כרומוזום Y עתיק יותר

כרומוזום Y עתיק יותר

חלקכם בטח כבר ראה את הידיעה בסיינטיפיק הארץ, ואולי גם במקומות אחרים, אז ליתר בטחון אני מקשר לתקציר של המאמר המקורי (מי שמעוניין גם בגוף המאמר ואין לו גישה יכול לבקש ממני):

תקציר המאמר

כפי שאפשר לראות, המאמר מדווח על גילוי שושלת חדשה של כרומוזום Y, אשר שונה מכל כרומוזומי Y שהיו ידועים עד היום באנושות. לפני התגלית, גיל האב הקדמון של כל כרומוזומי Y הידועים באנושות הוערך לכל היותר ב-140 אלף שנה לפני זמננו. השושלת החדשה כל כך שונה, שהיא מקדימה את האב הקדמון המשותף ל-338 אלף שנה לפני זמננו, כלומר בערך ב-70% יותר קדום.

הכרומוזום המדובר התגלה באיזשהו בסיס נתונים של רצפים גנטיים, בגנום של גבר אמריקני ממוצא אפריקאי. מאז מצאו עוד נציגים של השושלת הזו בקמרון במרכז אפריקה. לפי כל הסימנים זאת שושלת אפריקאית נדירה, ולכן הצליחה עד היום לחמוק מגילוי.

ע"מ להקדים את השטויות הרגילות שבטח יופיעו בעיתונים, "אדם כרומוזום Y" הוא לא האב הקדמון היחיד של כל האנושות, והוא גם לא האב הקדמון המאוחר ביותר. הוא רק האב הקדמון המאוחר ביותר של כל כרומוזומי Y באנושות. לכן הממצא לא אומר שהאנושות עתיקה יותר ממה שחשבו קודם. כרומוזום Y גם לא נושא הרבה אינפורמציה מעניינת ולכן לא יכול להגיד לנו הרבה על איך בני האדם האלו נראו, ועד כמה הם היו דומים לנו.

המשמעות העיקרית של התגלית הזו היא במה שיעשו איתה בהמשך, כלומר היא תסייע בפיענוח האבולוציה של המין האנושי באפריקה. בגדול התגלית תומכת בטענה של לא מעט חוקרים בשנים האחרונות, שהאבולוציה של המין האנושי באפריקה יותר מורכבת ממה שאנחנו יודעים עליה היום. בשנים האחרונות גילו שבני אדם מחוץ לאפריקה עשו קצת ילדים עם ניאנדרטלים, ושבני אדם באוסטרליה ומלנזיה עשו ילדים עם אוכלוסיה קדמונית אחרת שנקראת דניסובים. אין סיבה לחשוב שהאפריקאים לא עשו חיים גם כן... במקרה של האפריקאים זה רק יותר קשה להוכיח, בגלל שעדיין לא התגלה גנום של אוכלוסיה אפריקאית קדומה כמו הגנום הניאנדרטלי והגנום הדניסובי. אבל יכול מאוד להיות שכרומוזום Y העתיק שהתגלה עכשיו הגיע מאוכלוסיה קדומה כזו.
 
שאלה

האם פחות סביר לגלות ממצא כזה (מיזוג עם שושלות יותר עתיקות) גם ע"י אנליזה של השושלת האמהות עפ"י הגנום המיטוכונדרי? למשל לגלות אישה עם גנום מיטוכונדי בעל אלמנטים עתיקים יותר משל חווה המיטוכונדרית?

עוד זכור לי מחקר שטוען, עפ"י אנליזה של כרומוזום X (?), שהיתה התפצלות נוספת מהשימפנזים לאחר הפיצול המקורי. האם טכניקה זאת רק ישימה אם יש בנימצא דנ"א של שני המינים שהתפצלו?

מעניין מה אפשר לילמוד מהממצא החדש על הדינמיקה בין המינים השונים. איך התפצלה כל קבוצה שהיא חצתה את רף 50-100 הפרטים? האם גורשו הנקבות או כל הצעירים? האם היתה החלפה של פרטים בין קבוצות? האם חטיפת נקבות היתה נפוצה עקב ריבוי תמותה במהלך הלידה? וכו...

תודה,
רני
 
תשובות (חלקיות)

עקרונית זה בהחלט אפשרי שמחר יגלו גם שושלת מיטוכונדרית עתיקה יותר. אבל אמפירית והיסטורית, המחקר של שושלות מיטוכנדריות היה הרבה פחות הפכפך מהמחקר של שושלות כרומוזום Y. המחקר הראשון שגילה את חווה המיטוכונדרית היה כבר ב-1987, בתקופה שעדיין לא היה אפילו ריצוף ממשי של הגנום המיטוכונדרי (הם השתמשו בשיטה עקיפה ע"י אנזימי רסטריקציה). כבר אז ההערכה לגיל של חווה המיטוכונדרית היתה כ-200 אלף שנה, מאוד דומה להערכות הכי עדכניות מהשנים האחרונות, וזאת למרות שמאז התווספו טונות של רצפים גנטיים מכל העולם.

המחקר של שושלות כרומוזום Y יותר חדש ויותר בעייתי. עד הממצא האחרון הגיל של "אדם כרומזום Y" הוערך ב-60 אלף שנה ואחרי זה תוקן ל-140 אלף שנה. הטענה המקובלת הייתה שזה הגיוני שאדם Y יותר מאוחר מחווה המיטוכונדרית, כי גברים בד"כ יותר ניידים מנשים, יוצאים יותר למסעות והרפתקאות בכל מיני מקומות מרוחקים, ונוטים להשאיר שם את הדנ"א שלהם. לכן מתקבל על הדעת שכרומוזומי Y התערבבו יותר טוב באוכלוסית העולם מאשר גנומים מיטוכונדרים. עכשיו אנחנו רואים מה הרציונליזציה הזאת שווה... עדיין לא ראיתי רציונליזציה שמסבירה את הגיל היותר עתיק של אדם Y שהתגלה עכשיו. התשובה האמיתית יכולה להיות שגם שושלות מיטוכונדריות וגם שושלות Y מאוד אקראיות בהשתלשלות שלהן, כך שמסקנות רציניות אפשר להסיק רק מהצלבה של שתיהן, ורצוי גם עם דנ"א אוטוזומי ומאובנים. לדוגמא המוצא האפריקאי והיציאה מאפריקה נובעים מכל אחת מן השיטות האלו באופן בלתי תלוי.

לגבי ההתפצלות מן השימפנזים, אני לא מצליח כרגע לחשוב על שום שיטה גנטית שמאפשרת להסיק פיצול בלי שיהיה דנ"א משני ענפים שונים לפחות. קל וחומר דברים יותר מסובכים כמו פיצולים חוזרים והכלאות.

לגבי דמוגרפיה ודינמיקה בין גברים ונשים, מעט מאוד ידוע על זה באוכלוסיות עתיקות. במערת אל סידרון בספרד מצאו עצמות של קהילית ניאנדרטלים שכנראה נקברו באותו זמן כשהתקרה של המערה התמוטטה עליהם. לפי הדנ"א שמיצו מהם, שלושה גברים באו מאותה שושלת מיטוכונדרית, ולעומת זאת שלוש נשים באו משלוש שושלות מיטוכונדריות שונות. לכן ניתן להסיק שזו היתה חברה פטרילוקלית (הנשים עוזבות את המשפחה והגברים נשארים). אבל זו דוגמא ממש יוצאת דופן, ואני לא מכיר עוד מקרים שבהם ניתן להסיק דברים כאלו.
 
מעניין ומטריד

בעיקר לגבי התגלית המערות סידרון שציינת. ככל הידוע לי גם אצל השימפנזים הנקבות עוזבות\מגורשות והזכרים נשארים כך שבסופו של דבר החבורה מבוססת על זכרים בעלי קשר משפחתי חזק. נראה לי שזה לא מקרי שהשימפנזים מתנהגים כך וכמו כן אם הם ומיני האדם ירשו זאת מהאב הקדום (אולי הקוסם ירחיב לגבי השפעות של הירושה זאת גם בחברה מודרנית).

מטריד לחשוב איך בדיוק התבצעה העזיבה של הנקבה. האם פשוט גירשו את הבנות כשהן הגיעו לבגרות מינית ולעומת זאת קלטו נקבות פוריות אחרות? אולי הנקבות נטשו מתוך דחף ביולוגי (להימנע מגילוי עריות וכל הסכנות הגנטיות שלו)? או שאולי זה היה משולב עם פולקלור תרבותי כלשהו שכלל מפגש בין קבוצות להחלפת נקבות...
 
בנושאים כאלו אני נוטה להסכים עם נח-הררי

שמן הסתם היתה שונות גדולה בין תרבויות שונות של ציידים-לקטים, כך שיהיה קשה לקבוע פרמטרים למודל גנטי-דמוגרפי של כל האנושות.

במחקר על 32 חברות ציידים-לקטים בני ימינו, נמצא שאין להם העדפה פטרילוקלית או מטרילוקלית. עושה רושם שהן פועלות בהתאם לנסיבות ע"מ למזער נישואי קרובים.
 
לגבי העדפה פטרילוקלית

לגבי העדפה פטרילוקלית, בוויקי יש ממצאים יותר מרשיעים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Patrilocal_residence
In social anthropology, patrilocality is a term referring to the social system in which a married couple resides with or near the husband's parents. This practice is found in about 69 percent of the world's cultures that have been described ethnographically

יתכן וחבורות לקטים ששרדו עד היום ממוקמים רק במקומות אקזוטיים וחיים תחת לחצי רדיפה כך שהם לא מעידים על הכלל. כמו כן לא ברור שהייתה יכולת להעדפה תרבותית לפני הופעת האדם המודרני ומיני האדם היו מקובעים על התנהגות פטרילוקלית בדומה לשימפנזים.
 
טענה מעניינת שאולי קשורה

(תשובה גם לצ'ארלס).

היום קראתי, במאמר קלאסי של החוקר הנודע סיוול רייט, שברירה היא יותר אפקטיבית (בחיפוש אחר פסגות פיטנס) כאשר מין מחולק להרבה קבוצות ("גזעים") שכל אחת מתרבה לרוב באופן פנימי ומידי פעם יש התרבות בין קבוצתית (crossbreeding). מעניין אם משהו דומה קרה לאותם שושלות של מיני האדם ואם זה אכן שיחק תפקיד באבולוציה מואצת של אותם מינים.

http://www.blackwellpublishing.com/ridley/classictexts/wright.pdf
 
מאמר מעניין מבחינה היסטורית

יש בו איור של "נוף כשירות" (fitness landscape) שהוא בטח אחת הדוגמאות הראשונות אם לא הראשונה לשימוש במושג הזה. אבל שים לב שבמונחי התחומים של אבולוציה מולקולרית וגנטיקה של אוכלוסיות, מאמר מ-1932 זה ממש פרהיסטוריה. צריך לשאול מה תוקף הטענה הזו כיום. לי היא לא מוכרת.
 
סיוול הוא לא אבי תאוריית הסחף הגנטי?

(סלח לי כי אני רומנטיקן חסר תקנה)

חשבתי שתאוריות של פיגורות כמו פישר, הולדין, סיוול, המילטון ומיינרד-סמית' רלוונטית עד היום (בניגוד לרוב התיאוריות שנשחקות מהר מאוד). נראה לי שסיוול שאכן גם עומד מאחורי מטפורת הfitness landscape והציע את הסחף הגנטי בין היתר כדי להסביר איך הברירה הטבעית יכולה לקפץ בין פסגות. אסטרטגיה שגם אתה הזכרת ביחס למנעות מפיתרונות תת-אופטימליים באלגוריתמים גנטיים.

להבנתי ספרו של דוקינס, Climbing Mount Improbable, סובב סביב אותה מטאפורה אלמותית.

התאוריה שהזכרתי נקראת "Shifting balance theory" וממה שהבנתי סיוול, בדומה לדרווין, גזר אותה מהרבעה מלאכותית של פרים. מצד שני, עפ"י וויקי, יש מעט עדויות אמפיריות בקשר לתאוריה (למרות השפעתה):
http://en.wikipedia.org/wiki/Shifting_balance_theory
 

Charles Darwin

New member
זה ממש לא נכון

338,000 זה לא 70% יותר מ-140,000.


"הטענה המקובלת הייתה שזה הגיוני שאדם Y יותר מאוחר מחווה המיטוכונדרית, כי גברים בד"כ יותר ניידים מנשים, יוצאים יותר למסעות והרפתקאות בכל מיני מקומות מרוחקים, ונוטים להשאיר שם את הדנ"א שלהם. לכן מתקבל על הדעת שכרומוזומי Y התערבבו יותר טוב באוכלוסית העולם מאשר גנומים מיטוכונדרים. עכשיו אנחנו רואים מה הרציונליזציה הזאת שווה... "

לא יודע אם זו היתה הטענה המקובלת - אבל היא לא ממש הגיונית, בלי קשר לממצא החדש. למה שניידות גבוהה תקדים את ה-MRCA? היא אולי תזרז את הפיזור של Y, אך לא את הקיבוע שלו. מה שקובע את ה-TMRCA (מלבד תהליכים סטוכסטיים) זה גודל האוכלוסיה, שכנראה היה קטן יותר בזכרים. בהנחה שה-TMRCA הנקבי עדיין קדום יותר בממוצע, נראה לי שהרציונליזציה הזו עדיין תקפה.

"עדיין לא ראיתי רציונליזציה שמסבירה את הגיל היותר עתיק של אדם Y שהתגלה עכשיו."

במידה ומדובר ב-introgression ארכאי, אולי אונס זה הסבר אפשרי. לצורך העניין אם אדם "מודרני" אנס אישה "ארכאית", התינוק מן הסתם גדל באוכלוסיה הארכאית והדנ"א שלו נכחד יחד איתם. אם אדם "ארכאי" אנס אישה "מודרנית", לדנ"א שלו היה סיכוי לשרוד עד היום - ואולי זה מה שמצאו בקמרון. מכיוון שנשים לא נוהגות לאנוס גברים, לאישה ארכאית היו הרבה פחות אפשרויות להעביר את הדנ"א שלה לאוכלוסיה של אדם מודרני (סביר להניח שהיא היתה צריכה להתקבל כחברה מן המניין באוכלוסיית ה-AMH, כשלא ברור מה היו היחסים בין האוכלוסיות, מה היתה רמת התקשורת ביניהם וכו'). אם זה סתם שורש עתיק ולא תוצאה של היברידיזציה, יתכן שזה מקרי ואולי עוד תתגלנה בעתיד שושלות מיטוכונדריאלית עתיקות יותר.
 
התפשטות של שושלת לכל אזורי העולם

היא תנאי (לא מספיק אבל הכרחי) לקיבוע שלה בכל העולם. לכן מהירות התפשטות גדולה יותר נראית יתרון במירוץ לקיבוע.

הקשר ההפוך בין גודל אוכלוסיה לזמן הקיבוע מוכר לי ממודלים פשוטים לא מרחביים (כלומר, בפועל מניחים שהמרחק בין כל שני חברים באוכלוסיה זהה). מודלים נוטים להסתבך מאוד ברגע שמתחשבים במרחב, ויכולים לצוץ עוד גורמים שמשפיעים על הזמן לקיבוע. למשל מהירות ההתפשטות.

ההסבר שלך מניח שאשה שנאנסה מגדלת את התינוק בחברה המקורית שלה. זה לא ברור מאליו. חטיפת נשים (יותר מחטיפת גברים) גם היא תופעה שמוכרת בחברות ציידים-לקטים.

בשורה תחתונה, בהחלט יכול להיות שכל הנ"ל הם רציונליזציות שלאחר מעשה, והתחרות מי קדום יותר, חווה המיטוכונדרית או אדם כרומוזום Y, הוכרעה באופן די אקראי.
 

Charles Darwin

New member
אני לא רואה איך קצב ההתפשטות רלוונטי כאן

קצב ההתפשטות רלוונטי לתכונות שהופיעו אחרי הפיצול בין האוכלוסיות, כמו סבילות ללקטוז או אללים קוגניטיביים למיניהם... האללים של אדם וחוה קדמו לפיצול והובילו את ראש החץ מחוץ לאפריקה -- לכן שם המשחק הוא הכחדות ולא התפשטות. ככל ששושלות נכחדות מהר יותר (פונקציה ישירה של גודל האוכלוסיה), כך ה-TMRCA מתקצר. היות וגודל האוכלוסיה האפקטיבי של הנשים היה גדול יותר, ההכחדות היו איטיות יותר וה-TMRCA קדום יותר. בשל נדירותו אני לא חושב שהממצא החדש צריך לשנות משמעותית את גודל האוכלוסיה האפקטיבי של הגברים ולכן אין סיבה לשנות את הרציונליזציה לעתיקות היחסית של חוה.

כמובן שעניין האונס הוא just-so story. הסבר אפשרי נוסף: יש יותר גברים מאשר נשים בבסיסי נתונים גנטיים (אין לי מושג אם זה נכון ובפרט אם זה נכון לגבי אפרו-אמריקאים).

ורני - טוב שאתה קורא סיוול רייט, כי מקריאת המחקרים של היום לא תגיע רחוק...
 
לא ניתן לקבוע כרגע שהשושלות הנוכחיות

של חוה המיטוכונדרית ואדם כרומוזום Y "הובילו את ראש החץ מחוץ לאפריקה". זאת הנחה מפשטת שעושים ע"מ להשתמש בשושלות האלו לתיארוך היציאה מאפריקה, בדיוק כמו ההנחה שקצב המוטציות לא השתנה או שמשך הדור לא השתנה. רצוי להבדיל בין הנחות מפשטות לצרכי מודלים מסויימים לבין מציאות. עקרונית ייתכן בהחלט שב"ראש החץ" היו גם או רק שושלות אחרות, אשר נכחדו אחר-כך כתוצאה מהתפשטות מאוחרת יותר של השושלות הנוכחיות.

אבל נכון שגם שושלת חווה המיטוכודרית וגם שושלת אדם כרומוזום Y קדמו בהרבה ליציאה מאפריקה. ובאוכלוסיה האפריקאית לפני ההתפשטות המצב היה דומה מן הסתם למצב של אוכלוסיות מקומיות היום שלא מתפשטות. זה המצב שבו הסכמת שקצב ההתפשטות של שושלת כן רלוונטי.
 

Charles Darwin

New member
אני לא מצליח לחשוב על שום תסריט הגיוני

שבו שושלות אדם וחוה לא הובילו את ראש החץ מחוץ לאפריקה. אני אשמח לשמוע תסריט כזה (שים לב שגם האבוריג'ינים נגזרים מאותם אדם וחוה, למרות שהם כנראה צאצאי גל הגירה נפרד).

בהנחה שרוב ה-gene pool של האנושות נגזר מאוכלוסיה אחת אי שם באפריקה ב-200K השנים האחרונות, העתיקות של השושלת הזכרית והנקבית צריכה להיות פונקציה ישירה של השונות של כרומוזום Y והמיטוכונדריה באותה אוכלוסיה. היות וניידות מגדילה את השונות בתוך האוכלוסיה (ומקטינה את ה-Fst), ניתן לצפות שדווקא אדם יהיה קדום יותר. לעומת זאת אם הולכים לפי גודל האוכלוסיה, ובהנחה שהאוכלוסיה הנקבית היתה גדולה יותר, נצפה ששושלות מיטוכונדריות תהיינה קדומות יותר באופן כללי. זה לא שולל את קיומם של שורשים עמוקים יותר בשושלת הזכרית, בתנאי שמדובר בשושלות נדירות. לכן אני לא חושב שהממצא החדש משנה מהותית את מערכת היחסים הטעונה בין אדם לחוה.
 
זה תסריט מאוד פשוט

אוכלוסיית בני אדם משושלות שאינם של חווה המיטכונדרית ואדם כרומוזום -Y מהגרים לאוסטרליה, נגיד לפני 50 אלף שנים.

10 אלפי שנים (נגיד) לאחר מכן מהגרת לאוסטרליה אוכלוסיה נוספת, שהיא כן משושלות של חווה המיטכונדרית ואדם כרומוזום -Y. האוכלוסיה הזו מתערבת באוכלוסיה הקודמת.

מתישהו במהלך 40 אלף השנים הבאות, האוכלוסיה החדשה מנצחת במאבק על השליטה בגנום המיטכונדרי ובכרומוזום-Y (אולי כי היא גדולה יותר).

במקרה כזה, האוכלוסיה הראשונה היא עכשיו בלתי-נראית במונחי גנום מיטוכונדרי וכרומוזום Y. אין זה אומר שלא התקיימה, ואין זה אומר שאין לה תרומה לאתרים גנטים אחרים באוכלוסיה בת-ימינו.

גם מבחינת סינכרוניזציה עם ממצאים ארכאולוגים, הבדל של 10 אלפי שנים בין מועדי ההגירה של אוכלוסיות קשה מאוד לביסוס.

לא הבנתי למה עתיקותה של שושלת היא פונקציה ישירה של השונות.
 

Charles Darwin

New member
לא כ"כ פשוט


דבר ראשון בתסריט שלך אדם וחוה דווקא כן היו דומיננטיים בגל השני (הגדול יותר) שאליו התייחסתי. אבל אני מוכן ללכת צעד נוסף ולהניח שגם בגל האוסטרלי הם היו דומיננטיים. לא סביר שהגירות מאוחרות יותר הכחידו את השושלות המקוריות, הן משום שלא ידוע על הגירות המוניות כאלה והן משום שיש עדיין שושלות עתיקות וחריגות באוסטרליה. כלומר יש עדיין ייצוג משמעותי לגל הראשון בשושלות של האבוריג'ינים המודרניים - וגם הם נגזרו מאותם אדם וחוה כמו כולם.

בנוסף יש את כל ה-genetic isolates באפריקה, שגם שם עוד לא מצאו שושלות חריגות. אם היה הרבה גיוון ב-Y ובמיטוכונדריה של האוכלוסיה האפריקאית הקדומה, לא הייתי מצפה שתמיד אותן שושלות ישרדו. אם בהאדזה, בפיגמים ובבושמנים היו שושלות דומיננטיות אחרות, למה תמיד בסוף נשארה אותה שושלת? הרבה יותר סביר בעיני שכבר אז, עוד לפני היציאה מאפריקה, השושלות של אדם וחוה היו דומיננטיות. בטוח שהיו עוד שושלות (ומסתבר שעדיין יש...), אבל לדעתי שכיחותן היתה נמוכה, ואם היו אוכלוסיות שבהן שכיחותן היתה גבוהה, כנראה שהן לא הותירו הרבה צאצאים שחיים כיום.

"לא הבנתי למה עתיקותה של שושלת היא פונקציה ישירה של השונות."

הייתי מנסח את זה הפוך - השונות היא פונקציה של העתיקות. ככל שה-coalescence עתיק יותר, כך השונות גבוהה יותר, משום שלמוטציות חדשות היו יותר הזדמנויות להופיע ולהגדיל את השונות. שושלות עתיקות בד"כ מייצגות אוכלוסיה אפקטיבית גדולה יותר ולכן הפוטנציאל למוטציות גדל לא רק לעומק אלא גם לרוחב (בין פרטים שונים בכל דור ודור).

בקהילת הניאנדרטלים שבה מצאו שלוש שושלות מיטוכונדריות לעומת שושלת Y יחידה נצפה למצוא שונות גבוהה יותר במיטוכונדריה מאשר ב-Y. נגיד שהאוכלוסיה הזו היתה גדלה במהירות ומתפשטת ברחבי העולם, עדיין נצפה למצוא שונות גבוהה יותר במיטוכנודריה מאשר ב-Y, נכון? (כי 3>1 ובכל אוכלוסיית בת עשויה להתקבע שושלת אחרת). כלומר במקרה כזה ניידות צפויה להגדיל את השונות ולא להקטין אותה. לכן ההסבר שחוה קדמה לאדם בגלל שגברים ניידים יותר לא נראה לי הגיוני (וגם לא זכור לי ששמעתי על כך) בלי קשר לממצא החדש.
 

עמיקם10

New member
ראיתי בסרט על ג'ין גודול-שימפנזה שמפצח

אגוזים בענף עץ..כנראה כפי שטוען פרופ' הררי הרגנו את הניאנדטרלים..שזו אחת מהחוליות החסרות. לטענתו השפה איפשרה לנו לתקשר ולאחרים לא, וכך השתלטנו על העולם.
השאלה היא איך נוצר דוקא אצלנו - חלל הדיבור בגרון.
 
שאלת תם:

האם מישהו בדק באמצעות סימולציה את האפשרות ששני כרומוזומי Y שונים ישמרו באותה אוכלוסיה או מטה אוכלוסיה במשך 198 אלף שנה, כאשר אחד מהם נדיר בהרבה מהראשון ולכן חמק מתחת לרדאר?
 
אני מניח (לא יודע) שבדקו סימולציות כאלו

אבל הן נוטות להיות רגישות מאוד לכל מיני פרמטרים והנחות דמוגרפיות וגאוגרפיות שלא ידועות מן המציאות, כך שהמסקנות לעתים קרובות די שרירותיות.

באופן כללי, שושלת נדירה רגישה להכחדה, ולכן בד"כ לא שורדת הרבה זמן. בשושלת של כרומוזום Y, מספיק שבדור מסויים כל חברי השושלת הולידו רק בנות, ונעלמה השושלת. אבל ניתן לחשוב על מצבים שכן מאפשרים כמה שושלות יחד. למשל ייתכן שהשושלת שהתגלתה עכשיו היתה הרבה יותר שכיחה לאורך מרבית שנות קיומה, ורק די לאחרונה נעשתה נדירה.
 

עמיקם10

New member
האם הגנים במאבק מתמיד עם הכרומוסומים ?

כשאנחנו חושבים שיש לנו רצון חפשי- או שלא הבנתי כלום מיובל נח הררי. כשהוא מסביר את ההבדל בין אובייקט לסובייקט ומגדיר סוג שלישי בשם בין-סובייקט.
 
למעלה