האזרח דרור
New member
כלכלה בודהיסטית - על התשוקה
גאה להציג תרגום של פרק 2 מהספר כלכלה בודהיסטית מאת ון פאייוטו : ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה, זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו. בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת דקה (dukkha) או סבל. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת טַנַה (tanha). טַנַה משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא. עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טַנַה עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטַנַה, והתהליך יתועל לאפיק אחר). בגלל שטַנַה עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים. הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנה מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטַנַה להיות: טנה היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנה הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך. המשך בקישור
גאה להציג תרגום של פרק 2 מהספר כלכלה בודהיסטית מאת ון פאייוטו : ההשקפה הבודהיסטית על טבע האדם לפי התורות הבודהיסטיות, בני אדם נולדים במצב של בערות. בערות היא חסר בידע, ומחסור זה בידע הוא שגורם לבעיות בחיים. שבני האדם נולדים עם בערות, והם מוטרדים ממנה כבר מהלידה, זה דבר ברור כאשר מסתכלים על מצוקתו של תינוק בן יומו, שאינו יכול לדבר, לחפש אחר מזון או אפילו להאכיל את עצמו. בערות היא מגבלה אמיתית בחיים; היא נטל, בעיה. בבודהיזם המעמסה הזאת נקראת דקה (dukkha) או סבל. בגלל שבני אדם נולדים עם בערות, הם לא באמת יודעים איך לנהל את חייהם. ללא הכוונה של ידע או חכמת חיים, הם פשוט הולכים אחר תשוקותיהם, נאבקים תוך שהם מובלים על ידי תאוותיהם להשאר בחיים בעולם עוין. בבודהיזם ההשתוקקות העיוורת הזאת נקראת טַנַה (tanha). טַנַה משמעה השתוקקות, אמביציה, אי שקט, או צמא. עליתה תלויה בהרגשה והיא נעוצה בבערות. בכל פעם שחוויה מכל סוג שהוא נחווית, בין אם היא נעימה או בלתי נעימה – כמו מראה יפה או מכוער, או קול נעים או בלתי נעים – היא מלווה בהרגשה, בין אם נעימה, או בלתי נעימה או ניטרלית. טַנַה עולה בהתאמה עם ההרגשה: אם ההרגשה היא נעימה, תהיה תשוקה להאחז בה; אם ההרגשה היא בלתי נעימה, תהיה תשוקה להתחמק ממנה או להרוס אותה; אם ההרגשה היא ניטרלית, תהיה מעין התקשרות עדינה אליה. התגובות האלו הן אוטומטיות, הן לא דורשות שום כוונה מודעת או כל סוג שהוא של ידע או הבנה. (להפך, אם מחשבה כלשהי מפריעה לתהליך בכל זמן שהוא, ניתן ליירט את הטַנַה, והתהליך יתועל לאפיק אחר). בגלל שטַנַה עוקבת בצורה כל כך מיידית לתחושה, היא נוטה לחפש אחר עצמים אשר יספקו תחושות נעימות, שהן באופן בסיסי ששת הסוגים של עצמי החושים הנעימים: מראות, קולות, ריחות, טעמים, תחושות גופניות, ועצמים נפשיים. הבולטים ביותר מבינם הם חמשת הראשונים, הידועים כחמשת חושי התענוגות. ששת האובייקטים של החושים, ובעיקר חמשת חושי התענוג, הם האובייקטים שטנה מחפשת ומתקבעת עליהם. בהקשר הזה, אנו יכולים להרחיב את ההגדרה שלנו את הטַנַה להיות: טנה היא ההשתוקקות לאובייקטים של חושים אשר מספקים הרגשה נעימה, או תשוקה לתחושה של עונג. בקיצור, אפשר לקרוא לטנה הרצון להשיג או הרצון שמשהו יהיה שלך. המשך בקישור