לא מבינה על מה המהומה...

[schlomitsmile]

לא מבינה על מה המהומה... "מהומה התעוררה בסינמטק בירושלים לאחר שהבמאית שירה גפן
הקריאה את שמות הילדים הפלסטינים ההרוגים, וביקשה מהקהל לעמוד דום לזכרם".
שורה מידיעה שקראתי באחד מאתרי החדשות.
בתור אמא, אני לא רואה כאן שום קשר לפוליטיקה- ילד שנהרג הוא ילד שנהרג, זו טרגדיה קורעת לב.
מה הבעיה בלבטא את כאבנו על כך?
אפשר להיות גם סופר-ימניים ולכאוב את מותם של ילדים, לא?

https://www.youtube.com/watch?v=dumMtjiyClY

 

[מגי 336]

זה היה בסדר אם היא היתה קוראת גם את שמות ההרוגים הישראלים שנהרגו בפיגועים של החמאס.

 

[schlomitsmile]

האיזון הקדוש לא רלוונטי כאן מדובר על תגובה רגשית למשהו שקרה לפני יומיים, עכשיו.
לא מדובר על פוליטיקה ולא על היסטוריה.

 

[עלה לא נידף]

אז כשמדובר בקורבנות יהודים זה פוליטי, וכשמדובר בקורבנות פלסטינאים אז זה לא פוליטי?
או רק כי אלה ילדים?
למה ילדים זה יותר עצוב ממבוגרים, שמשאירים ילדים יתומים אחריהם?

אגב לא צריך לענות, התשובה בגוף השאלה: הכל פוליטי, במיוחד העיתוי, במיוחד השימוש הציני בילדים (כן זה שימוש ציני בילדים. כן, להקריא את שמותיהם ולבקש לעמוד דקה דומיה זה שימוש ציני ופוליטי, ולא רגיש ספונטני ומהלב).

אני לא בדיוק מבינה מה היה האירוע שנכח בו קהל, אבל תגובה ספונטנית למה שקרה לפני יומיים - זה לא. וזה מה שפוליטי בזה.

זה דומה לאדם שיקריא את שמות הילדים הגרמנים שנהרגו בזמן מלחמת העולם השניה ויבקש שיעמדו דקת דומיה (וזה לא משנה שזה קרה לפני עשרות שנים, הרי עד היום עומדים דקת דומיה לזכר הרוגי כל מיני מלחמות). זו ציניות.

 

[עינת דולב הדס]

אני ממש מבקשת לשמור על תרבות הדיון
כל אחד זכאי לדעתו.
אנחנו נמצאים בכאוס כרגע ולכן הרבה דעות משתנות או תופסות כיוון קיצוני יותר ממה שהיו. אני לא רוצה לכתוב את דעתי על שירה גפן או על מה שהיא אמרה או לא אמרה. אני רק רוצה לבקש מכם לא לרדת לפסים אישיים.
כל אחד בפורום הזה זכאי לדעתו. זה לא אומר שצריך להשפיל או לעשות עליהום.
אם תרבות הדיון לא תישמר כאן אאלץ למחוק את הדיון.
תודה על שיתוף הפעולה.

 

[מגי 336]

וחוץ זה אני בטוחה שלא היו ילדים הרוגים פלסטנאים כלל,
אם החמאס לא היה משתמש בהם כמגן אנושי על הטילים הקסאמים המרגמות והמזלטים שלהם.

אני מאד מקווה שהפעולה הזאת תגמור אחת ולתמיד את התשתיות של החמאס כדי שהאזרחים הפלסטינאים יוכלו לחיות בשקט ובשלווה ונוכל להתחיל לדבר איתם על שלום כן ואמיתי.

 

[schlomitsmile]

מה זה משנה מי אשם? כולנו יודעים מי זה חמאס, מה הקשר?
עדיין- ילדים נהרגו.
וזה לא קרה רחוק מכאן ובלי קשר אלינו.
זה לא אומר שאנחנו אשמים, אבל אפשר לכאוב את זה.
איך אפשר לא לכאוב את זה?

 

[מגי 336]

זה לא משנה מי אשם זה ההקשר שנותנת שירה גפן.

כל הרג הוא כואב במיוחד כשמדובר בילדים,
גם אני אמא וגם לי כואב לשמוע שילד נהרג,
אך אם עומדים דקת דומיה לאלו שנהרגו מסיבה מסויימת
לדעתי חשוב לעמוד גם לזכר אלו שנהרגו בצד השני.

 

[schlomitsmile]

אני מבינה את ההקשר אחרת עמדים דקה דומיה לזכר ילדים שנהרגו עכשיו, בימים האחרונים.
זו תגובה מיידית למה שקורה עכשיו.

 

[מגי 336]

עכשיו נהרגו לנו חיילים, ילדים בני 20 האם היא היתה מקריאה את שמותיהם ועומדת דקת דומיה לזכרם?

אני בטוחה שלא.

זה השמאל שעומד בצמתים עכשיו כשיש מלחמה, מלחמת הגנה עצמית, מלחמת אין ברירה... זה הזמן להפגין פטריוטיות למדינה אליה נולדת.
אילו אני הייתי באותה הופעה, הייתי יוצאת.

 

[schlomitsmile]

זה ש"את בטוחה שלא" מעיד עלייך, לא עליי מעיד על החשיבה הסטריאוטיפית, שטופת השינאה שלך.
אין לך מושג כמה דמעות שפכתי אני שופכת ואשפוך
על גברים צעירים שלנו שנהרגים.
כאלה שהכרתי וכאלה שלא.

רבים בתנועת השלום הישראלית שאת אוהבת לשנוא
הם חיילים ותיקים ואמיצים,למודי קרבות,
ציונים בכל רמ"ח ושס"ע
שנושאים בגופם ובלבם את מלחמות ישראל,
שיודעים טוב מכולנו כמה איומה וחסרת תוחלת המלחמה.

אפשר לחלוק, זה בסדר גמור.
אבל בסרט של ההסתה ושינאת האחים הזאת כבר היינו.
כדאי לזכור לאן זה עלול להוביל...

 

[מגי 336]

קיראי שוב לא התייחסתי אליך אלא לשירה גפן.

 

[עינת דולב הדס]

שמרו על תרבות הדיון
כל אחד זכאי לדעתו.
אנחנו נמצאים בכאוס כרגע ולכן הרבה דעות משתנות או תופסות כיוון קיצוני יותר ממה שהיו. אני לא רוצה לכתוב את דעתי על שירה גפן או על מה שהיא אמרה או לא אמרה. אני רק רוצה לבקש מכם לא לרדת לפסים אישיים.
כל אחד בפורום הזה זכאי לדעתו. זה לא אומר שצריך להשפיל או לעשות עליהום.
אם תרבות הדיון לא תישמר כאן אאלץ למחוק את הדיון.
תודה על שיתוף הפעולה.

 

[schlomitsmile]

גם למשפחות השכולות האלה להורים השכולים האלה,
לחלל צה"ל הגיבור הזה
היית מדברת ככה?
http://www.theparentscircle.org/Story.aspx?ID=21
אין סתירה בין שלום למדינת ישראל,
אפשר לתמוך בשניהם.
אגב, לא אמרתי מלה על המלחמה הזאת.
מאן הסקת שאני לא מכירה בזכות ההגנה העצמית שלנו?

 

[doron nitkin]

אז באמת ההקשר היה אחרת . הדקת דומיה לא היתה לזכר ילדים שנהרגו אלא לזכר " ילדים פלשתינים " וכאן כל ההבדל .
השימוש שנעשה הוא שימוש ציני ונלוז ביותר , במידה ורצתה להתייחס לקורבנות במידה שוויונית לא היתה צריכה להזכיר
לאום ברגע שעשתה זאת עשתה הפרדה מכוונת וצינית בחללים .
עצוב מאוד לראות שבימים כאלה קמים אמנים משורותנו המנצלים את הבמה ואור הזרקורים למנופולציות רגשיות שכל מטרתם היא " האדרת שמם "
ולא באמת אהבת האדם כפי שהם מנסים לצייר .
אהבת אדם אמיתית באשר היא לא מתיחסת כלל להבדלי דת , לאום , צבע , מין , או גיל , הרוג הוא הרוג ולא משנה אם זה זקן , זקנה , ילד , ילדה
יהודי או פלשתיני , לכן ההדגש במקרה הזה על ילדים פלשתינים הוא מגמתי , ציני ונלוז ביותר .

 

[דינהלה1]

רק על עצמי לספר ידעתי 1. מדוע היא הייתה צריכה לעשות את זה? גם כך החדשות לא קלות לנו לעיכול בכל פעם ששומעים על הנפגעים בצד השני
2 כי זה מרגיש כאילו שהיא מפנה אצבע מאשימה לצהל בזמן שהאחריות לביטחון האזרחים בצד השני צריכה להיעשות על ההנהגה שלהם וזה לא מבוצע...
3. כי כולם מצטערים לשמוע חדשות כאלה רק שבניגוד אליה אנחנו בולעים את הרוק ומגבים את הלוחמים שלנו גם כשנעשות טעויות
4 בגלל שאני יודעת שהם לא משתתפים בצער על המתים שלנו וחלק מהם אף יוצאים בשירה וריקודים
5. כי הם אויב מר ורוצים במותנו ובהשמדת המדינה וזה לא הוגן לדרוש מאיתנו להזדהות עם כאבם
6 כי גם ככה קשה להכיל את כל הצער והכאב של השכול של העם שלנו ואין כוח נפשי להתמודד עם האבל של אויב
7 כי מותם הוא כתוצאה מהפקרות ושיקול מחושב וקר של המנהיגים שלהם על מנת לסחוט את דעת הקהל העולמית נגדנו...
8 כי הם לא משתפים פעולה בהוצאה לפועל של הפסקות אש הומניטריות ובכלל
9 כי זה מעשה מניפולטיבי לאלץ קהל ולהשמיע לו דברים שהוא לא רוצה או מסוגל להכיל שהרי לא בשביל זה הגיעו לסינמטק
10 כי מותם של הילדים הוא תוצאה ישירה של הפוליטיקה של מנהיגות החמס והמחיר הכבד שהם גובים מהאוכלוסייה כדי לשרת את המטרות שלהם.
וכך עוד ועוד....

בלי קשר אני אוהבת כמה מהפרויקטים שהיא הייתה מעורבת בהם אם כי אני לא מכירה את הכל

 

[schlomitsmile]

כולנו רק על עצמנו לספר ידענו

1.אם קשה, כדאי לבטא את זה, לא לשמור בבטן, זה מה שהיא עשתה.

2.להרגיש ולבטא כאב על מות ילדים זה לא להאשים.
אנחנו כ"כ רגילים למשחק הזה של האשמות,
שאנחנו לא מצליחים להשתחרר ממנו.

דמעה היא דמעה לא יותר ולא פחות.

3.הלוואי שזה היה נכון...
תסתכלי ברשת, כמה תגובות שמחות על מות אזרחים.
שוב, למה לבלוע רוק?
ואיפה הסתירה בין לבטא רגש אנושי לבין לתמוך בצבא הגנה לישראל?

4.את באמת רוצה להיות באותה רמה מוסרית ואנושית כמו החמס?
אני לא.
הם לא המודל שלי.

5.ילד בן 6 הוא לא האויב המר שלי.

6.את זה אני יכולה להבין,
מצד שני, יש קבוצה של הורים שכולים יהודים ופלסטינים
שתומכים רגשית זה בה ופועלים יחד בהסברה למען שלום.
אם הם יכולים, מי אנחנו?
http://www.theparentscircle.org/Content.aspx?ID=2

7.נכון. אז מה? בגלל זה לא עצוב ומחריד שילד מת?
ואולי נקלקל להם קצת את התעמולה השטנית שלהם,
אם נראה לעולם שאנחנו אנושיים, שבניגוד לחמס לנו כן כואב
על הילדים האלה?

8.שוב, מה הקשר?
את מדברת על החמס, אני מדברת על קורבנותיהם.

9.מי שלא רוצה לקום, שלא יקום.

10.על זה כבר דיברנו.

 

[דינהלה1]

לא נראה לך שהיא הגזימה? היא ביקשה מהקהל לעמוד דום זה סוג של פרובוקציה כאילו שאם לא נעמוד דום לא נבין את המשמעות של הסבל בצד השני...שיהיה ברור אני לא טוענת שלא צריך להעלות את השיח על הנושא של הפגיעה בתושבי עזה אני רק טוענת שהדרך שבה היא עשתה זאת ובעיתוי פשוט לא מתאימים ולכן מעורר הרבה אנטי . זאת לא הדרך הנכונה בעיני, את כתבת שאת לא מבינה על מה המהומה ולכן עניתי לך על השאלה. והגיע הזמן שגם העזתים יעשו עם עצמם חשבון נפש. אני רוצה לראות איזה אמן יעמוד בהיכל תרבות בעזה ויבקש מהקהל לעמוד דום למען ההרוגים שלנו. נראה לך שזה אפשרי? ולכן אם היא רוצה להעלות את הנושא היא צריכה לשקול ולהעלות את הנושא אבל בצורה אחרת בלי לעורר מהומות ורגשות שליליים. וזה יכול להיות גם יותר אפקטיבי ולהשיג את המטרה.

 

[schlomitsmile]

היכל התרבות בעזה? נראה לך שיש שם מופעי תרבות עכשיו?

ושוב- אמות המידה המוסריות של החמס
אינן קנה-המידה או המודל שלי.
לא רלוונטי לי האם בעזה אפשר להביע חמלה לסבל ישראלי
בלי שיירו בך.
לא רוצה להיות כמוהם.
מה שקורה לך בישראל כשאתה מביע חמלה לסבל השכנים
מספיק גרוע...

 

[רוחמה כהן]

אם את לא מבינה על מה המהומה לא אני זאת שאסביר לך.
אם את לא מבינה שמדובר פה על מלחמה עקובה מדם
באמת שאין על מה לדבר.
אם את לא מבינה שמדובר על פרובוקציה של אמנית שמאלנית ששמה את הפלשטינאים לפני עמה, אז באמת שכל המילים מיותרות.
ילד הוא ילד, ומלחמה היא מלחמה , פצועים הם פצועים והרוגים הם הרוגים. מוטב היה לה לשירה גפן לחשוב ולהוקיר ולעמוד דקה לזכרם של אלה שמחרפים נפשם בחזית. חיילים שמוסרים את נפשם כדי שהיא תוכל לעמוד בסימנטק או בכל מקום אחר ללא פחד.
אם היינו מאוחדים בליבנו ובמוחינו ומבינים שיש פה אויב שצומח בתוכינו ורוצה להרוס אותנו, את הקיום שלנו ואת כל מה שבנינו. אויב שלא מתבייש לשלוח טילים לערים ולהרוג ולהשמיד ולאבד את כל היהודים מגדול ועד קטן, טף וזקנים, ואם אפשר אז גם ביום אחד.
אם אנשים היו מקבלים על עצמם להלחם בשביל המדינה שלהם. זאת שהם גדלים בה. זאת שהם הולכים לעבודה בה. זאת שהם מגדלים את המשפחה שלהם בה.
וחשבים על כל החיילים שנפצעו ונהרגו על אדמת ארץ ישראל, כדי שכולנו נוכל, בלי מורא ובלי פחד, להמשיך ולחיות פה.

חבל מאוד שאמנים מוערכים בישראל לא יודעים להעריך את כל הטוב שניתן להם, ובמקום להסתכל בצלחת שלהם, הם מעדיפים להסתכל בצלחות אחרות.