כביש 6, תחבורה בין עירונית, רכבת, אוטובוסים

[גילביון]

הוא התכוון לקו המשודרעק..
הוא יודע להבחין ..אבל הוא פשוט "לא רוצה" לראות את העובדות. בכל מקרה, שטרסלר הוא אדיוט במלוא מובן המילה.

 

[אוהד11]

כביש 6, תחבורה בין עירונית, רכבת, אוטובוסים
מר נ' שטרסלר מדה-מרקר כתב ביום 22.07.09 מאמר רדוד ומלא שיטנה לרכבת כאמצעי תחבורה ציבורי בין עירוני, תוך שהוא משבח את האוטובוסים הבין עירוניים והכבישים. המאמר כל כך אינטרסנטי שנראה לכאורה כמאמר "מוזמן מטעם". ניסיתי להביא קישור למאמר זה, מקווה שהצלחתי. דעה הפוכה לחלוטין הביא מר ס' פלוצקר מידיעות אחרונות שאת מאמרו לא איתרתי בחיפוש מהיר באינטרנט, אבל פרטיו ומיקומו מופיעים בתחתית תגובתי כאן. מר נ' שטרסלר,_ קראתי את דעתך בנושא כביש 6, ופיתוח תחבורה בין עירונית באמצעות אוטובוסים ולא באמצעות רכבות._ המאמר רצוף באמירות רדודות, בלתי מקצועיות ועובדתית בלתי נכונות בעליל._ ראשית, ההסתמכות על דברי מר א' שוחט._ מר שוחט כיהן לראשונה כשר האוצר בתקופה 13.07.92 ועד 18.06.96._ בתקופה 7.1992 ועד 6.1996 הסתכמה האינפלציה במדינת ישראל ב-53.7% עפ"י אתר הלמ"ס._ גם אחרי הענקת "תקופת חסד" בשנת 1992 עם כניסתו לתפקיד, הסתכמה האינפלציה בשנת 1993 ב-9.8% ואחר כך זינקה בשנת 1994 ל-13.7% !!!._ אמנם הזיכרון האנושי "קצר", אבל אתר הלמ"ס אינו שוכח את העובדות, מר שוחט הוא אחד משרי האוצר הגרועים שהיו מעולם במשק הישראלי ! ועל כן היה ראוי מזמן לשלוח אותו, את ביצועיו ודעותיו ל"פח האשפה" של ההיסטוריה, (והייתי גם גורס את האשפה הזאת)._ המאמר שלך המסתמך על דעותיו של איש כזה כבר מתחיל בנקודת פתיחה רדודה מאד._ לאורך כל המאמר יש נסיון עלוב להסתכל על מערכת התחבורה הציבורית כעל מערכת המובילה "בהמות" או "פרטים" מנקודה א' לנקודה ב'._ היות ואתה מזמן (או שמא אף פעם) לא נסעת באוטובוס ציבורי בין עירוני ו/או רכבת, תרשה לי לרענן את זכרונך._ ברכבת, לעומת אוטובוס, תהליך העליה והכניסה בתחילת הנסיעה הרבה פחות "אלים" והרבה פחות "פיסי" מהנהוג באוטובוס, הרכבת הרבה יותר מרווחת ונוחה במושבים שלה ובפרטיות היחסית של המושב הציבורי, האפשרות להוביל תיק יד עיסקי או מזוודה אישית טובים לאין שיעור ברכבת. מיזוג האוויר עוצמתו, תקינותו ואמינותו טובים בעשרות, אם לא במאות אחוזים מאשר באוטובוסים ! כתבת על האיחורים ברכבת, כנראה שבאמת מזמן לא נסעת באגד, באגד אין איחורים, יש פשוט "דילוגים" על יציאות אוטובוסים המופיעים בלוחות הזמנים ו"קפיצות" ישר לאוטובוס הבא. מעניין אם חשבת פעם על איש עסקים, עצמאי בעל עסק זעיר או שכיר שעובד למחייתו ואשר אמור להגיע לפגישה חשובה במע"ר של ת"א, באיזה כלי תחבורה ציבורית כיום יצליח לתכנן לו"ז ולהגיע לפגישה בזמן ?? רכבת או אוטובוס בין עירוני ?? והיכן שיקולי היעילות וניצול הזמן ? ברכבת עשרות אנשים יושבים ליד שולחנות ועובדים על מחשב נישא (או סתם צופים בסרט), נהנים משקעי חשמל לטעינת מכשירים סלולריים ומחשבים ניידים בזמן הנסיעה, ואפילו על שירותים חשבו ברכבת. באוטובוסים, גם אם יפעלו על גז או על מימן (ואפילו על חומוס) הנסיעה מתישה, רצופה בלימות ותאוצות, לא ניתן לנצל את הזמן לעבודה על מחשב ואפילו קריאת עיתון קשה לבצע._ ביחס לעוד נקודות שגויות לחלוטין במאמר שלך: יקנעם, טבעון ורמת ישי התפתחו בשל "משפרי דיור" מחיפה והקריות אשר חיפשו בית "צמוד קרקע" עם חצר לגרילר בשבתות, ליקנעם היתה נקודת משיכה חזקה בזכות ארנונה בגובה שליש מארנונה מקבילה בחיפה והרבה זוגות צעירים משלמי משכנתה עשו את החשבון הפשוט. לכל התהליכים הללו לא היה לכביש 6 אפילו לא ננומטר של תרומה. יישובי חוף הכרמל התפתחו משתי סיבות עיקריות: מתעשרי היי-טק מאזור חיפה שעובדים ב-מת"מ אשר חפצו בצמוד קרקע קרוב למקום העבודה ולהורים בחיפה ובעיקר בעיקר בעיקר בשל תחנת הרכבת בבנימינה עם 5 רכבות בשעה לת"א ובחזרה !!. גם בתהליך הזה היתה לכביש 6 תרומה שואפת לאפס מוחלט._ לסיום, תרשה לי, מר שטרסלר, להמליץ לך בחום לקרוא את טורו של בכיר עיתונאי הכלכלה של ישראל מר ס' פלוצקר, המתפרסם בידיעות אחרונות 24.07.09, מוסף ממון בעמוד 2 וכותרתו "כביש לשום מקום".

המדינה מעוניינת לוותר על אופציה בכביש 6

 

[mrngin]

המדינה מעוניינת לוותר על אופציה בכביש 6

המדינה מעוניינת לממש אופציה בכביש 6
תודה ל-אוהד 22 על ההפנייה לכתבה. לפי הכתבה, המדינה בשום אופן לא מוותרת על האופציה שבידיה בנושא כביש 6. ההיפך מכך, עפ"י המוסבר בכתבה, ערך האופציה אמור להגיע למכסימום כלכלי בתקופה הקרובה והמדינה רוצה לנצל מכסימום זה לצורך הכנסת כמה שיותר כסף לאוצר המדינה ע"י מכירה בשיא של האופציה !!!

 

[easylivin]

המדינה מעוניינת לממש אופציה בכביש 6
תודה ל-אוהד 22 על ההפנייה לכתבה. לפי הכתבה, המדינה בשום אופן לא מוותרת על האופציה שבידיה בנושא כביש 6. ההיפך מכך, עפ"י המוסבר בכתבה, ערך האופציה אמור להגיע למכסימום כלכלי בתקופה הקרובה והמדינה רוצה לנצל מכסימום זה לצורך הכנסת כמה שיותר כסף לאוצר המדינה ע"י מכירה בשיא של האופציה !!!

האופציה הזאת נועדה בדיוק בשביל זה
- כדי שהמדינה תוכל לממש אותה, רצוי בשיא השווי שלה (למרות שלא פשוט לחזות מתי השיא הזה יגיע). טוב יהיה אם הכסף הזה יושקע שוב בפיתוח התחבורה.

 

[mrngin]

כביש 6, תחבורה בין עירונית, רכבת, אוטובוסים
מר נ' שטרסלר מדה-מרקר כתב ביום 22.07.09 מאמר רדוד ומלא שיטנה לרכבת כאמצעי תחבורה ציבורי בין עירוני, תוך שהוא משבח את האוטובוסים הבין עירוניים והכבישים. המאמר כל כך אינטרסנטי שנראה לכאורה כמאמר "מוזמן מטעם". ניסיתי להביא קישור למאמר זה, מקווה שהצלחתי. דעה הפוכה לחלוטין הביא מר ס' פלוצקר מידיעות אחרונות שאת מאמרו לא איתרתי בחיפוש מהיר באינטרנט, אבל פרטיו ומיקומו מופיעים בתחתית תגובתי כאן. מר נ' שטרסלר,_ קראתי את דעתך בנושא כביש 6, ופיתוח תחבורה בין עירונית באמצעות אוטובוסים ולא באמצעות רכבות._ המאמר רצוף באמירות רדודות, בלתי מקצועיות ועובדתית בלתי נכונות בעליל._ ראשית, ההסתמכות על דברי מר א' שוחט._ מר שוחט כיהן לראשונה כשר האוצר בתקופה 13.07.92 ועד 18.06.96._ בתקופה 7.1992 ועד 6.1996 הסתכמה האינפלציה במדינת ישראל ב-53.7% עפ"י אתר הלמ"ס._ גם אחרי הענקת "תקופת חסד" בשנת 1992 עם כניסתו לתפקיד, הסתכמה האינפלציה בשנת 1993 ב-9.8% ואחר כך זינקה בשנת 1994 ל-13.7% !!!._ אמנם הזיכרון האנושי "קצר", אבל אתר הלמ"ס אינו שוכח את העובדות, מר שוחט הוא אחד משרי האוצר הגרועים שהיו מעולם במשק הישראלי ! ועל כן היה ראוי מזמן לשלוח אותו, את ביצועיו ודעותיו ל"פח האשפה" של ההיסטוריה, (והייתי גם גורס את האשפה הזאת)._ המאמר שלך המסתמך על דעותיו של איש כזה כבר מתחיל בנקודת פתיחה רדודה מאד._ לאורך כל המאמר יש נסיון עלוב להסתכל על מערכת התחבורה הציבורית כעל מערכת המובילה "בהמות" או "פרטים" מנקודה א' לנקודה ב'._ היות ואתה מזמן (או שמא אף פעם) לא נסעת באוטובוס ציבורי בין עירוני ו/או רכבת, תרשה לי לרענן את זכרונך._ ברכבת, לעומת אוטובוס, תהליך העליה והכניסה בתחילת הנסיעה הרבה פחות "אלים" והרבה פחות "פיסי" מהנהוג באוטובוס, הרכבת הרבה יותר מרווחת ונוחה במושבים שלה ובפרטיות היחסית של המושב הציבורי, האפשרות להוביל תיק יד עיסקי או מזוודה אישית טובים לאין שיעור ברכבת. מיזוג האוויר עוצמתו, תקינותו ואמינותו טובים בעשרות, אם לא במאות אחוזים מאשר באוטובוסים ! כתבת על האיחורים ברכבת, כנראה שבאמת מזמן לא נסעת באגד, באגד אין איחורים, יש פשוט "דילוגים" על יציאות אוטובוסים המופיעים בלוחות הזמנים ו"קפיצות" ישר לאוטובוס הבא. מעניין אם חשבת פעם על איש עסקים, עצמאי בעל עסק זעיר או שכיר שעובד למחייתו ואשר אמור להגיע לפגישה חשובה במע"ר של ת"א, באיזה כלי תחבורה ציבורית כיום יצליח לתכנן לו"ז ולהגיע לפגישה בזמן ?? רכבת או אוטובוס בין עירוני ?? והיכן שיקולי היעילות וניצול הזמן ? ברכבת עשרות אנשים יושבים ליד שולחנות ועובדים על מחשב נישא (או סתם צופים בסרט), נהנים משקעי חשמל לטעינת מכשירים סלולריים ומחשבים ניידים בזמן הנסיעה, ואפילו על שירותים חשבו ברכבת. באוטובוסים, גם אם יפעלו על גז או על מימן (ואפילו על חומוס) הנסיעה מתישה, רצופה בלימות ותאוצות, לא ניתן לנצל את הזמן לעבודה על מחשב ואפילו קריאת עיתון קשה לבצע._ ביחס לעוד נקודות שגויות לחלוטין במאמר שלך: יקנעם, טבעון ורמת ישי התפתחו בשל "משפרי דיור" מחיפה והקריות אשר חיפשו בית "צמוד קרקע" עם חצר לגרילר בשבתות, ליקנעם היתה נקודת משיכה חזקה בזכות ארנונה בגובה שליש מארנונה מקבילה בחיפה והרבה זוגות צעירים משלמי משכנתה עשו את החשבון הפשוט. לכל התהליכים הללו לא היה לכביש 6 אפילו לא ננומטר של תרומה. יישובי חוף הכרמל התפתחו משתי סיבות עיקריות: מתעשרי היי-טק מאזור חיפה שעובדים ב-מת"מ אשר חפצו בצמוד קרקע קרוב למקום העבודה ולהורים בחיפה ובעיקר בעיקר בעיקר בשל תחנת הרכבת בבנימינה עם 5 רכבות בשעה לת"א ובחזרה !!. גם בתהליך הזה היתה לכביש 6 תרומה שואפת לאפס מוחלט._ לסיום, תרשה לי, מר שטרסלר, להמליץ לך בחום לקרוא את טורו של בכיר עיתונאי הכלכלה של ישראל מר ס' פלוצקר, המתפרסם בידיעות אחרונות 24.07.09, מוסף ממון בעמוד 2 וכותרתו "כביש לשום מקום".

דעתו של העיתון כלכליסט על הרכבת (פרויקטים)
המקור: העיתון כלכליסט מיום 28.07.09 כך הם מביעים את דעתם על פרויקטי הרכבת וסיכויי המימוש (המהיר?) שלהם . . . . . .

 

[mrngin]

כביש 6, תחבורה בין עירונית, רכבת, אוטובוסים
מר נ' שטרסלר מדה-מרקר כתב ביום 22.07.09 מאמר רדוד ומלא שיטנה לרכבת כאמצעי תחבורה ציבורי בין עירוני, תוך שהוא משבח את האוטובוסים הבין עירוניים והכבישים. המאמר כל כך אינטרסנטי שנראה לכאורה כמאמר "מוזמן מטעם". ניסיתי להביא קישור למאמר זה, מקווה שהצלחתי. דעה הפוכה לחלוטין הביא מר ס' פלוצקר מידיעות אחרונות שאת מאמרו לא איתרתי בחיפוש מהיר באינטרנט, אבל פרטיו ומיקומו מופיעים בתחתית תגובתי כאן. מר נ' שטרסלר,_ קראתי את דעתך בנושא כביש 6, ופיתוח תחבורה בין עירונית באמצעות אוטובוסים ולא באמצעות רכבות._ המאמר רצוף באמירות רדודות, בלתי מקצועיות ועובדתית בלתי נכונות בעליל._ ראשית, ההסתמכות על דברי מר א' שוחט._ מר שוחט כיהן לראשונה כשר האוצר בתקופה 13.07.92 ועד 18.06.96._ בתקופה 7.1992 ועד 6.1996 הסתכמה האינפלציה במדינת ישראל ב-53.7% עפ"י אתר הלמ"ס._ גם אחרי הענקת "תקופת חסד" בשנת 1992 עם כניסתו לתפקיד, הסתכמה האינפלציה בשנת 1993 ב-9.8% ואחר כך זינקה בשנת 1994 ל-13.7% !!!._ אמנם הזיכרון האנושי "קצר", אבל אתר הלמ"ס אינו שוכח את העובדות, מר שוחט הוא אחד משרי האוצר הגרועים שהיו מעולם במשק הישראלי ! ועל כן היה ראוי מזמן לשלוח אותו, את ביצועיו ודעותיו ל"פח האשפה" של ההיסטוריה, (והייתי גם גורס את האשפה הזאת)._ המאמר שלך המסתמך על דעותיו של איש כזה כבר מתחיל בנקודת פתיחה רדודה מאד._ לאורך כל המאמר יש נסיון עלוב להסתכל על מערכת התחבורה הציבורית כעל מערכת המובילה "בהמות" או "פרטים" מנקודה א' לנקודה ב'._ היות ואתה מזמן (או שמא אף פעם) לא נסעת באוטובוס ציבורי בין עירוני ו/או רכבת, תרשה לי לרענן את זכרונך._ ברכבת, לעומת אוטובוס, תהליך העליה והכניסה בתחילת הנסיעה הרבה פחות "אלים" והרבה פחות "פיסי" מהנהוג באוטובוס, הרכבת הרבה יותר מרווחת ונוחה במושבים שלה ובפרטיות היחסית של המושב הציבורי, האפשרות להוביל תיק יד עיסקי או מזוודה אישית טובים לאין שיעור ברכבת. מיזוג האוויר עוצמתו, תקינותו ואמינותו טובים בעשרות, אם לא במאות אחוזים מאשר באוטובוסים ! כתבת על האיחורים ברכבת, כנראה שבאמת מזמן לא נסעת באגד, באגד אין איחורים, יש פשוט "דילוגים" על יציאות אוטובוסים המופיעים בלוחות הזמנים ו"קפיצות" ישר לאוטובוס הבא. מעניין אם חשבת פעם על איש עסקים, עצמאי בעל עסק זעיר או שכיר שעובד למחייתו ואשר אמור להגיע לפגישה חשובה במע"ר של ת"א, באיזה כלי תחבורה ציבורית כיום יצליח לתכנן לו"ז ולהגיע לפגישה בזמן ?? רכבת או אוטובוס בין עירוני ?? והיכן שיקולי היעילות וניצול הזמן ? ברכבת עשרות אנשים יושבים ליד שולחנות ועובדים על מחשב נישא (או סתם צופים בסרט), נהנים משקעי חשמל לטעינת מכשירים סלולריים ומחשבים ניידים בזמן הנסיעה, ואפילו על שירותים חשבו ברכבת. באוטובוסים, גם אם יפעלו על גז או על מימן (ואפילו על חומוס) הנסיעה מתישה, רצופה בלימות ותאוצות, לא ניתן לנצל את הזמן לעבודה על מחשב ואפילו קריאת עיתון קשה לבצע._ ביחס לעוד נקודות שגויות לחלוטין במאמר שלך: יקנעם, טבעון ורמת ישי התפתחו בשל "משפרי דיור" מחיפה והקריות אשר חיפשו בית "צמוד קרקע" עם חצר לגרילר בשבתות, ליקנעם היתה נקודת משיכה חזקה בזכות ארנונה בגובה שליש מארנונה מקבילה בחיפה והרבה זוגות צעירים משלמי משכנתה עשו את החשבון הפשוט. לכל התהליכים הללו לא היה לכביש 6 אפילו לא ננומטר של תרומה. יישובי חוף הכרמל התפתחו משתי סיבות עיקריות: מתעשרי היי-טק מאזור חיפה שעובדים ב-מת"מ אשר חפצו בצמוד קרקע קרוב למקום העבודה ולהורים בחיפה ובעיקר בעיקר בעיקר בשל תחנת הרכבת בבנימינה עם 5 רכבות בשעה לת"א ובחזרה !!. גם בתהליך הזה היתה לכביש 6 תרומה שואפת לאפס מוחלט._ לסיום, תרשה לי, מר שטרסלר, להמליץ לך בחום לקרוא את טורו של בכיר עיתונאי הכלכלה של ישראל מר ס' פלוצקר, המתפרסם בידיעות אחרונות 24.07.09, מוסף ממון בעמוד 2 וכותרתו "כביש לשום מקום".

29.07.09 - נחמיה ש' ממשיך להשתולל
בהמשך לדעתי הנ"ל מיום 25.07.09, אשר ניסיתי לפרסם גם בטוקבק לכתבתו המקורית של נ' שטרסלר, ואשר לא פורסמה ע"י דה-מרקר משיקול השמור רק להם. נ' שטרסלר במעשה עיתונאי "נדיר" מפרסם ביום 29.07.09 כתבה המהללת ומשבחת את עצמו ואת דעתו. ראה פיסקה: הכי מעורר מחלוקת שיש לא מצויינת שום דעה נגדית, שון חוו"ד שונה רק שטרסלר ורק הצדק, ואפילו את התגובה המנומקת שלי סרבו לפרסם בטוקבק. עיתונאות כלכלית מקצועית לתפארת דה-מרקר בפרט, והארץ בכלל, אולי אם הייתי משנה את השם ל-גדעון לוי, וכותב קצת על שנאת ישראל, אולי אז היו מפרסמים . . . .

 

[down under]

טור של סבר פלוצקר על כביש 6 ועל פיתוח הרכבות
ביום שישי האחרון פורסם במוסף "ממון" בתוך "ידיעות אחרונות" טור אישי של סבר פלוצקר. לדעתי כתבה ראויה. לא יודע אם היא פורסמה באתר Y-NET (ששייך כידוע לקבוצת "ידיעות אחרונות"). לדעתי ראוי שכתבה זו תפורסם שם. ממליץ לקרוא את אותה כתבה. אמש קראתי את הכתבה ומכיוון, שהעיתון אינו בקרבתי אכתוב נקודות כלליות שזכורות לי: - פיתוח מתמשך של כביש 6: 13 שנים בסך הכל. בשנת 1996 החלו לצאת מכרזים וכעת בשנת 2009 נפתח כל קטע הכביש. - אי פתרון מכביש 6 לטענת סבר פלוצקר כביש 6 אינו קירב בין המרכז לפריפריה כמתוכנן, אלא קירב בין הפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. זאת ועוד פיתוח כבישים מעלה את רמת הצפיפות של המכוניות בכבישים. כאן עליי לציין, שאני כותב העתקה לא מדוייקת. - אי פיתוח תחבורה ציבורית העדפת המדינה הייתה לדברי סבר פלוצקר לא לפתח את התחבורה הציבורית ובתוכה תחבורת הרכבות. כתוצאה מכך לא הגיע השיפור המיוחל לבעיות תחבורה שונות. עוד הוא ציין פיתוח רשת רכבות לאזורים שונים בישראל, כולל מסילת אורך במקום כביש 6. - תנועת הרכבות עוד מתייחס לכך, שבמדינת ישראל סברו בשנות ישראל, כי "ציבור הנוסעים אינו ערוך לרכבות ולכן פחות יהיה ביקוש לכך". עליי לציין, שזוהי לא העתקה מדוייקת, אבל משהו בכיוון. עוד הדגיש את הבעיה הקיימת ברכבות כיום, ביניהם צפיפות ברכבות, איחורים ותחנות רכבת מרוחקות מן העיר. אולם אלה לדברי סבר פלוצקר בגלל פחות העדפה של הממשלה לרכבת ואלה התוצאות בפועל. למרות אלה קיים ביקוש לרכבות, בניגוד לתחזיות (במרכאות או לא במרכאות), שלא יהיה ביקוש לרכבת.

ברוב המאמר הזה הוא צודק אך יש לו טעות
איומה ונוראה בקשר לחליפות לכביש 6. שום רכבת אורך בישראל לא יכולה להוות חליפה לכביש 6. רכבת טובה מאוד באיסוף מאזור מוגדר ופיזור באיזור מוגדר אחר. בגלל זה הרכבות המובילות לת"א ולנתב"ג מצליחות כל כך. ת"א (כולל מתחם הבורסה של ר"ג) מרוכזת על פני שטח פיסי קטן למדי. מרכבת האונ' ועד להגנה יש בקושי 6 ק"מ מרחק. המון מוקדי יוממות צמודים ממש לכל אחת מ-4 תחנות ת"א או שצריך נסיעה קצרה באחד משפע קווי דן וקווים שעוברים לאורך ולרוחב העיר ת"א ובנותיה. אפילו מי שצריך לתה"ש יש לו 4 קווי דן וקווים (55,64,70 מרכבת מרכז, 35 מההגנה הצמודה לתמח"ת) מהרכבות של ת"א לשם. גם בנתב"ג הרכבת היא סופר דופר מעולה שכן היא מובילה אל ומהטרמינל העיקרי, דרכו עוברים 93% מהנוסעים שעוברים בנתב"ג (טרמינל 1 מרכז לכל היותר 7% מתנועת הטסים אל ומישראל). וגם אותם 7% יכולים להגיע ברכבת לנתב"ג ומשם בהסעה החינם חינמוביצ'ית לטרמינל 1. הצפון כולו ובעיקר הדרום כולו הם אזורים המתפרסים על שטחים גדולים עד עצומית (בקנה מידה ישראלי) אז איך אנשים הגרים בצפון יסעו ברכבת לדרום? לאן בדיוק הם יגיעו, ואיך מהתחנה בדרום ועד ליעד הסופי שלהם הם יגיעו? הרי רשימת היעדים בדרום היא גדולה ורבה. אי אפשר לבצע תח"ץ אוטובוסי יעיל אליו, בגלל הגודל מחד גיסא ומאידך גיסא כמות יחסית קטנה של אנשים. ברגע שלא יהיה נוח ויעיל להגיע ברכבת מגוש שגב, כדוגמא, למצפה רמון או מחבל התענכים לצומת יד מרדכי או מראש פינה לערד, אנשים לא היו משתמשים ברכבת! והיות ולפי רוח הדברים כביש 6 לא היה קם (כי עצם הפסקה הזו שעליה אני מדבר פה, בוכה על כך שבנו את כביש 6 במקום רכבת אורך) הרי שהאנשים הללו היו נאלצים לעבור בכבישים 2,4 דרך המרכז הפקוק של גוש דן ומרכז המדינה. בקיצור, טוב מאוד שבנו את כביש 6 וחבל שלא השקיעו יותר ברשת הרכבות. רכבות צריכות לתת קודם כל מענה לבעיה שמשותפת לכמה שיותר אנשים. קרי, הגעה למטרופולינים הגדולים של המדינה.

 

[Rubim88]

ברוב המאמר הזה הוא צודק אך יש לו טעות
איומה ונוראה בקשר לחליפות לכביש 6. שום רכבת אורך בישראל לא יכולה להוות חליפה לכביש 6. רכבת טובה מאוד באיסוף מאזור מוגדר ופיזור באיזור מוגדר אחר. בגלל זה הרכבות המובילות לת"א ולנתב"ג מצליחות כל כך. ת"א (כולל מתחם הבורסה של ר"ג) מרוכזת על פני שטח פיסי קטן למדי. מרכבת האונ' ועד להגנה יש בקושי 6 ק"מ מרחק. המון מוקדי יוממות צמודים ממש לכל אחת מ-4 תחנות ת"א או שצריך נסיעה קצרה באחד משפע קווי דן וקווים שעוברים לאורך ולרוחב העיר ת"א ובנותיה. אפילו מי שצריך לתה"ש יש לו 4 קווי דן וקווים (55,64,70 מרכבת מרכז, 35 מההגנה הצמודה לתמח"ת) מהרכבות של ת"א לשם. גם בנתב"ג הרכבת היא סופר דופר מעולה שכן היא מובילה אל ומהטרמינל העיקרי, דרכו עוברים 93% מהנוסעים שעוברים בנתב"ג (טרמינל 1 מרכז לכל היותר 7% מתנועת הטסים אל ומישראל). וגם אותם 7% יכולים להגיע ברכבת לנתב"ג ומשם בהסעה החינם חינמוביצ'ית לטרמינל 1. הצפון כולו ובעיקר הדרום כולו הם אזורים המתפרסים על שטחים גדולים עד עצומית (בקנה מידה ישראלי) אז איך אנשים הגרים בצפון יסעו ברכבת לדרום? לאן בדיוק הם יגיעו, ואיך מהתחנה בדרום ועד ליעד הסופי שלהם הם יגיעו? הרי רשימת היעדים בדרום היא גדולה ורבה. אי אפשר לבצע תח"ץ אוטובוסי יעיל אליו, בגלל הגודל מחד גיסא ומאידך גיסא כמות יחסית קטנה של אנשים. ברגע שלא יהיה נוח ויעיל להגיע ברכבת מגוש שגב, כדוגמא, למצפה רמון או מחבל התענכים לצומת יד מרדכי או מראש פינה לערד, אנשים לא היו משתמשים ברכבת! והיות ולפי רוח הדברים כביש 6 לא היה קם (כי עצם הפסקה הזו שעליה אני מדבר פה, בוכה על כך שבנו את כביש 6 במקום רכבת אורך) הרי שהאנשים הללו היו נאלצים לעבור בכבישים 2,4 דרך המרכז הפקוק של גוש דן ומרכז המדינה. בקיצור, טוב מאוד שבנו את כביש 6 וחבל שלא השקיעו יותר ברשת הרכבות. רכבות צריכות לתת קודם כל מענה לבעיה שמשותפת לכמה שיותר אנשים. קרי, הגעה למטרופולינים הגדולים של המדינה.

הטעות אצלך..
"רכבת טובה מאוד באיסוף מאזור מוגדר ופיזור באיזור מוגדר אחר."..תלוי מה אתה מגדיר. אני לא יודע איך אתה חושב שצריכה להראות רשת הרכבות במדינה הקטנטונת הזו, אבל היא צריכה להראות כמו במדינות מתקדמות ולהיות מורכבת ממספר שכבות. בדיוק בשביל "הבעיה" הזו אמורה להיות רכבת אזורית\פרברית(SBAHN) בכל אזור(צפון מרכז דרום) ובין התחנות הראשיות שלה רכבות ישירות ומהירות(Intercity).(כן, כמו בשוויץ, אוסטריה, גרמניה..ועוד מדינות שלומדות את השיטה) לדוגמא,שוויץ מפה של המערכות האזוריות בשוויץ תחנות ממקומות בערים עיירות וגם בכפרים של 3000 איש, כפר\ים שלא מחוברים למערכת מקושרים לתחנה הקרובה באוטובוס מתואם, או שפשוט באים לתחנה עם רכב פרטי\דו גלגלי\אופניים וחונים בP&R(כן, מסתבר שיש לרכב פרטי שימוש) בערים הגדולות קיימות מספר תחנות שמשרתות את תושבי האזור הצמוד למסילות. בין הערים הגדולות פועלות רכבות ישירות במהירות 200 קמ"ש ולפעמים יותר(שוויץ גם קטנה יחסית ולכן אין צורך ביותר) איך זה אמור להראות בארץ?..קישקשתי דוגמא של מערכת אזורית לדרום כמובן שיהיו קווי אוטובוס מתואמים בין הקיבוצים והמושבים לתחנות הקרובות, אבל כל הישובים הגדולים מחוברים ובבאר שבע תהיה לולאה שתשרת גם את התחבורה בעיר עצמה(כמו מסילת איילון, או המסילה בחיפה) למה אנשים ינסעו ברכבת? כי שום רכב לא יכול להתחרות במהירות ונוחות של רכבת ישירה ומהירה, וגם אם הם גרים באיזה קיבוץ של 300 איש הם יכולים להגיע ברכב\אוטובוס לתחנה הקרובה.

 

[ערן שחר]

טור של סבר פלוצקר על כביש 6 ועל פיתוח הרכבות
ביום שישי האחרון פורסם במוסף "ממון" בתוך "ידיעות אחרונות" טור אישי של סבר פלוצקר. לדעתי כתבה ראויה. לא יודע אם היא פורסמה באתר Y-NET (ששייך כידוע לקבוצת "ידיעות אחרונות"). לדעתי ראוי שכתבה זו תפורסם שם. ממליץ לקרוא את אותה כתבה. אמש קראתי את הכתבה ומכיוון, שהעיתון אינו בקרבתי אכתוב נקודות כלליות שזכורות לי: - פיתוח מתמשך של כביש 6: 13 שנים בסך הכל. בשנת 1996 החלו לצאת מכרזים וכעת בשנת 2009 נפתח כל קטע הכביש. - אי פתרון מכביש 6 לטענת סבר פלוצקר כביש 6 אינו קירב בין המרכז לפריפריה כמתוכנן, אלא קירב בין הפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. זאת ועוד פיתוח כבישים מעלה את רמת הצפיפות של המכוניות בכבישים. כאן עליי לציין, שאני כותב העתקה לא מדוייקת. - אי פיתוח תחבורה ציבורית העדפת המדינה הייתה לדברי סבר פלוצקר לא לפתח את התחבורה הציבורית ובתוכה תחבורת הרכבות. כתוצאה מכך לא הגיע השיפור המיוחל לבעיות תחבורה שונות. עוד הוא ציין פיתוח רשת רכבות לאזורים שונים בישראל, כולל מסילת אורך במקום כביש 6. - תנועת הרכבות עוד מתייחס לכך, שבמדינת ישראל סברו בשנות ישראל, כי "ציבור הנוסעים אינו ערוך לרכבות ולכן פחות יהיה ביקוש לכך". עליי לציין, שזוהי לא העתקה מדוייקת, אבל משהו בכיוון. עוד הדגיש את הבעיה הקיימת ברכבות כיום, ביניהם צפיפות ברכבות, איחורים ותחנות רכבת מרוחקות מן העיר. אולם אלה לדברי סבר פלוצקר בגלל פחות העדפה של הממשלה לרכבת ואלה התוצאות בפועל. למרות אלה קיים ביקוש לרכבות, בניגוד לתחזיות (במרכאות או לא במרכאות), שלא יהיה ביקוש לרכבת.

הבעיה שלא ניתן להסיק מסקנות לגבי כביש 6
לפני שהוא פתוח לכל אורכו. אף אחד כולל מר פלוצקר לא יודע מה יהיו ההשפעות הכלכליות והנדלניות בשנים הקרובות על הישובים שקרובים לכביש 6. או כמו שאמרו חכמינו " אל יתהלל חוגר כמפתח" בא נחכה ( כולל מר פלוצקר ) שנה שנתיים ונראה אם כביש 6 היה הצלחה או לא.

 

[amithi1]

טור של סבר פלוצקר על כביש 6 ועל פיתוח הרכבות
ביום שישי האחרון פורסם במוסף "ממון" בתוך "ידיעות אחרונות" טור אישי של סבר פלוצקר. לדעתי כתבה ראויה. לא יודע אם היא פורסמה באתר Y-NET (ששייך כידוע לקבוצת "ידיעות אחרונות"). לדעתי ראוי שכתבה זו תפורסם שם. ממליץ לקרוא את אותה כתבה. אמש קראתי את הכתבה ומכיוון, שהעיתון אינו בקרבתי אכתוב נקודות כלליות שזכורות לי: - פיתוח מתמשך של כביש 6: 13 שנים בסך הכל. בשנת 1996 החלו לצאת מכרזים וכעת בשנת 2009 נפתח כל קטע הכביש. - אי פתרון מכביש 6 לטענת סבר פלוצקר כביש 6 אינו קירב בין המרכז לפריפריה כמתוכנן, אלא קירב בין הפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. זאת ועוד פיתוח כבישים מעלה את רמת הצפיפות של המכוניות בכבישים. כאן עליי לציין, שאני כותב העתקה לא מדוייקת. - אי פיתוח תחבורה ציבורית העדפת המדינה הייתה לדברי סבר פלוצקר לא לפתח את התחבורה הציבורית ובתוכה תחבורת הרכבות. כתוצאה מכך לא הגיע השיפור המיוחל לבעיות תחבורה שונות. עוד הוא ציין פיתוח רשת רכבות לאזורים שונים בישראל, כולל מסילת אורך במקום כביש 6. - תנועת הרכבות עוד מתייחס לכך, שבמדינת ישראל סברו בשנות ישראל, כי "ציבור הנוסעים אינו ערוך לרכבות ולכן פחות יהיה ביקוש לכך". עליי לציין, שזוהי לא העתקה מדוייקת, אבל משהו בכיוון. עוד הדגיש את הבעיה הקיימת ברכבות כיום, ביניהם צפיפות ברכבות, איחורים ותחנות רכבת מרוחקות מן העיר. אולם אלה לדברי סבר פלוצקר בגלל פחות העדפה של הממשלה לרכבת ואלה התוצאות בפועל. למרות אלה קיים ביקוש לרכבות, בניגוד לתחזיות (במרכאות או לא במרכאות), שלא יהיה ביקוש לרכבת.

לגבי הנקודה של התמשכות בניית כביש 6
13 שנה במושגים של בניית כביש מהיר באורך 140 ק"מ ו14 מחלפים, תוך שילוב של בעיות קברים שדחו בכשלוש שנים את בניית החלק האחרון, הוא זמן מצויין בקנה מידה ישראלי. שנזכיר כמה זמן לקח לבנות את נתיבי איילון? או בכמה שנים מתארכת בניית הרכבת הקלה בת"א/ירושלים? או כמה שנים עוד נמתין עד שמחלף מורשה יושלם? או אולי ההכפלה בקו הרכבת כפר סבא תל אביב? פרק זמן של 13 שנה לפרוייקט בסדר גודל שכזה הוא זמן מצוין, וחבל שבפרוייקטים תשתיתיים אחרים בארץ לא עובדים באותה היעילות בה נבנה כביש 6.

 

[פארק דה פרנס]

טור של סבר פלוצקר על כביש 6 ועל פיתוח הרכבות
ביום שישי האחרון פורסם במוסף "ממון" בתוך "ידיעות אחרונות" טור אישי של סבר פלוצקר. לדעתי כתבה ראויה. לא יודע אם היא פורסמה באתר Y-NET (ששייך כידוע לקבוצת "ידיעות אחרונות"). לדעתי ראוי שכתבה זו תפורסם שם. ממליץ לקרוא את אותה כתבה. אמש קראתי את הכתבה ומכיוון, שהעיתון אינו בקרבתי אכתוב נקודות כלליות שזכורות לי: - פיתוח מתמשך של כביש 6: 13 שנים בסך הכל. בשנת 1996 החלו לצאת מכרזים וכעת בשנת 2009 נפתח כל קטע הכביש. - אי פתרון מכביש 6 לטענת סבר פלוצקר כביש 6 אינו קירב בין המרכז לפריפריה כמתוכנן, אלא קירב בין הפריפריה הצפונית לפריפריה הדרומית. זאת ועוד פיתוח כבישים מעלה את רמת הצפיפות של המכוניות בכבישים. כאן עליי לציין, שאני כותב העתקה לא מדוייקת. - אי פיתוח תחבורה ציבורית העדפת המדינה הייתה לדברי סבר פלוצקר לא לפתח את התחבורה הציבורית ובתוכה תחבורת הרכבות. כתוצאה מכך לא הגיע השיפור המיוחל לבעיות תחבורה שונות. עוד הוא ציין פיתוח רשת רכבות לאזורים שונים בישראל, כולל מסילת אורך במקום כביש 6. - תנועת הרכבות עוד מתייחס לכך, שבמדינת ישראל סברו בשנות ישראל, כי "ציבור הנוסעים אינו ערוך לרכבות ולכן פחות יהיה ביקוש לכך". עליי לציין, שזוהי לא העתקה מדוייקת, אבל משהו בכיוון. עוד הדגיש את הבעיה הקיימת ברכבות כיום, ביניהם צפיפות ברכבות, איחורים ותחנות רכבת מרוחקות מן העיר. אולם אלה לדברי סבר פלוצקר בגלל פחות העדפה של הממשלה לרכבת ואלה התוצאות בפועל. למרות אלה קיים ביקוש לרכבות, בניגוד לתחזיות (במרכאות או לא במרכאות), שלא יהיה ביקוש לרכבת.

גם פלוצקר טועה
לפי הציטוטים (שאני מבין שאינם מדוייקים) שלך גם פלוצקר אינו מבין את הנקודה. כביש 6 לא מקרב בין ה"פריפריה" הצפונית ל"פריפריה" הדרומית. הוא כלל אינו מגיע לא אל זו ולא אל זו. כביש 6 נמצא כולו באופן מוחלט בתוך המרכז. הוא מקשר בין חלקים שונים של המרכז, זה הכל. אם כביש 6 יגיע עד עמיעד וכברי בצפון ועד צומת הנגב בדרום, אז ורק אז הוא יחבר בין ה"פריפריה" הצפונית למרכז ובין חלק קטן מאד של ה"פריפריה" הדרומית למרכז. (כדי לחבר בין כל ה"פריפריה" הדרומית למרכז על הכביש להגיע עד אילת). הבעיה היא שהתקשורת מרוכזת בת"א ולכן עבורה יקנעם היא "הפריפריה הצפונית" וקרית גת היא "הפריפריה הדרומית". כך ממשיך השקר להתגלגל ומושרש לדורות הבאים.

 

[אבישי ק]

גם פלוצקר טועה
לפי הציטוטים (שאני מבין שאינם מדוייקים) שלך גם פלוצקר אינו מבין את הנקודה. כביש 6 לא מקרב בין ה"פריפריה" הצפונית ל"פריפריה" הדרומית. הוא כלל אינו מגיע לא אל זו ולא אל זו. כביש 6 נמצא כולו באופן מוחלט בתוך המרכז. הוא מקשר בין חלקים שונים של המרכז, זה הכל. אם כביש 6 יגיע עד עמיעד וכברי בצפון ועד צומת הנגב בדרום, אז ורק אז הוא יחבר בין ה"פריפריה" הצפונית למרכז ובין חלק קטן מאד של ה"פריפריה" הדרומית למרכז. (כדי לחבר בין כל ה"פריפריה" הדרומית למרכז על הכביש להגיע עד אילת). הבעיה היא שהתקשורת מרוכזת בת"א ולכן עבורה יקנעם היא "הפריפריה הצפונית" וקרית גת היא "הפריפריה הדרומית". כך ממשיך השקר להתגלגל ומושרש לדורות הבאים.

צריך לעבור את כל הפקקים והכבישים הצרים של הצפון כדי להגיע לכניסה ליד יקנעם של כביש 6.

 

[חן המלך2]

גם פלוצקר טועה
לפי הציטוטים (שאני מבין שאינם מדוייקים) שלך גם פלוצקר אינו מבין את הנקודה. כביש 6 לא מקרב בין ה"פריפריה" הצפונית ל"פריפריה" הדרומית. הוא כלל אינו מגיע לא אל זו ולא אל זו. כביש 6 נמצא כולו באופן מוחלט בתוך המרכז. הוא מקשר בין חלקים שונים של המרכז, זה הכל. אם כביש 6 יגיע עד עמיעד וכברי בצפון ועד צומת הנגב בדרום, אז ורק אז הוא יחבר בין ה"פריפריה" הצפונית למרכז ובין חלק קטן מאד של ה"פריפריה" הדרומית למרכז. (כדי לחבר בין כל ה"פריפריה" הדרומית למרכז על הכביש להגיע עד אילת). הבעיה היא שהתקשורת מרוכזת בת"א ולכן עבורה יקנעם היא "הפריפריה הצפונית" וקרית גת היא "הפריפריה הדרומית". כך ממשיך השקר להתגלגל ומושרש לדורות הבאים.

אני לא מסכים
שכביש 6 נמצא באופן מוחלט כולו במרכז כביש 6 מתחיל במחלף עין תות ליד יוקנעם,ממתי אתה יודע שיוקנעם זה במרכז?לי ידוע שזה בצפון,שזה בעמ יזרעאל לי גם ידוע שבית קמה זה בדרום

 

[Rubim88]

אני לא מסכים
שכביש 6 נמצא באופן מוחלט כולו במרכז כביש 6 מתחיל במחלף עין תות ליד יוקנעם,ממתי אתה יודע שיוקנעם זה במרכז?לי ידוע שזה בצפון,שזה בעמ יזרעאל לי גם ידוע שבית קמה זה בדרום

קצת עזרה..

 

[אבישי ק]

קצת עזרה..

עכשיו זה יותר ברור
ידוע לי שמחלף עין תות לא בידיוק בצפון עכשיו אני מבין שגם בית קמה זה לא בדרום. אולי בעתיד זה יגיע. הבנתי שהתחילו עם ההכנות לבנייה של החלק הצפוני של כביש 6

 

[ערן שחר]

עכשיו זה יותר ברור
ידוע לי שמחלף עין תות לא בידיוק בצפון עכשיו אני מבין שגם בית קמה זה לא בדרום. אולי בעתיד זה יגיע. הבנתי שהתחילו עם ההכנות לבנייה של החלק הצפוני של כביש 6

בקושי הכנות לתכנון
הירוקים כבר מבטיחים לעשות לכביש הזה את המוות לפני שיסללו אותו. הם בעיקר מדברים על הקטע בין יוקנעם וסומך, זה אמור לחתוך שם מזרחית לכפר חסידים, ויש שם איזה שלולית בדרך אז הירוקים רוצים שהכביש ילך בתואי של כביש 70 דרך צומת יגור.

 

[אורי404]

עכשיו זה יותר ברור
ידוע לי שמחלף עין תות לא בידיוק בצפון עכשיו אני מבין שגם בית קמה זה לא בדרום. אולי בעתיד זה יגיע. הבנתי שהתחילו עם ההכנות לבנייה של החלק הצפוני של כביש 6

מה אלה האזורים הבאים?
מה הוא האזור של חדרה, פרדס חנה, בנימינה, זכרון יעקב והסביבה? חלק מכנים את זה כצפון, חלק כמרכז וחלק כ"צפון-מרכז" או "מרכז-צפון". מהו אזור אשקלון או קרית גת? מרכז? דרום? דרום-מרכז או מרכז-דרום? אני גם נוטה לחשוב כך. ככלות הכל זכרון יעקב או אור עקיבא או קרית גת לא ממש במרכז, כפי שמובן שהרצליה או ראשון לציון נמצאים במרכז.

 

[Rubim88]

מה אלה האזורים הבאים?
מה הוא האזור של חדרה, פרדס חנה, בנימינה, זכרון יעקב והסביבה? חלק מכנים את זה כצפון, חלק כמרכז וחלק כ"צפון-מרכז" או "מרכז-צפון". מהו אזור אשקלון או קרית גת? מרכז? דרום? דרום-מרכז או מרכז-דרום? אני גם נוטה לחשוב כך. ככלות הכל זכרון יעקב או אור עקיבא או קרית גת לא ממש במרכז, כפי שמובן שהרצליה או ראשון לציון נמצאים במרכז.

צפון מטרופולין מרכז..
אשקולון וקרית גת..דרום מטרופולין מרכז

 

[אורי404]

צפון מטרופולין מרכז..
אשקולון וקרית גת..דרום מטרופולין מרכז

גם נכון ראובן. למרות שאני סבור,
שאם נשאל תושב ממוצע בקרית גת או פרדס חנה והסביבה היכן הוא גר. סביר להניח שהוא יענה אני גר "בדרום" או "בצפון".

 

[אבישי ק]

מה אלה האזורים הבאים?
מה הוא האזור של חדרה, פרדס חנה, בנימינה, זכרון יעקב והסביבה? חלק מכנים את זה כצפון, חלק כמרכז וחלק כ"צפון-מרכז" או "מרכז-צפון". מהו אזור אשקלון או קרית גת? מרכז? דרום? דרום-מרכז או מרכז-דרום? אני גם נוטה לחשוב כך. ככלות הכל זכרון יעקב או אור עקיבא או קרית גת לא ממש במרכז, כפי שמובן שהרצליה או ראשון לציון נמצאים במרכז.

החלוקה ע"פ מיטב ידיעתי
צפון - קו אווירי זכרון בית שאן וצפונה (כאשר איזור טבריה קרית שמונה בפני עצמו) מרכז- בין חדרה לגדרה כולל (עם שלוחה בירושלים) דרום - קריית גת דרומה אילת - העיר אילת והאיזור האם אני צודק?