כשהמבקר מסתפק בתיאטרון חובבים

כשהמבקר מסתפק בתיאטרון חובבים


אדיר בנימיני מעלה בראש טור ביקורת התרבות שלו היום ב'נתניה פלוס' אייטם על העלאת הצגה חדשה, סוף כל סוף, בתיאטרון נתניה (צילום מסך משמאל).

שמחתי להצגה החדשה - נשארה בי פינה חמה לתיאטרון נתניה עוד מהימים שהייתי חלק ממנו - אבל לא מצאתי אפילו נחמת עניים בהכתרתו "אחד מתיאטרות החובבים הטוב במדינה''.

אדיר ידידי, הרשה לי לשאול אותך באופן גלוי: מדוע להסתפק במועט הזה? מדוע לא להצביע במקום זאת על התיאטראות העירוניים הרפרטואריים שמביאים כבוד לערים כמו הרצליה שכנתנו, גבעתיים, באר שבע ואפילו ירוחם (!), וזאת בלי להזכיר אפילו את תיאטראות הערים הגדולות?

נתניה שואפת כל כך להתפטר מהסטיגמה הישנה, אבל מרים פיירברג טרם הפנימה שאי אפשר לחולל שינוי תדמית בלי לחולל שינוי של תוכן תרבותי. האיצטדיון החדש משרת את חלום בירת הספורט של ישראל, אבל לא יתרום להפיכתה לעיר תרבות. העיר הזו צריכה בראש ובראשונה תיאטרון עירוני, קטן ככל שיהיה, ומוזיאון עירוני, לכל הפחות.

מדוע להסתפק בתחליפים זולים? לא מגיע לנו יותר מזה?
 

caravaggio

New member
יובינאליס

אורי היקר,

ראשית, אני שמח שהטור האישי שלי מעורר עניין. נדמה לי שהמשורר הרומי, יובינאליס היה זה ששאל את השאלה המפורסמת "מי ישמור על השומרים?" (?Quis custodiant ipsos custodes), באותה מידה אנו זקוקים גם למי שיבקר את המבקרים.

שנית, ולגופו של עניין, אומר שני דברים; הויכוח בדבר הקמת תאטרון מיקצועי בנתניה, הוא ארוך בשנים. יש פנים לכאן ולכאן, ובכל עמדה יש אורות וצללים. ההכרעה בסוגיה איננה מסורה לי, אלא ל-27 המופלאים, שאינני בא עוד בקהלם.

לגבי האמירה הספציפית אליה אתה מתייחס אשיב במה שמכונה באנגלית "איניואנדו", ומתוקף הכרותך עם הנפשות הפועלות וודאי תבין את כוונתי. לאחרונה, בעקבות התרסקות מעריב, כתב יוסי שריד מאמר שהחיל אנקדוטה מן העבר שקשורה לעיתון. שריד סיפר שבמהלך סוף שנות השמונים או תחילת התשעים, בעת כהונתו של ראש הממשלה, יצחק שמיר, נהג לכתוב טור דיעות קבוע ב"מעריב". יום אחד בעקבות טור שהעביר קיבל הודעה מן העורך שבכוונתו לקצץ כמה מילים שנוגעות להתבטאות כנגד ראש הממשלה, שאיננה מקובלת עליו. בעקבות אותו תיקון, עזב שריד את העיתון, ועבר לכתוב ב"הארץ", שם הוא כותב עד היום.

אני אינני נוהג כמוהו, לשמחתי החברות והכמיה שלי עם העורך והמוציא לאור של העיתון מאוד טובים, ודי לחכימא ברמיזא. אוסיף כי למדתי לאחרונה במהלך דו-שיח שהתחדש באמצעות הפייסבוק, עם מורי ורבי, פרופ' ב"ז קדר, את הביטוי הבא בשפה הלטינית, החביבה עלי כל כך:
Quod scripsi - scripsi
(פונטיוס פילאטוס)
ניתן כמובן להפוך אמירה זו מפוזיטיבית לנגטיבית מן הסתם. יחד עם זאת, ולמרות האמור, כפי שלמדתי מפרופ' קדר האמירה משמשת עד היום את כל מי שרוצה לומר: האמירה שלי אינה ניתנת לשינוי.

א.ב
 
אדיר, חברי משכבר הימים, טוב לראות אותך פה


אין לי מחלוקת על איכותו של תיאטרון נתניה במקצה תיאטראות חובבים אלא רק על כך שהוא לא נמצא בליגה הנכונה: תיאטראות עירוניים. תיאטרון כזה אין לנו, ונקרא למה שיש איך שנרצה.

כנ"ל לגבי מוזיאון עירוני וסינמטק, למשל.

לקיים תיאטרון חובבים ולקרוא לו תיאטרון עירוני לא הופך אותו לכזה. אותו עיקרון חל גם על מה שקרוי פה מוזיאון.
 

caravaggio

New member
חזרה למהות

היי אורי,
החזרת אותי למהות, בעוד המסר שניסיתי להעביר היה במישור אחר.
בהחלט נתת לי כאן פתח להתייחסות לנושא כבר בטור הבא שלי, בו ארחיב מעט עליו, בדגש על האורות ועל הצללים.
א.ב
 
גם כששיתפנו פעולה בעבר בכתיבת ביקורות

אלו לא היו סתם ביקורות לשם הקנטה אלא מתוך רצון לחולל שינוי לטובה. נדמה לי שלא אגזים אם אומר שהדבר העיקרי שמשותף לשנינו הוא האהבה לעיר נתניה.

ואם בצמרת העיריה לא מבינים מה באמת חשוב לעיר... אז אנחנו כאן בכדי לומר את זה. רק טוב יכול לצמוח מכל זה.
 
אני מאמין שהכותב הנכבד יודע בעצמו

שאי אפשר להבין מה הוא רצה להגיד. ואולי זה באמת מה שהוא רצה. סליחה.
 

caravaggio

New member
נכון, עמך הסליחה

זו הייתה כתיבה מקודדת, לטובת גורמים ספציפים בלבד, לרבות מייסד הפורום.
בשל הפומביות של המקום, לא ניתן היה להעביר את המסר הרצוי בדרך אחרת.עמך הסליחה.
 

caravaggio

New member
אאוטינג

לא יכולתי להשיב את פניו של מייסד הפורום ריקם.
ברגע שהוא עשה אאוטינג לנושא, הייתי חייב להגיב, וזאת לאור ההערכה הרבה שאני רוחש כלפיו.
 
למעלה