דיאנה, קצת קשה לי עם מה שאת כותבת
לתלות בכי של תינוק לאורך זמן בברית, זה ממש לא נכון. את כותבת שבר בהיותו בן שמונה ימים לא בכה כשהפשטת אותו, ואת תולה את הבכי של חלק מילדי בגיל זה בברית שהם עברו. אזכיר לך נשכחות - כאשר בר בכה בעקבות החיסון, הסברת את זה בכך שהלידה היתה קשה, ולכן הבכי שלו היה ארוך. עכשיו אם הלידה שלו היתה טראומטית כל כך, שהוא זכר אותה בגיל 4 חודשים, מדוע שלא יזכור את הלידה בגיל 8 ימים? שירלי למשל ספרה שתומר התנהג בצורה מאוד מטרידה מבחינתה ,וגם לדעתי בעת האכלה. האם גם לו היתה טראומה כלשהי? ולמה ישראל בני צרח כמו משוגע כשהבאנו אותו הביתה מבי``ח והחלפנו לו בגדים וחיתול? ואז הוא היה טרם ברית? ולמה נעם שעבר אף הוא ברית לא הניד עפעף אי פעם בעת החתלה? אולי כדאי שתזכורנה שיש טיפוסים שונים של תנוקות. העובדה שתנוק בוכה הרבה פעמים בעת החלפת חיתול, היא לא המצאה של מוהלים ולא המצאה שלי. היא מופיעה בספרות להדרכת הורים כמו ספרה של פנלופה ליץ` כמו ספרו של ד``ר ספוק וכמו גם באתר שאני מצרפת. אני מאחלת לך שבר לא יבכה אף פעם, משום סיבה, בעיקר לנוכח הכאבים שתכפו עליו לאחר החיסון. ובאמת איך הוא מרגיש?