כמה אתם מחשיבים את המשפחה?

[פנה קוטה]

כמה אתם מחשיבים את המשפחה?

האם אתם דוחים מחויבויות בגלל משפחה? האם דעה של המשפחה חשובה ומהווה משקל בקבלת ההחלטות שלכם? האם אתם גרים קרוב למשפחה? מה יותר טוב קרוב או רחוק? איך היחסים של המשפחות שלכם עם משפחות בני הזוג שלכם?

 

[כל שנה בדצמבר]

את מתכוונת למשפחה המורחבת?

 

[פנה קוטה]

כן . למשפחה המורחבת

 

[כל שנה בדצמבר]

אז לא, תליתי הרבה תקוות במשפחה שלי

החזרה לארץ היתה בגללם והתאכזבתי יחד עם עו אכזבות שהצטברו עם השנים. אחותי ואני בקשר טוב ואני משתפת אותה בדברים אבל לא מתייעצת כי אנחנו במקומותשונים לחלוטין במחינת החיים שלנו - הנקודה בה אנחנו נימצאות. היחידים שמשפיעים על החלטתי הם בעלי וילדי. משפחה תבוא בעדיפות על פני חברים במקרים דחופים בדיוק כמו שחברים במצוקה יקבלו עדיפות על פני בני משפחתי המורחבת.

 

[אור חבצלות]

שאלה כל כך רחבה... אז -

למשפחה משקל רב בהתנהלותינו. משתדלים להתחשב בכולם וברור שלא תמיד זה אפשרי. מחויבויות לא דוחים בגלל המשפחה אלא במקרים קריטיים, אבל מתחייבים תוך התחשבות בצרכי המשפחה. חלק מהמשפחה גרים קרוב אלינו, בעיר הסמוכה, כ1/2 שעת נסיעה. חלק יותר רחוק. ובת אחת עם משפחתה - בעל ושתיים מנכדותי גרים הרחק הרחק מעבר לים, מרחק 16 שעות טיסה נטו. טוב לנו ונח עם הקרובים אלינו. היחסים שלי עם משפחת בעלי, חמותי וגיסתי ובני ביתה מעולים. ולנו יש גם יחסים עם הורי בני הזוג של החתנים. עם זוג אחד יחסים חמים וטובים ועם הזוג השני כלום. נפגשים רק בשמחות המשותפות של הזוג והנכדות. אני מאושרת במשפחה שאני חלק ממנה. ממש!

 

[תפו ופוזה]

מבחן המשפחה המלוכדת ../images/Emo140.gif

אין כמו משפחה מצומצמת ומורחבת כל עוד שמדובר בצד שלי ולא של בעלי! המשפחה היא לב ההויה וההתנהלות היומית מבחירה! במקרים מסויימים אני דוחה התחייבויות בלי ניד עף עף - בשל המשפחה. קבלת דיעות הוא נושא רגיש ואין בו הכללה- אין ספק שלמשפחה יש משקל בקבלת החלטות אך זה לא באופן גורף. כל דבר לגופו. מרחק פיזי אינו מהוה קושי בימינו אנו 5 אחים שפזורים עלפי רדיוס של 150 ק"מ המרחק הפיזי לא פוגע בקירבה האמיצה ביננו ועם ההורים. יש יתרונות לקרוב ויש לרחוק היום כביש 6 מאפשר לי לקפוץ לקפה עם הורי ולחזור תוך 45 דקות הביתה יתרון ענק של א היה קודם כי הפקקים מנעו ממני לצאת מהבית. עם משפחתי יחסים מצויינים השבוע היה לנו מבצע צבאי כי אבא חלה ואושפז בליל העצמאות באשקלון מצבו התדרדר והוא לא קיבל טיפול הולם - (לא להתקרב לשם- לברזילי!!!!!) לקחנו החלטה 5 האחים בניגוד לרצונה של אמא והעברנו אותו לתל השומר הוא נותח לאלתר ועתה הוא מתאושש. כל אחד תרם את חלקו. היינו בתורנות ללא שעון, ללא התחשבנות, העברנו מיידע רצוף (5 אחים) והצלנו את אבא!!! משפחתו של בעלי היא סתם "משפחה" מעולם לא היינו יחד באמת. כל אחד חי את חייו . אין ישיבה משותפת בחג או שבת 25 שנות נשויאין לא הייתי מוזמנת עם ילדי ומשפחתי לערב שישי או חג אצל הוריו. תמיד כולם אצלי ועל שולחני. גם הטיפול המתמשך בהורי בעלי (כיום רק אמא בת 90) אינו מתחלק כולם נצלנים רודפי בצע- רק בעלי בסיוע שלי, עושים את הכל. תודה שיש לי את ילדי את אחי המקסימים ומעל לכל את הורי הנפלאים יום טוב השאלון -סקר הזה הוא חשוב ויפה שהצגת אותו.

 

[כל שנה בדצמבר]

מאחלת לאביך רפואה שלמה ובריאות טובה

 

[נועם פרח]

מאוד מחשיבה

בשנה האחרונה אחרי שנים ארוכות של סכסוכים אני מוכרחה לציין שהגעתי לעמק השווה. אימא שלי יצא סופסוף לפנסיה וירדה מלא במשקל ומאז היא פשוט אישה נפלאה עם זוגיות פורחת עם אבא שלי. לאחרונה פשוט כיף להגיע אליהם לאשדוד וממש לא מעיק. עם אחי ואישתו תמיד היו לי קשרים מצויינים אם כי לא מאוד קרובים (לצערי).

 

[פנה קוטה]

היחסים עם אחיך לא קרובים

בגלל שניכם או שיש גורמים אחרים בסיפור? מה הפרש הגילאים ביניכם?

 

[נועם פרח]

לא קרובים בגלל פערים מנטאלים

הוא גאון מחשבים שעושה דוקטורט במדעי המוח ואני באה מתחום שונה לחלוטין. הפער ביננו הוא 3 וחצי שנים (אני הגדולה) ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל שונים מאוד בנטיות, בתחומי העניין באהבות, בבילויים בעצם בהכל

 

[פנה קוטה]

אם חשובה לך מאוד הקרבה איתו

אולי תנסי לחשוב על משהו שיכול להיות לכם במשותף ואז להנות אחד עם השני. זה מה שאני עשיתי עם אחי.