כולנו מוחים נגד הבנקים

[מחאה צרכנית]

כולנו מוחים נגד הבנקים

הגיע הזמן לעשות לזה סוף! לא ניתן עוד לבנקים לרכוב על גבינו!!! הבנקים כגוף מאוחד עושה על גבינו, על גבם של אזרחי ישראל הון עתק! מאות עמלות, ריביות מנופחות, המערכות המשומנות היטב שמגלגלות לבעלי ההון מילירדי שקלים בשנה מעניי העם הופכות את האזרח לעני יותר ויותר ואת בעלי ההון לעשירים יותר ויותר מדי חודש. המשכורות השמנות שנעות מעשרות אלפי שקלים למיליון בחודש אחד, ממומנות מעמל עבודתכם עליו הזעתם כל החודש. 10 ראשי הבנקים קיבלו שכר של 60 מיליון שקל – וכל ה 60 מיליון שקיבלו הם ממה שהבנקים גבו מכם האזרחים. כמה פיות ניתן להאכיל ב 60 מיליון? חלק מה-60 מליון ניתן להם ממכירות בתים של עניים שנזרקו לרחוב, מהריביות המנופחות שלקחו מכם, מהעמלות ההזויות כמו עמלת השורה, שכר עתק לעורכי דין שהם מעסיקים ואתם הם שמשלמים להם את שכר תירחתם. עד מתי ניתן להם לעשוק אותנו? עד מתי נשתוק? צריכים לומר לבנקים – די! די! די! הגיעו מים עד נפש! אסור לתת למצב הזה להמשך – צריך למחות! להפסיק לשתוק! רוצים מחאה! תמחאו נגד הבנקים! לצרכן יש כח! הצרכן תמיד מנצח! רק לקום ולמחות!!! מ- 10.4.05 במשך שלושה ימים עד ה- 13.4.05 כולל, מחרימים את הבנקים! ב- 10.4.05 לא נכנסים לבנקים, שלושה ימים הם לא יעשקו אותנו עם עמלות או עסקאות אחרות! להכאיב להם בכיס! אין עמלות, אין עסקאות= אין רווח! צריך למחות! להפסיק לשתוק! רוצים מחאה! תמחאו נגד הבנקים! לצרכן יש כח! הצרכן תמיד מנצח! רק לקום ולמחות!!!

 

[דור לוי]

שאלות בנוגע ל"היתר עסקא"

ראשית כמה קישורים מעניינים: על היתר עיסקה באתר ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%94 "על ריבית, היתר עיסקא, חובות המדינות העניות והיובל" מאת אברהם טננבוים באתר דעת: http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/26-2.htm ןבמיוחד המאמר - לא להשתמש ב"היתר עסקא" מאת: אראל סגל: http://www.tora.us.fm/tryg/ribit0/hetr_isqa.html ממאמר זה בחרתי לצטט מספר משפטים: "... מתי יש הגיון ב"היתר עיסקה"? מההסבר הנ"ל נראה, שהיתר עיסקה הוא הגיוני, רק כאשר מתקיימים כמה תנאים: 1. הלווה לוקח את הכסף כדי לעשות בו עסקאות, שיש לו סיכוי להרוויח בהן; 2. הלווה משלם למלווה, רק אם אינו יכול להוכיח, שלא היו לו רווחים. 3. המלווה מקבל על עצמו אחריות מסויימת להפסדים - אם הלווה יצליח להוכיח שהפסיד את הכסף - הוא לא יצטרך לשלם ריבית, ואפילו לא להחזיר את כל סכום ההלוואה. בימינו אין הגיון בהיתר עיסקה ברוב ההלוואות של הבנקים בימינו, התנאים האלה לא מתקיימים: ..." וכאן נשאלות השאלות: 1. האם ניתן למצוא באינטרנט את הנוסח המדויק של היתר העסקא שקיבלו הבנקים? 2. האם היתר עסקא ניתן לבנק בהליך דומה לתעודת כשרות? 3. אם כן, אם בנושא כשרות מזון, רשאי הממסד הרבני לשלול את תעודת ההכשר אם גילה שהתנאים לא קוימו, היכן הממסד הרבני שישלול את היתר העסקא , או לחילופין יאכוף את קיומו?

 

[יצחק שדה]

תשובות

1-יש התרים נוספים על "היתר עסקא", המאפשרים להסתמך על הדבר הלא משמעותי הזה: -אין ודאות שרבית של ימינו היא הרבית שעליה דברה התורה. (כסף בימינו הוא "דבר שאין בגופו ממון", ושוויו נקבע ע"י בני האדם המחזיקים בו. בזמן התורה הרבית היתה על כסף, זהב, מאכל, כלי) -רבית בין חברות בע"מ, אינה רבית שעליה דברה התורה. הדברים נכונים לחלוטין כאשר הבעלים אינם חותמים על ערבות אישית. 2- רוב הפוסקים אוסרים ללוות כסף מהבנק לצורך הוצאות הבית, אך יש המתירים הלוואה לצורך רכישת בית. 3-יש אומרים שכאשר שהבנק מכיר בהיתר הזה, אין משמעות קריטית למימושו בפועל, ובלבד שכאשר הלווה מוכן להישבע ולעמוד בתנאים סבירים, יקבל זאת הבנק. 4-אין ספק שיש מקום לעורר את הציבור הדתי על המצב שהלוואה ניתנת מראש בתנאים שאין סכוי שהלווה ירוויח יותר מהרבית שהושתה עליו. גם אם אין הדבר מנוגד לחלוטין לדין תורה, הדבר נוגד לחלוטין את רוח התורה. 5-כאשר בנק מודיע בבית משפט שאינו מכיר בהתיר, מייד נשלל ממנו ההיתר הזה, ע"י בית הדין שבפניו נעשה הדבר, ודתיים משתדלים להמנע מלבצע פעולות עם הבנק הזה. יישר כחך על הפעילות בתחום.

 

[דור לוי]

הסתבכתי ...

לא ממש הבנתי או שאולי אני צריך תשובות ישירות לשאלות, כולל אלו שהוספתי למטה. לגבי "יישר כחך על הפעילות בתחום" - תודה לך, רק ש: א. אני עדיין מנסה להבין את הנושא. לראות האם יש משהו שאני לא לוקח בחשבון - באגים בחשיבה... ב. לגבי קידום הנושא, כאן אני זורק רעיון. אין לי ממש קשרים להפעיל ולקדם אותו. כל מי שמכיר ויודע לקדם - מוזמן לעשות זאת. אם יש קשר לרבנים, או לפוליטיקאים דתיים וכד'.

 

[יצחק שדה]

מה לא ברור לך?

 

[דור לוי]

שאלות לדוגמא שאולי יבהירו

 

[דור לוי]

1. בנק לאומי:

א. מי נתן לבנק לאומי את היתר העסקה ומתי? ב. האם אפשר למצוא את הנוסח באינטרנט? ג. מי רשאי לטול מבנק לאומי את היתר העסקה, מה הפרוצדורה לשם כך? כנ"ל לכל אחד מהבנקים הגדולים.

 

[יצחק שדה]

תשובות

1-לא יודע מי נתן את ההיתר. שם בית הדין שנותן את ההיתר רשום על גבי ההיתר עצמו בכל סניף. יש להעיר שלא מדובר ב"היתר" שנתן רב לעבור על איסור, מדובר בעסקה המבוצעת באופן שלא עוברים על איסור רבית. כמו שהבהרתי לעיל, אין ההיתר הזה חל על רבית לצורך הוצאות הבית. 2-כנראה שאין באינטרנט. 3-כל רב שיש אחריו קהילה משמעותית, ומחליט שההיתר של בנק כלשהו אינו תקף, יכול לפרסם זאת ברבים. זה קורה מדי פעם, ואז משנים את נוסח ההיתר. מדי פעם, הבנקים מתדיינים בבית דין רבני לעינייני ממונות בנושא.

 

[דור לוי]

2. נוסח ההיתר

האם נוסח ההיתר זהה בין הבנקים?

 

[יצחק שדה]

למיטב ידיעתי הנוסחים שונים מעט.

אבל זה לא משמעותי.

 

[דור לוי]

3. האם הבנקים עומדים בהיתר העסקה?

בשביל זה ראוי לקרוא את נוסח ההיתר עסקה. האם זה נכון מה שכתבתי שלפי הבנתי, כיום הבנקים לא עומדים בנוסח ההיתר?

 

[יצחק שדה]

כמו שהבהרתי, אין אפשרות לעבור על

איסור תורה, והיתר העסקא נועד רק להלוואות עסקיות, וכך מפורש בתוך ההיתר. יש הסוברים שההיתר מועיל גם להלוואות פרטיות, אבל לא זו הדעה המקובלת. לקוח עסקי שנפל בעסקיו, יכול לפנות למנהל הסניף, ולדרוש הפחתה ברבית, ע"ס ההיתר הזה. יכול להיות שיקבל משהו.

 

[דור לוי]

אז אם לחדד:

אז אם לחדד את הנקודה אתה מסכים לטיעון שהבנקים, בכל הנוגע למשקי בית, עובדים בניגוד להיתר העסקה?

 

[יצחק שדה]

היתר עסקה לא אמור לחול על הלוואות

לצורך הבית. אין הטעיה של הבנק, זו הלוואה ברבית לכל דבר ועניין. יש אומרים (מעוט) שהיתר עסקה מועיל גם להלוואות פרטיות. כמו כן, יש היתרים אחרים לקחת הלוואה ברבית מבנק, ללא הזדקקות להיתר עסקה. ההיתרים האלה אינם כתובים בתלמוד, ולא ברור האם הם נכונים, ולכן משתדלים מאוד לא לקחת הלוואה לצרכי הבית.

 

[דור לוי]

4. כיצד היית מציע להתקדם?

כפי שהבנת, הבנתי בנושא מצומצמת, וגם הכרותי עם אנשים שיכולים לקדם קטנה. כיצד היית מציע להתקדם? כל השאלות פתוחות לתשובה לכל הגולשים - כל אחד שמכיר מישהו שמכיר את הרב X או ח"כ Y או עיתונאי Z מוזמן לדבר איתו...

 

[יצחק שדה]

צריך קמפיין שלם נגד שיטת הרבית.

אם הדבר יהיה חלק מקמפיין שלם העסק בנושאי כלכלה, יש תועלת בדבר, אבל לא כבעיה דתית בלבד. הבעיה הדתית אינה קריטית, כי סומכים גם על היתרים נוספים.

 

[דור לוי]

ודאי - מסכים ב 100%

מפעם לפעם , ולא די נדיר, נשמעות טענות למשל נגד החרדים שעסוקים בעצמם ובתקציבים לישיבה זו או אחרת, או שרבני הציונות הדתית עסוקים רק בנושא המעניין אותם - הנושא הפוליטי/מדיני/שמאל/ימין/התנחלות או איך שלא תקרא לזה. למעט הסנונית הראשונה של "תו התקן/כשרות החברתי", למרות שהיהדות כדת כוללת מרכיבים סוציאלים רבים - זה לא בא לידי ביטוי. מאוד הייתי רוצה שקבוצות אלו ייכנסו לשיח הכללי בנושאי כלכלה וחברה. למשל ניסיתי לבדוק את האפשרות בפורום תנועת בית"ר לגבי הצעה שיפעלו לקידום חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי. כרגע זה לא קורה. עכשיו איך אפשר להכניס אותם לדיון? מדוע שרב או פוסק יעסוק בבנקים? היתר העסקא מהווה להם ערוץ לגיטימי להיכנס. זה בפירוש לא רק הרקע הדתי - הרקע הדתי אמור להיות מניע להיכנס לנושא. אם תהיה תנועה כזו, שיוביל אותה הממסד הדתי, ויצטרפו לכך גם לא דתיים, זו יכולה להיות אפשרות מעולה לקירוב לבבות. [

במאמר מוסגר זה לא הנושא היחיד, מדוע שלא יהיה פסק הלכה גורף משותף שלמען קדושת הארץ - שהנקיון רק מכבד אותה - יש להקפיד הקפדה יתרה על מיחזור? אבל זה כבר נושא אחר]

 

[יצחק שדה]

אתה צודק. זה כואב לי.

נקודת האור הוא תנועת מימד, שעוסקת בכל התחומים. אחרי גזירת ההתנתקות, ננסה להתחיל לפעול במפד"ל. לדאבון לבנו, אחרי ההתנתקות מעזה, תבוא עלינו צרה של ירי פגזים על אשדוד ואשקלון, ושוב אף אחד לא יעסוק בדיני ממונות.

 

[erelsgl]

תחרותיות בענף הבנקים

לדעתי, אחד ההבדלים העיקריים בין כשרות המזון לבין "כשרות" הבנקים הוא, שבענף הבנקים קשה מאד לעבור מבנק לבנק. לכן, גם אם הרבנים יחליטו לשלול מבנק מסויים את ה"הכשר" שלו, לקוחותיו יתקשו מאד לעבור לבנק אחר. כדי לפתור בעיה זו, וגם באופן כללי כדי להגביר את התחרותיות בענף הבנקים, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא למצוא דרכים לאפשר מעבר קל וחלק יותר בין בנק לבנק. איך בדיוק אפשר לעשות זאת?: א. לפנות למפקח על הבנקים ולדרוש שיקבע נוהל מסודר ופשוט למעבר בין בנקים. ב. לפנות לרשות ההסתדרות לצרכנות או למועצה הישראלית לצרכנות, ולבקש שיקימו ארגון שיעזור ללקוחות להעביר את חשבונותיהם לבנק אחר ללא תשלום. ג. להקים עמותה עצמאית שתעשה זאת.

 

[דור לוי]

לגבי נוהל מעבר מבנק לבנק

כתבת>>"א. לפנות למפקח על הבנקים ולדרוש שיקבע נוהל מסודר ופשוט למעבר בין בנקים." המפקח על הבנקים הפיץ להערות טיוטת הוראה שזו תפקידה.הודעה לעית הודעה לעיתונות מתאריך 23.2.2005 - שנושאה "הקלת המעבר מבנק לבנק": http://www.boi.gov.il/press/heb/050223/050223a.htm כלומר, נראה שבנק ישראל וספציפית יואב להמן המפקח הזה פועל בכיוון הזה של הקלת המעבר. אבל כדי שתהיה תנועה צריך שיהיה "שוט". השוט הוא שיהיה כדאי לעבור מבנק לבנק. אם יהיה בנק "צנוע" יותר, מבחינת תאוות הבצע שלו, יהיה אינטרס לעבור אליו. עכשיו השאלה האם נושא היתר עסקה וביטולו/הקפאתו יכול להיות "שוט" כזה. ייתכן שאפילו רק האיום על הפעלתו יוכל לעזור... [הערה: למען הסר ספק, לא שאני נגד קיומם של בנקים במתכונת דומה לקיימת היום. בנק יכול להיות דבר מאוד מועיל לכלכלה. בעשרות השנים האחרונות אני לא בטוח שזה אכן המצב, "קצת" איפוק ואתיקה בעסקים, ופעילות בהתאם לכללי בנקאות מקובלים גם כשזה נוגע לטיפול במקורבים היה יכול לעזור] ועכשיו באמת לילה טוב