בתור מי שעוסק בניהול משאבי אנוש מזה עשרים שנה
ובתור סמנכל משאבי אנוש בהווה אומר לך שהאמירה הזו נכונה ערכית וברורה לנו כאנשי מ"א מנקודת מבט ארגונית אבל המציאות במקומות רבים כיום היא של ספק השרדות במצבים כאלו לעיתים אין כלל ברירה אלא לחתוך כשאין כסף למשכורות כשלאדם אין אוכל למחר בבוקר אפשר אמנם לדבר איתו על השקעה באופציות עתידיות בבורסה, רק ש... הטריגר הגדול אגב בא ממקום אחר בכלל במצבי דחק מהסוג הנוכחי, מבטלים לחלוטין תקציבי הדרכה, רווחה, פיתוח ארגוני, תגמולים נוספים, וכו ואז... מנכ"ל שואל את עצמו במצב כזה בשביל מה אני צריך סמנכ"ל או מנהל משאבי אנוש? שלא יובן חלילה שאני מחזק או מצדיק או חושב שהדרך נכונה, אני רק מתאר את הרציונאל מהצד השני אגב העובדה שהארגונים לומדים שאפשר לחיות בלי, לא תועיל לנו בעתיד, לטעמי זה יגרום לירידה עתידית בערכנו הניהולי ובתעריפים שלנו.
