחר שלושת הרגלים- פסח, סוכות ושבועות נקרא כך. שם זה נלקח מהפסוק(תהילים קי"ח, כ"ז): "אסרו חג בעבותים.." דרשו רבותינו (סוכה מ"ה ע"ב): "אסרו חג..וכו' א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח". ורש"י מפרש ש"עבותים" הן בהמות שמנות, כלומר מקריב בהמות משובחות. ומי שמהדר ביום שלאחר החג בעבותים, כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן! ולשון איסור" הכוונה לחבירה, אגודה (ולא לשון "איסור והיתר!). טעם הדבר להראות את חביבות החג שהסתיים זה עתה ועדיין טעמו הטוב איתנו. ישנן הלכות לגבי יום זה. למשל: לעניין מלאכה, בספד ואבילות ל"ע, נפילת אפיים, תענית ועוד. 2)יו"כ קטן קבעו רבותינו שישנם 4 זמני תשובה: כל ערב לפני השינה כל ערב שבת כל ערב ראש חודש כל ראש שנה על פי ספרי הפוסקים והמקובלים, בכל אחד מהזמנים אלה יש לאדם לערוך חשבון נפש, ע"י סדר תפילה הכוללת פסוקי-דרחמי ותשובה וכו' שתקנו רבותינו.(ספר "נוהג כצאן יוסף" בשם ס' "דעת חכמה", סידור יעב"ץ) כתוב בספרים שיש לאדם ביום זה לפשפש במעשיו, להתוודות ולעזוב דרכו הרעה. י"א טעם נוסף שמעתענים ביום זה עבור "מיעוט הירח" והוא במקום שעיר עיזים לחטאת לה'. זהו למעשה רמז לגלות השכינה וחילול ה' שבין הגויים, ר"ל. יצויין שיש נוהגין בכל ערב ראש חודש לערוך סדר תפילה זה ויש בחודשים מסויימים(ניסן מנ"א אלול). 3)סזק"ל לא ברור לי למה הכוונה: או שהכוונה ל- סזק"ש- סוף זמן קריאת שמע או סזק"ל - סוף זמן קידוש לבנה - היום האחרון שניתן לברך על הלבנה(לנוסח האשכנזים "לקדש על הלבנה") והוא אור ל-ט"ו בחודש.(שאז הלבנה מתחילה להתמעט) 4) ימי השובבי"ם - ימים מיוחדים לתיקון פגם הברית על פי המקובלים. הכוונה לימים בהם מקפידים ביותר על התחזקות בעוון זה. ר"ת שובבים ת"ת הוא: שמות, וארא, בשלח, בא, יתרו, משפטים. ואח"כ תרומה , תצווה. בברכה
