בודהה אמר :תשלוט במוח שלך שהוא לא ישלוט בך.משפט חשוב במיוחד שיש לנו תעתועי דימיון.לנצח את המוח צריך היגיון.אבל האם ההגיון מגיע מהמוח או ממקום אחר בגוף?יש לי תחושה שמה שנקרא: נשמה הוא המוח והמוח שלמעלה הוא מחשב מתרגם של העיניים שרואות.מבלבל?או שלא.
תמיד תמיד יש לזכור - אנחנו יצורים ביולוגיים שמתקיימים רק בזכות חומרים מהטבע. הפעילות הרוחנית שלנו נתפסת כ"לא חומרית". בעבר גם חושי הריח, הראייה, השמיעה נחשבו כמבטאי "רוחניות" כי לא הבינו איך הם פועלים. היום ברור שהן בדיוק כמו הטעם והמישוש תלויים בשינויים בטבע, בפיזיקה ובכימיה.
אף אחד לא הצליח להוכיח שבעלי חיים לא חושבים. למה כשציפור זורקת עצם מגבוה על מנת לשוברה זה "גנטי" וכשאדם עושה את אותו הדבר, זה נחשב "תוצאת למידה", שהיא הרי לא גנטית?
כך גם ידוע לנו שחתול, וכל משפחת החתוליים, לומד מאמו הכל! באמצעות חיקוי, ניסוי וטעיה. אההה, אז יש להם נפש, מחשב "רוחני", מוח, נשמה?
ומה באשר לתוכי הלומד לחקות קולות, היכלת, כמו יכלת האדם ללמוד לדבר קיימת באופן גנטי, המימוש אינו גנטי, וכן הלאה וכן הלאה.
נוסיף על כך את תופעות גיל הזקנה, הדמנציה והאלצהיימר ואנו מבינים שהמחשב ה"ביולוגי" אינו קשור לאף נשמה אלא לחלבונים שמפעילים נכון או מונעים ממנו לתפקד כראוי. זה רוחני או ביולוגי?
אז
לא רק בודהה, ולא רק כל מיני גורו'ס, לא ישו ולא משה, גם מוחמד איננו "רוחני גדול" והרבי מלובביץ סתם עכו"מ. התנהגויות האדם, כולן! הן תוצאה של חיווט גנטי, תגובות ולמידה [ שהפוטנציאל הגנטי שלנו מאפשר!!] חדשה כולם פעילויות ביולוגיות תלויות חומרים בכדור הארץ.
