כמה התקשורת מסלפת

סיגלית 2014

New member
מנהל
תפקיד התקשורת היא להביא מידע לציבור

ולעיתים היא עושה זאת בצורה מועילה ומביאה לידיעת הציבור אינפורמציה חשובה. לעיתים הידיעות נראות כאילו מנסים למלא זמן מסך, גם על זה אני מוכנה להבליג. אבל לעיתים הם עושים ממש נזק ומביאים ידיעות לא נכונות, או מנסים להבליט אינפומציה שמראה את המכלול באור מאד שלילי. שלילי תמיד יש ותמיד יהיה, אבל לא ניתן להתעלם מהחיובי. יש משהו בדבריך, כרגע ההתפרצות היא במערכת החינוך אבל אני חושבת שהמטרה של הכתבות שפירטת היא "לעורר". למרות שהמבלים בחופי הים, במסעדות, בפאבים וכדומה לא אשמים ישירות או בעקיפין בהתפרצות העכשווית אך ההתנהגות שלהם עלולה להוביל להידרדרות. אני בדעה שצריך (ואפילו חייב) להחזיר את המשק לפעילות (שספג נזקים בלתי הפיכים), אך יש להיזהר ולשמור על כללים פשוטים שיש בהם התרופפות לא מוצדקת. למשל, אני מסתובבת, אם זה רגלית או בנסיעה ברכבי הפרטי והמראה של יותר מ-50 אחוז מהאוכלוסיה עם המסכה על הסנטר פשוט מוציאה אותי מדעתי. אין צורך במסכה בכלל אם ממקמים אותה על הסנטר! דבר אחרון שלא יכולתי שלא להתייחס אליו, העצמאים. לדעתי העצמאים חטפו את המכה הקשה מכל. הבטיחו להם פיצוי ועם כל הכבוד הם לא פוצו, בלי קשר לביטוח לאומי. אם כבר מדברים על החוק (שהוא די נגיש וניתן בקלות לקרוא ולהבינו), החוק לא מאפשר לשלם לעצמאים דמי אבטלה מהסיבה הפשוטה: עצמאים לא משלמים לענף אבטלה. תמיד ניתן לשנות את החוק אבל במצב חירום זה לא הזמן. הרבה יותר פשוט לשלם להם במענקים, מה שניסו לעשות דרך מס הכנסה. הבעיה היא שלא שילמו להם ולתשלומים הזעומים שחלקם קיבלו אני לא קוראת בכלל תשלומים אלא משחק ילדים. הם שילמו מחיר יקר וזה מאד עצוב.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
כמה התקשורת מסלפת

אולי המילה מסלפת "חזקה מדי", אך לא פעם שמעתי הרצאות מאנשי תקשורת, מדוברים של ארגונים שדיברו על העובדה שהתקשרות לעיתים מעוותת את המציאות. לא בכל המקרים, אך לעיתים אנשי תקשורת מפעילים זרקור או מצמידים זכוכית מגדלת על נקודה מסוימת ומתמקדים בה, תוך התעלמות מוחלטת מכל השטח. זה לא אומר שיש להתעלם מהנקודה הזו והיא לא פחות חשובה אבל הזרקור הזה גורם לאיבוד פרופורציות. הדוגמא האחרונה שניתקלתי בה הייתה בשבוע שעבר. בחודשיים האחרונים הייתי די עמוסה. בחודש האחרון גם די "נעלמתי" (אם שמתם לב
). לא הייתי היחידה שהייתה מאד מאד עסוקה. בתקופת הסגר היו לא מעט חבר'ה שעבדו מאד קשה ובתקשורת די פרגנו, אפילו עודדו למחוא כפיים, במיוחד לרופאים (ומגיע להם!), אבל אלו לא היו היחידים שעבדו קשה. בכל התודות שכחו כמה ארגונים. על אחד מהם יצא לי לשמוע בשבוע שעבר, בנסיעה לעבודה ותוך כדי עבודה בכל שעה עגולה, עד שהחבר'ה במשרד כבר התחילו לנהל דיון עליו ועל התפקוד שלו, על הביטוח הלאומי. מה שמעתי? שמאה אלף מובטלים לא קיבלו את דמי האבטלה שלהם, לאחר שעברו חודשיים! והאם ניתן להשיג את ביטוח לאומי? האם ניתן לברר מדוע אין תשלומים? לא!! זו הייתה הידיעה. ליבי ליבי על אותם מאה אלף, אבל אף אחד לא יודע באמת כיצד ניראתה העבודה של פקידי ביטוח לאומי, אלא אם מכירים מישהו מבפנים. למעשה אף אחד מהתקשורת לא התעניין. הם אומנם ראיינו עובדים משירות התעסוקה אבל לא מעניין לראיין עובד המוסד לביטוח לאומי. למזלי, אני כן מכירה אנשים מפנים כדי להבין כמה התקשורת כאן עושה נזק: ראשית, הנתונים של אנשי התקשורת לא נכונים בעליל. מדובר בפחות ממאה אלף, נכון לאותו יום בשבוע שעבר, כי היום המספרים נמוכים הרבה יותר. שנית, לא מדובר בתביעות שלא טופלו אלא בכאלו שנתקלו בבעיה ולא הצליחו לפתור אותה עד כה. שלישית, והעיקר, לידיעה הזו יש מטרה ברורה: להפנות אצבע מאשימה כלפי ארגון שממילא שנוא על הציבור. ואני תוהה מדוע. כדי לסבר את האוזן, היו פחות משמונים אלף תביעות כאלו (נעגל לשמונים אלף) מתוך יותר ממליון תביעות (נעגל למיליון). אנשי התקשורת הנחמדים לא יאמרו שטופלו 92 אחוז מהתביעות תוך חודשיים אלא יתמקדו בשמונה אחוזים בלבד. בנוסף, גם אי אפשר להשיג את הפקידים כי בין לבין הם לא אמורים לענות למיליון טלפונים? הרי אין מענה טלפוני (עובדים חיצוניים שמספרם ירד ל-30 אחוז ולאחר מכן ל-15 אחוז כמו בכל חברה בהוראת ראש ממשלתנו האהוב). אז הם לא עונים לעזאזל? יצא לי לשמוע באיזו תוכנית רדיו את מנהל אגף אבטלה שטען כי בכל חודש ביטוח לאומי מטפל בערך ב-17,000 תביעות. כלומר בחודשיים יטופלו 34,000. בחודשיים האחרונים היו מיליון כאלה. בהפעלת קצת מחשבה, ניתן להבין שכל חברת ביטוח אחרת הייתה פשוט קורסת ואיכשהו הארגון השנוא הזה די הצליח. אני לא חושבת שצריך לפרגן, למחוא כפיים או לומר לעובדים שם תודה. הם עושים את העבודה שלהם והעבודה הזו הייתה צריכה להיעשות, נקודה. זה מה שהוחלט. אבל בחייאת, קצת פרופורציות. למה לא להראות את כל התמונה? מקווה ששלומכם טוב וחזרתם לשגרת קורונה. חג שבועות שמח
 

פ נ ט i ם

New member
אספר לך על עצמי

ב-17/3 יצאתי לחל"ת ב-17/3 שודרו הנתונים שלי מרואה החשבון של החברה למחשבי בטל"א ב-17/3 נרשמתי בביטוח לאומי ובלשכת התעסוקה ב-9/4 קיבלתי 2,000 ש"ח מקדמה כמו הרבה שכירים ב-1/6 קיבלתי את דמי האבטלה (לא אדבר על הסכום המגוחך) &nbsp כלומר הייתי אמור להתקיים מ-2,000 ש"ח במשך חודש וחצי - נראה לך הגיוני ?? &nbsp אז לפני שמוחאים כפיים למישהו צריך באמת לבדוק עד כמה נעשה בביטוח הלאומי כדי לשפר את השירות, ואני לא מתייחס לפקידים אלא למערכת כולה ממנכ"ל הבטל"א ועד אחרון הפקידים.
 

סיגלית 2014

New member
מנהל
התסכול שלך מובן בהחלט

אבל הוא מופנה לכיוון הלא הנכון. ראשית, כבר כתבתי שפרגון ומחיאות הכפיים מיותרים במקרה דנן. שנית, אני בהחלט יכולה להבין את התסכול, העצבים, את הרגשת חוסר האונים. כמישהי מקורבת ללשכה המשפטית של ביטוח לאומי אני יכולה לתת לך מבט פנימה (חלק מהמידע פורסם וחלק לא, אפרופו תקשורת, אך אלו לא סודות): יש חוק! מי שיכול לשנות את החוק, הם אלו שיושבים בכנסת. כל אחד אחר לא יכול לשנות, אם זה פקיד, מנהל גמלאות או אפילו המנכ"ל של ביטוח לאומי. אף אחד! מה כן ניתן לעשות? ברמת המקרו, סעיפי החוק, רק להציע וליזום. ברמת המיקרו ניתן לשפר תהליכי עבודה, לצמצם בירוקרטיה, לשלם מקדמות וכדומה. אז האם מדובר בארגון בירוקרטי? כן! האם מדובר בארגון שתהליכי העבודה בו דורשים שיפור? כן. האם זהו ארגון שיוזם יוזמות לטובת הציבור? כן. כחלק מהעבודה על מיליון תביעות היה ברור שלא ניתן לשלם לכולם תוך זמן קצר לכן הגיעה היוזמה לשלם מקדמה שלא תהיה נמוכה מדי אך גם לא גבוהה מדי כדי לא ליצור חובות. יש עוד יוזמות שהתקבלו שהיו מנוגדות לחוק כגון, תשלום לפרילנסרים, הורדת תקופות הכשרה, ביטול כפל קצבאות, מענקים למקבלי קצבאות הזקנה וכדומה. חלקן לא התקבלו עד שהגיעו הכתבות בתקשורת. כאן התקשורת דווקא עשתה שירות טוב לציבור וכשראו המנהיגים שלנו, פתאום היה נראה להם שדרוש שינוי ועל הדרך לקחו את הקרדיט לעצמם. איזה חמודים.... אחרי כל החפירה הזו, מה שלא ניתן לשנות ע"י הפקיד ששילם לך דמי אבטלה הם הסכומים הנקובים בחוק. האם נראה לי הגיוני? לא. החצי נחמה היא שלפחות השכירים במשק קיבלו משהו כאשר העצמאים לא קיבלו או קיבלו פחות ממך. מה ניתן לעשות? לא יודעת, אבל לפחות עכשו אתה יכול להחליט לאיזה כיוון אתה מפנה את התסכול.
 
למעלה