כמה שאלות

Blackpanter1י

New member
כמה שאלות

1.יש משהו שלא הצלחתי להבין מעקידת יצחק: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה. ח וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. יראה למי? לא היה צריך להיות רשום ה' יראה לי? 2.לגבי הברכה "שלא עשני אישה" הכל טוב ויפה, הבנתי שזה לא בגלל שהאשה נחותה או משהו כזה...אבל למה האישה צריכה להגיד "ברוך שעשני כרצונו" בלי שם ומלכות? 3.בסיום מסכת חגיגב רשום: "תלמידי חכמים אין אור של גהינום שלטת בהן, קל וחומר מסלמנדרא: ומה סלמנדרא שתולדת אש היא, הסך מדמה אין או שולטת בו. תלמידי חכמים, שכל גופן אש, דכתיב (ירמיהו כג,כט) הלוא כה דברי אש נאם ה' על אחת כמה וכמה. למה הכונה, מה המשמעות מאחורי הדברים? כי בטח הם לא חשבו שסלמנדרא באמת תולדת אש היא... (אני לא שאול את השאלה בגלל אתר כפרני, אלא בגלל שנתקלתי בזה בספר "המדע שבתורה" של פרופ' יהודה לוי). 4.הרמב"ם באחת מההלכות שלו קבע (או שלא קבע, לא יודע) כתב שמותר להכות נשים? לא היה מי שחלק עליו בעניין?
 

gdisrael

New member
תשובות :

1) >יראה למי? לא היה צריך להיות רשום ה' יראה לי?< ראה איך הפועל "יִרְאֶה" כתוב, לא עם קמץ, כי אם עם חיריק. דהיינו, לא השם יראה לאברהם את השה לעולה. אלא, השם יראה (כמו, יראה השם ללבב) לו (לעצמו, את) השה לעולה. ופירש"י >יראה לו השה, כלומר יראה ויבחר לו השה ואם אין שה לעולה בני, ואע"פ שהבין יצחק שהוא הולך להשחט וילכו שניהם יחדו בלב שוה:< 3. חז"ל הכניסו בדבריהם אגדות רבות, כמו בני-הים, יתכן שהתייחסו לכך, מכיוון שאלו היו דברים שהיה נהוגים בימיהם, על אף שלא היו מציאותיים. ויתכן, שניסו להעביר רעיון ומסר מסויים בדבריהם. מכיוון שהיה נהוג לחשוב אז שסלמנדרה תולדתה מהאש, יתכן שחז"ל קיבלו זאת כמובן מאליו, ללא בדיקה - ועל כן התייחסו לדברים אלו. זאת לעניות-דעתי, יתכן ואני טועה. 4. היו, והלכה למעשה שאסור להכות נשים כמדומני. ואף הבאתי את דעתי, מדוע הרמב"ם פסק כשפסק, גם מפני שהיה זה נהוג בזמנו, וכך הייתה המנטליות, וגם מכיוון שהגבר מצווה "והגית בם יומם וליל", ואין לו פנאי לעשות המלאכות, צריכה האישה לעשות המלאכות בשבילו - בשביל שיהיה לו פנאי לעשות את מחוייבתו כגבר, מחוייבת אשר לא נתנה לאשה, בדיוק בגלל סיבה זו, מפני השלום בינה ולבין בעלה, ולכן פוטרה ממצות שהזמן גרמה. ואם לא עושה מלאכות אלו, גורמת לגבר לבטל תורתו - ולכן, אפשר לכפות עליה זאת אפילו בהכאה - כי לא יתכן שבגלל מעשיה ילד הגבר נגד דברי-השם. אם זאת, הלכה למעשה - זה לא.
 

gdisrael

New member
ולשאלה 2

מכיוון שאינה מודה על שום דבר, אלא "ברוך שעשני כרצונו" - אין להגיד שם ומלכות. זו דעתי, אין לי סימוכין לדבריי.
 

Blackpanter1י

New member
עוד שאלה

בתהילים פרק כז בפסוק י' כתוב "כִּי-אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי; וה' יַאַסְפֵנִי" למה הכוונה?
 

gdisrael

New member
על אף שהייתי מפרש אחרת, ראה

פירוש רבותינו ז"ל : >רש"י תהלים פרק כז פסוק י כי אבי ואמי עזבוני. בשעת תשמיש להנאתן נתכוונו כיון שגמרו הנאתן זה הופך פניו אילך וזה הופך פניו אילך: וה' יאספני. הקב"ה שומר את הטיפה וצר את העובר: אבן עזרא תהלים פרק כז פסוק י כי אבי ואמי. שהיו סבות בואי בעולם הזה עזבוני במותם ואתה אספתני תמיד ואם הוא לשון עתיד כדרך נתתי כסף השדה קח ממני יעשו עגל בחרב: מצודת דוד תהלים פרק כז פסוק י עזבוני. לא נתנו לי די מחסורי: יאספני. אסף אותי אליו בתת לי די מחסורי: מלבי"ם תהלים פרק כז פסוק י כי אבי, ממשיל א"ע כיתום שעזבוהו אביו ואמו וה' חמל עליו ויאספהו אל ביתו לגדלהו ואחר שכל מחסורי עליך א"כ ראוי שתורני הדרך ותשגיח עלי כי אין עזר זולתך:<
 

gdisrael

New member
שאף אם האנשים הקרובים אלייך ביותר

עזבוך (הורייך, משפחתך) ה', תמיד ישאר איתך !
 
למעלה