אישה עגולה
New member
כמה כאב
חייבת להוציא החוצה את הסערה שמתחוללת בי. כאישה מאוד אמוציונאלית, כשברקע יושב חינוך לא דתי אך עדיין שמרני.
נקרעתי לא יכולתי ברגע האמת, נסוגותי!!! לילה שלם בכיתי ממקום כל כך עמוק שלא ידעתי שקיים בי . לפתע גילתי את התהום האין סופית של חוסר אונים. כלואה בתשוקה נשית שנמצאת בשיאה, מגייסת את מיטב הכוחות לעמוד בפיתויים הרבים. יש בי תחושה של הספד. הספד על התשוקות הנטועות בי שאינם ממומשות במהלך שנים רבות. נשואה לאיש מדהים שאותו אני כל כך אוהבת עד לדרגה של כאב, ממש כך. אבל האיש שלי לא יכול להיות לי מספיק לגבר, המפגשים האינטימיים בנינו כל כך דלילים וכל כך ריקים בתשוקה. כן הוא אוהב אותי מאוד הוא עושה הכל למעני אך בסקס יש לו בעיה שמאלצת אותי כבר 6 שנים להסתפק בפרור בודד ממנו פה ושם.
לא יודעת מה לעשות עם ההוריקן שפקד את חיי. רק יודעת שאין בי מסוגלות לבגוד באיש היקר שלי. הבוקר הוא מצא אותי מחביאה עיניים אדומות של בכי. הוא הבין שיש כאן משהוא גדול וביקש ממני לחלוק איתו את הכאב. לא יכולתי לשקר. סיפרתי לו שהייתי קרובה כל כך לבגוד בו, ולא הייתי מסוגלת לחצות את הגבול. אבל המקום הזה משאיר אותי כל כך כואבת. הוא הבין את הכאב ובכה יחד איתי. נראה שזה היה צפוי ואפילו הפתיע אותו שעמדתי בפיתוי.
ומה עכשיו? מה עושים עם התהום הזו? מה עושים עם התפרצות שיא הנשיות? לאן פונים מכאן?
חייבת להוציא החוצה את הסערה שמתחוללת בי. כאישה מאוד אמוציונאלית, כשברקע יושב חינוך לא דתי אך עדיין שמרני.
נקרעתי לא יכולתי ברגע האמת, נסוגותי!!! לילה שלם בכיתי ממקום כל כך עמוק שלא ידעתי שקיים בי . לפתע גילתי את התהום האין סופית של חוסר אונים. כלואה בתשוקה נשית שנמצאת בשיאה, מגייסת את מיטב הכוחות לעמוד בפיתויים הרבים. יש בי תחושה של הספד. הספד על התשוקות הנטועות בי שאינם ממומשות במהלך שנים רבות. נשואה לאיש מדהים שאותו אני כל כך אוהבת עד לדרגה של כאב, ממש כך. אבל האיש שלי לא יכול להיות לי מספיק לגבר, המפגשים האינטימיים בנינו כל כך דלילים וכל כך ריקים בתשוקה. כן הוא אוהב אותי מאוד הוא עושה הכל למעני אך בסקס יש לו בעיה שמאלצת אותי כבר 6 שנים להסתפק בפרור בודד ממנו פה ושם.
לא יודעת מה לעשות עם ההוריקן שפקד את חיי. רק יודעת שאין בי מסוגלות לבגוד באיש היקר שלי. הבוקר הוא מצא אותי מחביאה עיניים אדומות של בכי. הוא הבין שיש כאן משהוא גדול וביקש ממני לחלוק איתו את הכאב. לא יכולתי לשקר. סיפרתי לו שהייתי קרובה כל כך לבגוד בו, ולא הייתי מסוגלת לחצות את הגבול. אבל המקום הזה משאיר אותי כל כך כואבת. הוא הבין את הכאב ובכה יחד איתי. נראה שזה היה צפוי ואפילו הפתיע אותו שעמדתי בפיתוי.
ומה עכשיו? מה עושים עם התהום הזו? מה עושים עם התפרצות שיא הנשיות? לאן פונים מכאן?