לא מאמינה שאני כותבת פה

anonima1

New member
לא מאמינה שאני כותבת פה

שלום חברים. הכותרת לא מרמזת על סנוביות בשום צורה, פשוט מתארת את מצבי כרגע. אני עדיין נשואה (חצי שנה בסוף החודש), אך חושבת על עזיבה. בן-זוגי איש מקסים, אוהב אותי מאד, וכל מה שניתן לרצות, ובכל זאת, מרגישה שמשהו חסר. מרגישה שאני לא אוהבת מספיק, ושמגיעה לו מישהי שתאהב אותו באמת. כרגע, דברים נוספים בחיי לא מסתדרים (בתחום המקצועי), ונראה לי שזה מוסיף, אבל מסתובבת באוירת דכדוך, שכבר לא יכולה להסתיר יותר אפילו ממנו. הוא יחזור הביתה בקרוב וצפויה שיחה לא קלה. כואב לי נורא לשבור לו את הלב, אבל קשה לוותר על אהבה. תודה שקראתם ואשמח לתגובות.
 

anonima1

New member
ד"א, לא אוכל לענות עד מחר,

כי הוא לא יודע שאני כותבת פה.
 
את בטוחה שאין קשר בין הקושי

בעבודה לקושי האישי? לא כדאי לשבור את הכלים כל כך מהר. שווה לבדוק ללכת לייעוץ זוגי שיעזור לכם למצוא את מה שחסר. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה
 

anonima1

New member
תודה. היתה אתמול שיחה עם הרבה דמעות

ובינתיים אני נשארת. לא מסוגלת להכאיב לו כ"כ. מקווה שהדברים ישתפרו.
 
ועוד דבר..

קמתי והלכתי אחרי שנה שכבר ידעתי שלא בא לי להמשיך את הקשר...לא אהבתי מספיק! אך מאוד אהבתי את האיש כבן אדם, כאיש יקר, הערכתי אותו ..הוא היה מקסים, מפרגן, תומך, גנטלמן, נאה מאוד, לא ניתן למצוא דבר אחד לרעתו...ואני יודעת שהוא ימצא בקלות אחרת...כי יש לו את זה בכל המובנים ...הוא גבר של אישה אחת... הבעייה היתה איתי..לא אהבתי מספיק...הוא סבל מאוד...ואני כמובן סבלתי...
 
למעלה