כמה דברים שהבנתי:

חשוב לדבר על דברים משמעותיים בחיי החברים, גם תחביבים וגם נושאים רגשיים.

כשאדם בוחר לא להאמין לי, כל שנותר לי הוא לא לענות לו.

צריך להימנע מלדבר עם אנשים שלא יכולים להבין.

כדאי להיות שמח על דברים חיוביים שיש כמו הצלחות.

צריך להימנע מלעשות מעשים מאיימים או תוקפניים.

צריך לדבר בעיקר דברים עם משמעות רגשית, שכלית או מעשית חשובה לנו או לאחרים.

אלוהים הוא הרוח שיצרה מתוכה את החומר, והוא גם המצפון שמאחד בין המודעויות.

רוב האנשים בעולם טובים אבל חומרניים וטיפשים.

רוב הסבל בעולם קורה כי טיפשות מביאה לחומרנות, וחומרנות מביאה לתוקפנות.
 
פוליטיקה לא אומרת לי כמעט כלום, אבל הבנתי גם בקשר אליה וגם בקשר אליי ולעולם שחשוב להיות עדין ושוחר שלום ולא תוקפני.
 
פוליטיקה לא אומרת לי כמעט כלום, אבל הבנתי גם בקשר אליה וגם בקשר אליי ולעולם שחשוב להיות עדין ושוחר שלום ולא תוקפני.
פוליטיקה לא אומרת לי כמעט כלום, אבל הבנתי גם בקשר אליה וגם בקשר אליי ולעולם שחשוב להיות עדין ושוחר שלום ולא תוקפני.
אגב, הבנתי שאולי לפעמים עדיף לשתוק מלסרב במפורש לענות כי אם אשתוק יחשבו אולי לא הקשבתי או לא הבנתי ולא ידעו למה אני שותק. אם אסרב במפורש לענות זה עלול להרגיז את השואל. אני לא חייב לענות על השאלה. זה כמו שמסתירים את הראיות, עדיף להתנהג בטבעיות כאילו הן לא קיימות.
 
פוליטיקה לא אומרת לי כמעט כלום, אבל הבנתי גם בקשר אליה וגם בקשר אליי ולעולם שחשוב להיות עדין ושוחר שלום ולא תוקפני.
 
למעלה