כל העבירות שיש לחילוני ממוצע

SupermanZW

Well-known member
כל העבירות שיש לחילוני ממוצע:1..מצות השבתת החמץ 2.מצות אכילת מצה 3.שלא ימצא חמץ ברשותנו בפסח 4.שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ 5.שלא לאכל חמץ בפסח 6.לא יראה לנו חמץ בפסח 7.מצות ספור יציאת מצרים 8.שלא נלך בשבת חוץ לתחום 9.מצות האמנה במציאות השם 10.מצות קדוש שבת בדברים(קידוש בליל שבת והבדלה במוצאי שבת) 11.שלא לעשות מלאכה בשבת 12.מצות שביתה בשבת 13.שלא להתחתן באחת מכל העריות(לא לגעת בנשים) 14.שלא לבוא על אשה נדה 15.שלא לרגל(לא לדבר לשון הרע) 16.שלא לשנא אחים 17.מצות אהבת ישראל 18.שלא להשחית פאת זקן(לא להתגלח בסכין גילוח) 19.מצות שביתה ביום ראשון של פסח 20.שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח 21.מצות שביתה בשביעי של פסח 22.שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח 23.מצות ספירת העמר 24.מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת 25.שלא לעשות מלאכה ביום חג שבועות 26.מצות שביתה ביום ראש השנה 27.שלא לעשות מלאכה ביום ראשון בתשרי 28.מצות תענית ביום עשירי בתשרי 29.שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי 30.שלא לאכל ולשתות ביום הכפורים 31.מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים 32.מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכות 33.שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות 34.מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכות 35.שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת 36.מצות נטילת לולב 37.מצות ישיבת סכה 38.מצות ודוי על החטא(לחזור בתשובה על חטאים) 39.מצות ברכת כהנים בכל יום 40.מצות ציצית 41.שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים(לא לחשוב על נשים ולא להסתכל על נשים) 42.מצות פדיון בכור אדם 43.מצות שופר בראש השנה 44.מצות תלמוד תורה(ללמוד תורה) 45.מצות קריאת שמע שחרית וערבית 46.מצות תפלין של יד 47.מצות תפלין של ראש 48.לברך את השם אחר אכילת המזון(ברכת המזון) 49.מצות יראת השם 50.מצות תפילה 51.שלא לאכל חמץ אחר חצות 52.מצוה לשמח ברגלים 53.לשמע בקול בית דין בכל זמן 54.שלא לסור מדבריהם 55.מצוה ללכת ולהדמות בדרכי השם יתברך 56.לא להוציא זרע לבטלה 57.לא להזכיר שם שמיים לבטלה 58.לא לשמוע לשון הרע
20200922_183325.jpg 20200922_183558.jpg
אמיר, למה אתה מסתיר?
 
דווקא יפה בעברית שאין בה הרבה זמנים, ושהיא מצליחה בעזרת משחקים פשוטים לעבור בין הזמנים וליצור מהם תבניות זמן מורכבות. שפות שמיות ידועות בכך שהן שורשיות במיוחד, יש מבנים קבועים של שלוש אותיות שמתאימים אליהן משקלים שונים ויוצרים מלים לפי משמעות דומה. בעברית רוב השורשים כוללים הרבה מאוד מלים ואפשרויות, יותר מבשפות שמיות אחרות.
 

SupermanZW

Well-known member
דווקא יפה בעברית שאין בה הרבה זמנים, ושהיא מצליחה בעזרת משחקים פשוטים לעבור בין הזמנים וליצור מהם תבניות זמן מורכבות. שפות שמיות ידועות בכך שהן שורשיות במיוחד, יש מבנים קבועים של שלוש אותיות שמתאימים אליהן משקלים שונים ויוצרים מלים לפי משמעות דומה. בעברית רוב השורשים כוללים הרבה מאוד מלים ואפשרויות, יותר מבשפות שמיות אחרות.
במנדרינית יש רק שני זמנים והיא מצליחה באמצעות משחקים פשוטים להבהיר לאיזה זמן (כרונולוגי, להבדיל מלשוני) היא מתכוונת. לא כל השורשים בעברית בני שלוש אותיות, יש גם שורשים ארוכים יותר. במנדרינית כל השורשים הם בני אות אחת שהיא הברה אחת, זה הרבה יותר קבוע. בערבית 14 בניינים, בעברית 7, בערבית לפחות פי 2 מילים לכל שורש מבעברית.
 
בעברית יש הרמוניה ומלאות בזכות המשחק המוזיקלי בין הצורות: עבר עם תוספת קדמית, עתיד עם תוספת אחורית ובינוני שסוגר עם מם ומתווך בין שני אלה, וכיוון שהמוזיקליות החיצונית בין הצורות הדקדוקיות היא העיקרית במקום פנימית כמו שפות אחרות שמתעכבות על קישוטים וסגנון אישי, בעוד עברית אומרת פשוט את האמת. היא מאד מדויקת ואין בה כמעט יוצאי דופן. כל הדקדוק שלה בנוי להתאים למשחק הזמנים וליצור הרמוניה סגורה ויפה. למשל: הפועל להיות וה' היידוע חסרי עיצור כי הם בסיסיים במשמעות, המלים "מה" "מי" "אם" "האם" וגם הרבה מלים שמתארות דברים בסיסיים כלליים כמו מים, שמיים, אדם ועולם הן במם סגורה, הגופים דומים בצליל לצורת הפועל, יש המלה "את" שמבדילה בין נושא ומושא ובעבר הייתה ו' ההיפוך שמדגישה את משחק הזמנים, והפועל לעשות דומה לאות תיו שקשורה לזמני הפועל וגם לצורה "ש". העברית מאוד אונומטופאית וגם האנגלית. הצבעים החמים הם יותר בעיצורים חמים כמו מם: אדום, כתום, חום, ואילו כחול הצבע הקר בכף, ירוק בקוף וסגול בגימל. העברית גם מאד מתומצתת, הרבה פעמים אף יותר משפות שמיות אחרות. היא גם מאופקת ונותנת את הרעיון בשלמותו ובצורתו האמתית ולא מתלהבת כמו האנגלית, והיא מגיעה לעוצמות רגשיות חזקות יותר בדרך השימוש בצלילים. אגב, לפי האמונה היהודית העולם נוצר בעברית וכל הטבע מבין עברית גם אם בלא מודע, כי היא אונומטופאית.
 
נערך לאחרונה ב:

SupermanZW

Well-known member
בעברית יש הרמוניה ומלאות בזכות המשחק המוזיקלי בין הצורות: עבר עם תוספת קדמית, עתיד עם תוספת אחורית ובינוני שסוגר עם מם ומתווך בין שני אלה, וכיוון שהמוזיקליות החיצונית בין הצורות הדקדוקיות היא העיקרית במקום פנימית כמו שפות אחרות שמתעכבות על קישוטים וסגנון אישי, בעוד עברית אומרת פשוט את האמת.
גם במנדרינית. אגב במנדרינית אין קישוטים וכמעט בלתי אפשרי ליצור סגנון אישי.
 

SupermanZW

Well-known member
בעברית יש הרמוניה ומלאות בזכות המשחק המוזיקלי בין הצורות: עבר עם תוספת קדמית, עתיד עם תוספת אחורית ובינוני שסוגר עם מם ומתווך בין שני אלה, וכיוון שהמוזיקליות החיצונית בין הצורות הדקדוקיות היא העיקרית במקום פנימית כמו שפות אחרות שמתעכבות על קישוטים וסגנון אישי, בעוד עברית אומרת פשוט את האמת. היא מאד מדויקת ואין בה כמעט יוצאי דופן. כל הדקדוק שלה בנוי להתאים למשחק הזמנים וליצור הרמוניה סגורה ויפה. למשל: הפועל להיות וה' היידוע חסרי עיצור כי הם בסיסיים במשמעות, המלים "מה" "מי" "אם" "האם" וגם הרבה מלים שמתארות דברים בסיסיים כלליים כמו מים, שמיים, אדם ועולם הן במם סגורה, הגופים דומים בצליל לצורת הפועל, יש המלה "את" שמבדילה בין נושא ומושא ובעבר הייתה ו' ההיפוך שמדגישה את משחק הזמנים, והפועל לעשות דומה לאות תיו שקשורה לזמני הפועל וגם לצורה "ש". העברית מאוד אונומטופאית וגם האנגלית. הצבעים החמים הם יותר בעיצורים חמים כמו מם: אדום, כתום, חום, ואילו כחול הצבע הקר בכף, ירוק בקוף וסגול בגימל. העברית גם מאד מתומצתת, הרבה פעמים אף יותר משפות שמיות אחרות. היא גם מאופקת ונותנת את הרעיון בשלמותו ובצורתו האמתית ולא מתלהבת כמו האנגלית, והיא מגיעה לעוצמות רגשיות חזקות יותר בדרך השימוש בצלילים. אגב, לפי האמונה היהודית העולם נוצר בעברית וכל הטבע מבין עברית גם אם בלא מודע, כי היא אונומטופאית.
ההונגרית היא השפה המדוברת הכי אונומטופאית. אם אונומטופאיות קובעת איזו שפה מבין הטבע אז העולם נברא בהונגרית. אתה באמת מאמין בשטויות האלה?
 
אני לא באמת מאמין שהעולם נוצר בעברית, אבל שפות אונומטופאיות יכולות להשפיע גם על החשיבה וביטוייה וגם על הטבע לפעול בצורה מסוימת, כי למשל אם אומרים לחיה מלה שנשמעת בעלת רגש מסוים תגיב בהתאם, ומולקולות של חומר עשויות להגיב בהתאם לאופי הצלילים שמשמיעים להן. למשל פעם אמרתי לדוברת אנגלית את המלה קרצייה, היא לא הכירה את החיה אבל אמרה שמהמלה כבר נשמע כדבר לא נעים. אפשר לכתוב שירים באופן שיתאים רגשית בין הצלילים למשמעות. אם השפה אונומטופאית, החשיבה על המושגים ברורה יותר לחושב ולדובר וגם לאחרים.
 
למעלה