כדי לעורר את העניינים

[taliabar1]

כדי לעורר את העניינים

הפורום קצת מת לאחרונה. אז חשבתי לנסות משהו לעורר אותו.

מה לדעתכם הפרק הכי מפחיד והפרק הכי עצוב שהיו בסדרה?
לדעתי הכי עצוב היה הספיישל כריסמס זמנו של הדוקטור.. ממש בכיתי שם=\ למרות שגם הסיום של המלאכים לוקחים את מנהטן ושל הקרב בקנארי וולף עם רוז היו ממש עצובים אבל זה היה רק הסופים ופה רוב הפרק..
הפרק הכי מפחיד היה מי המאדים. האמת שהכי הפחיד אותי כשראיתי בפעם הראשונה היה בלינק. המלאכים הבוכים היו מלחיצים לגמרי.. אבל אחרי שראו אותם בהמשך בזמן המלאכים זה קצת הרס את הקריפיות שלהם איכשהו ועכשיו הם יותר משעשעים ממלחיצים><

אז מה איתכם?

 

[matteryou2]

הממ

הכי מפחיד היה הפרק שהדוקטור נתקל במפלצת שמעתיקה את מה שהוא אומר.
הכי עצוב היה הספיישל פרידה, כמו שאמרת אתה...

 

[Ayelet 363]

קשה לי לענות על זה

מפחיד: אני מפחדת מכל דבר, אבל דווקא הסדרה הזו לא כל כך מפחידה אותי. היה פרק אחד שפחדתי ללכת לישון אחריו, אבל חוץ מזה אין ממש... בכללי הייתי צריכה להתרגל לסייברמנים מהבחינה הזאת. דאברוס היה קצת קריפי לדעתי. אולי פרקי הספרייה, או ההתחלה של העלילה עם הסיילנטים.
&nbsp
הכי עצוב: אני חושבת שלי היה הכי קשה להיפרד מרוז. יכול להיות שזה קשור לזה שזה הפרק העצוב הגדול הראשון (לדעתי. אני חושבת שבכל מה שהיה לפניו והיה עצוב לא היה מאוד גדול) שראיתי בסדרה ולפני זה התרגלתי שהפרקים לא מאוד עצובים לדעתי. זה הפרק שאני הכי מפחדת לראות, כי אני מפחדת להיות כל כך עצובה שוב, אז אולי כן יש משהו שמעציב אותי בו יותר מאשר באחרים, אבל קשה לי להבין מה העציב אותי פה יותר מאשר בפרקים עצובים אחרים. אולי זה כי אני זוכרת אותו בתור כזה עצוב (למרות שגם הכנתי תא עצמי לקראת זה, כי ידעתי שרוז תעזוב בפרק הזה, ופחדתי מאיך שארגיש, כי אני מכירה את עצמי עם פרקים עצובים. כל שריטה שדמות שאני מחבבת מקבלת מעציבה אותי) ואחר כך כן קצת התרגלתי לזה ולכן היה לי קל יותר בפרקים העצובים האחרים. אולי זה גם כי נקשרתי לרוז יותר מאשר לרוב הדמויות. אולי The End of Time באותה המידה. יכול להיות שסוף עונה 2 קצת יותר ממנו כי לא ידעתי שיש ספיישלים אחרי עונה 4 ושכחתי לבדוק ולכן אחרי 4x13 התחלתי כבר את הפרקים עם מאט סמית'

ולכן הפרידה מדיוויד טננט הייתה דווקא קצת "יש עוד טננט!

" למרות שהיא הייתה עצובה.