לאבחן או לא לאבחן?
מנסיונכם האישי, האם כדאי לאבחן? האם זה נותן משהו בפן האישי? האם זה מקל על ההתמודדות? האם זה מקל על ההסתגלות החברתית?
האם אפשר לאבחן לקויות למידה בלי לקבל "תעודה" ולעשות את זה בזול יותר?
אני גם חוששת מהסיפורים שמכונים פרטיים נותנים לכל אחד אישור שהוא לקוי למידה, ואני לא רוצה אישור פקטיבי. אני פשוט רוצה לדעת מה יש לי.
כמעט כל החיים הייתי בטוחה שיש לי לקויות למידה, אבל מעולם לא אובחנתי.
לאחרונה אני לומדת הרבה על הנושא, ואני מבינה יותר ויותר שכל מיני קשיים שהיו לי בעבר, שחשבתי שלכולם יש, נובעים מזה.
אני אוהבת לקרוא המון, אבל מאז ומעולם קראתי מאד לאט. אני לא חושבת שאני טיפשה, אבל לפעמים אני צריכה לקרוא טקסט כמה פעמים בשביל להבין אותו. הרבה פעמים אני יכולה לסיים לקרוא את כל מה שהייתי צריכה ולהבין שלא "הקשבתי" בזמן שקראתי ובגלל זה לא הבנתי.
כשהייתי ילדה חשבו שיש לי בעיות שמיעה, וכשנמצא שהשמיעה שלי תקינה הוחלט במשפחה שלי שיש לי "שמיעה סלקטיבית".
כיום אני לא צריכה איבחון לשום מוסד לימודי, אני רק רוצה לדעת אם זה נכון. אם אני באמת מתמודדת עם משהו מהסוג הזה, או שזה משהוא רגיל ונורמטיבי, שלא מצריך טיפול מיוחד.
מה שגורם לי בעיקר לחשוב שאולי כדאי לי לבדקו זה העזרה בהתמודדות עם קשיים רגשיים. אני מזדהה עם קשיים ריגשיים שמבתטאים אנשים עם ליקויי למידה.. למשל, אף פעם לא הייתה לי יותר מחברה אחת, ואני לא אוהבת להיות בסביבה עם הרבה אנשים או בכלל בקשר עם הרבה אנשים.
אשמח לתגובות ולדעות
מנסיונכם האישי, האם כדאי לאבחן? האם זה נותן משהו בפן האישי? האם זה מקל על ההתמודדות? האם זה מקל על ההסתגלות החברתית?
האם אפשר לאבחן לקויות למידה בלי לקבל "תעודה" ולעשות את זה בזול יותר?
אני גם חוששת מהסיפורים שמכונים פרטיים נותנים לכל אחד אישור שהוא לקוי למידה, ואני לא רוצה אישור פקטיבי. אני פשוט רוצה לדעת מה יש לי.
כמעט כל החיים הייתי בטוחה שיש לי לקויות למידה, אבל מעולם לא אובחנתי.
לאחרונה אני לומדת הרבה על הנושא, ואני מבינה יותר ויותר שכל מיני קשיים שהיו לי בעבר, שחשבתי שלכולם יש, נובעים מזה.
אני אוהבת לקרוא המון, אבל מאז ומעולם קראתי מאד לאט. אני לא חושבת שאני טיפשה, אבל לפעמים אני צריכה לקרוא טקסט כמה פעמים בשביל להבין אותו. הרבה פעמים אני יכולה לסיים לקרוא את כל מה שהייתי צריכה ולהבין שלא "הקשבתי" בזמן שקראתי ובגלל זה לא הבנתי.
כשהייתי ילדה חשבו שיש לי בעיות שמיעה, וכשנמצא שהשמיעה שלי תקינה הוחלט במשפחה שלי שיש לי "שמיעה סלקטיבית".
כיום אני לא צריכה איבחון לשום מוסד לימודי, אני רק רוצה לדעת אם זה נכון. אם אני באמת מתמודדת עם משהו מהסוג הזה, או שזה משהוא רגיל ונורמטיבי, שלא מצריך טיפול מיוחד.
מה שגורם לי בעיקר לחשוב שאולי כדאי לי לבדקו זה העזרה בהתמודדות עם קשיים רגשיים. אני מזדהה עם קשיים ריגשיים שמבתטאים אנשים עם ליקויי למידה.. למשל, אף פעם לא הייתה לי יותר מחברה אחת, ואני לא אוהבת להיות בסביבה עם הרבה אנשים או בכלל בקשר עם הרבה אנשים.
אשמח לתגובות ולדעות