לאכול כי צריך

[ורדה דודי]

לאכול כי צריך

מה אתם אומרים על משפט כזה.
צריך לאכול עכשיו
זו שעת הארוחה
הגיע הזמן לאכול.
כאילו מפעילים פעמון, פבלוב במיטבו, עכשיו צריך לאכול.
אתם אוכלים כי צריך או אוכלים כי אתם רעבים ומתאים לכם עכשיו לאכול?

 

[Ron W]

מבחינתי אין כל התניה בארוחות קבועות

מנגד רעב או שובע היא התניה (לעיתים מכשילה) של המערכת התחושתית/עצבית
והחלטה או דחף נלווה, המושג בדיוק באותם מוליכים עצביים של תחושות מאלצות
וההתניה הנלווית.להם.
האמת חשבתי בדיוק על רעיון (מיושם בחברות מסחריות להרזיה) למסעדה
במידה והיה חדר אוכל ציבורי כמו במקומות עבודה, מחנה צבאי, קיבוץ וכד
שמגישים בו בעיקר מנות מדודות, הייתי שומר ביתר קלות ואוכל רק מה שהגישו לי
בשמחה וללא התלבטויות. כשקרובים למקרר למזווה לבופה או לקיוסק הקרוב-
משם מתחילות החריגות וההשמנות.
במאמר מוסגר, הבורסה ירדה מהר בשבוע אחד וכבר מתחילה להשמין חזרה

 

[קשר חדש]

יש בעיני הרבה מקרים של "לאכול כי צריך"

לכל אחד אני מתייחסת אחרת:
1. לעיתים צריך לאכול, כי צריך לקחת תרופה עם אוכל. אז אין ברירה. אוכלים כי צריך.
2. לעיתים יש אנשים שממש חשוב להם שנטעם את האוכל שהם הכינו. הם ממש נעלבים אם לא טועמים ואוכלים את האוכל שלהם. אני מסווגת את זה כאכילת טריגר. הטריגר הוא הרצון לא להעליב. כמו בכל אכילת טריגר, מנהלת מו"מ עם עצמי אם לאכול וכמה (ממש לאכול, לאכול ביס בלבד, לא לאכול בכלל). יכולה להתכוונן לאירוע (אם הוא ידוע מראש). לאכול פחות בארוחה אחרת, לתכנן אחרת את הארוחות באותו יום.
3. כנ"ל במקרה של חגיגת יום הולדת ואכילת העוגה. אכילת טריגר. מו"מ והחלטה לגופו של עניין. הטריגר הוא רצון להיות חלק מהאירוע, להשתתף בשמחה של בעל השמחה. וכמובן העוגה עצמה שבד"כ נראית טעימה.
4. יש אנשים שאוכלים כי צריך. לא אוכלים לצורך הנאה. מבחינתם אכילה זאת "עבודה". אני ממש לא שם וגם לא רוצה להיות שם. אוהבת לאכול, נהנית מאוכל. להיפך רוצה לאכול מהכל (לא רק מאוכל שמוגדר כבריא), בגלל שאכילה היא כיף והנאה מבחינתי.
5. לאכול כי צריך בארוחה שיגרתית נראה לי מיותר. בשגרה אני מעדיפה לאכול לפי רעב ושובע. לעיתים זה קורה, אם מתאמים זמני ארוחות עם משפחה/חברות. אין ארוחת צהריים אחר כך, אז עדיף לאכול עכשיו. בדכ במקרה כזה, עדיף בעיני לאכול קצת ולקחת ארוז את היתר.

 

[kagome10]

לי זה גורם לחשוב על מבחנים באוניברסיטה

המבחן הוא שלוש שעות, צריך לבוא חצי שעה מראש, ואם להוסיף חצי שעה הליכה לשם וחצי שעה הליכה חזרה זה יוצא ארבע וחצי שעות. אם אני לא אוכל לפני כן אני אהיה רעבה במהלך המבחן וזה ממש לא מתאים לי, אז לפני מבחנים אני אוכלת גם אם אני לא רעבה (ולוקחת איתי למבחן חטיף אנרגיה סביר ושקדים, ליתר ביטחון).
&nbsp
זה מבחינתי "לאכול כי צריך" - לאכול לפני שאני הולכת למקום שלא יהיה בו אוכל, כי אחר כך לא תהיה אפשרות לאכול. זה אומנם היוצא מן הכלל, אבל זה קורה לפעמים, וזה לחלוטין בסדר מבחינתי.

 

[פרפרי אהבה]

אני כזו- לצערי מסוגלת לשכוח לאכול כך שצריכה את התזכורת

הזו והרבה פעמים בגלל שאין זמן אחר לאכול אוכלת בשעות די קבועות "רק כי צריך לאכול".

 

[קשר חדש]

ומה קורה בימים שאת לא בעבודה?

בסופי שבוע? בחופשים?