תפריט
עמוד ראשי
פורומים
פוסטים
חיפוש
מה חדש
פוסטים חדשים
פוסטים חדשים לפרופיל
פעילות אחרונה
משתמשים
משתמשים מחוברים
הודעות פרופיל חדשות
חפש בהודעות פרופיל
בלוגים
המומחים
השקעות נדל"ן בארה"ב
ייפוי כוח מתמשך , צוואות, ירושות
גישור
דיני משפחה
טיפול CBT
רפואת חניכיים שתלים דנטליים
דיני עבודה
דרכון פורטוגלי
הורים למחוננים
אדריכלות
פורום מיסים
טיפולי פוריות
שמאות מקרקעין
הסרת שיער
מכשירי שמיעה
אזרחות אוסטרית
איך לבחור עגלה לתינוק?
התחבר
הירשם
מה חדש?
חיפוש
חיפוש
חפש בכותרות בלבד
By:
פוסטים
חיפוש
תפריט
התחבר
הירשם
Install the app
Install
פורומים
המומחים
רפואה
תרומת ביציות
לא מצליחה להתחיל את התהליך
JavaScript is disabled. For a better experience, please enable JavaScript in your browser before proceeding.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש
בדפדפן חילופי
.
הגב לנושא
תוכן ההודעה
<blockquote data-quote="תמי419" data-source="post: 142738684" data-attributes="member: 4042173"><p>איתך לגמרי</p><p></p><p>יקירה, אני קוראת אותך כאילו אני קוראת את עצמי.</p><p>כישלון, כעס, אכזבה, אגיד לך יותר מיזה לפעמים אני מרגישה כמו חולה. מאוד קשה להשלים שדווקא את בסיטואציה הזאת. אחרי טיפול קצר יחסית אצל עוס"ית בתחום הבנתי ממנה שרבות במצבנו משוות את המצב הזה לאבל, אבדן, מחלה קשה ועוד. הבנתי שזה לגיטימי להרגיש ככה ואני מודה שלא המשכתי עם הטיפול כי לי כרגע זה לא עוזר מכל מיני סיבות אבל אני כן מאמינה באופצית הטיפול כסיוע למצב ולא שוללת. </p><p>לגבי גנטיקה, תנסי לחשוב רגע על מצב רגיל של הריון. מאמינה שאם היינו נמצאות במצב כזה, הדבר ככל הנראה לא היה מעסיק אותנו כל כך וגם לא מעניין יותר מידי מעבר ל- "אשמח אם יהיה לו את העיניים שלי..." המושג גנטיקה מקבל בתהליך התרומה תשומת לב מופרזת שככל הנראה לא היינו מתעסקות בה בכלל בשום מצב אחר. זה לא מבטל את תחושת הכאב שלי אבל זה טיפה טיפה מחזיר אותי לפרופרציות שגנטיקה זה לא הכל.</p><p>מכיוון קצת שונה, יש לא מעט מאמרים חדשניים שעוסקים בקשר שבין הריון לגנטיקה dna ו rna. יש מחקרים שסוברים כי כן יש קשר בין ההריונית לבין התינוק ברחמה באמצעות השילייה והדם ולכן היא בהחלט משפיעה על התוצר. לצורך ההשוואה אותו ילד שגדל אצלך ברחם וגדל אצל אישה אחרת ברחם לא יצא זהה גם אם הוא מאותו זרע ואותה ביצית, כי את תכתיבי את הביטויים הגנטיים שלו. למה זה לא כזה מוחצן? כי מדובר באחוז מאוד נמוך מהמטען גנטי אבל הוא קיים ויש השפעה והיא שלך לגמרי. </p><p>תיזכרי שאת מקבלת זרע וביצית...אבל את האחראית הבלעדית לילד שנוצר, בלעדייך הוא לא היה וגם אם היה אותו העובר בדיוק אצל אישה אחרת, הוא היה יוצא לעולם ילד אחר ממה שהיה יוצא ממך.</p><p>אני מאמינה שיום יבוא וכמות המחקרים הנ"ל תקבל אפילו יותר תוקף בקרב נשים שעברו תרומה ובקרב נשים פונדקאיות שהעבירו משהו לילד מעצם שלב ההריון, יש המון נשים שמצאו דימיון (פיזי) בינן לבין הילד, כולן מדמיינות?אנחנו בעידן מתקדם אבל עוד לא יודעות הכל בתחום וגם לא הרופאים, אם הנושא היה שחור או לבן אז היו מפסיקים לחקור אותו מזמן, אז כניראה שזה לא סוף פסוק יש הרבה משתנים ומרכיבים בעיניין.</p><p>בינתיים, תיהיי חזקה את לא לבד, ההרגשה והכאב שלך מוכרים לי ואכן ההשלמה לא בורחת לשום מקום, היא תגיע בזמנה ובקצב שיסתדר לך (מקווה שגם לי זה יקרה<img src="" class="smilie smilie--sprite smilie--sprite1" alt=":)" title="Smile :)" loading="lazy" data-shortname=":)" /></p></blockquote><p></p>
[QUOTE="תמי419, post: 142738684, member: 4042173"] איתך לגמרי יקירה, אני קוראת אותך כאילו אני קוראת את עצמי. כישלון, כעס, אכזבה, אגיד לך יותר מיזה לפעמים אני מרגישה כמו חולה. מאוד קשה להשלים שדווקא את בסיטואציה הזאת. אחרי טיפול קצר יחסית אצל עוס"ית בתחום הבנתי ממנה שרבות במצבנו משוות את המצב הזה לאבל, אבדן, מחלה קשה ועוד. הבנתי שזה לגיטימי להרגיש ככה ואני מודה שלא המשכתי עם הטיפול כי לי כרגע זה לא עוזר מכל מיני סיבות אבל אני כן מאמינה באופצית הטיפול כסיוע למצב ולא שוללת. לגבי גנטיקה, תנסי לחשוב רגע על מצב רגיל של הריון. מאמינה שאם היינו נמצאות במצב כזה, הדבר ככל הנראה לא היה מעסיק אותנו כל כך וגם לא מעניין יותר מידי מעבר ל- "אשמח אם יהיה לו את העיניים שלי..." המושג גנטיקה מקבל בתהליך התרומה תשומת לב מופרזת שככל הנראה לא היינו מתעסקות בה בכלל בשום מצב אחר. זה לא מבטל את תחושת הכאב שלי אבל זה טיפה טיפה מחזיר אותי לפרופרציות שגנטיקה זה לא הכל. מכיוון קצת שונה, יש לא מעט מאמרים חדשניים שעוסקים בקשר שבין הריון לגנטיקה dna ו rna. יש מחקרים שסוברים כי כן יש קשר בין ההריונית לבין התינוק ברחמה באמצעות השילייה והדם ולכן היא בהחלט משפיעה על התוצר. לצורך ההשוואה אותו ילד שגדל אצלך ברחם וגדל אצל אישה אחרת ברחם לא יצא זהה גם אם הוא מאותו זרע ואותה ביצית, כי את תכתיבי את הביטויים הגנטיים שלו. למה זה לא כזה מוחצן? כי מדובר באחוז מאוד נמוך מהמטען גנטי אבל הוא קיים ויש השפעה והיא שלך לגמרי. תיזכרי שאת מקבלת זרע וביצית...אבל את האחראית הבלעדית לילד שנוצר, בלעדייך הוא לא היה וגם אם היה אותו העובר בדיוק אצל אישה אחרת, הוא היה יוצא לעולם ילד אחר ממה שהיה יוצא ממך. אני מאמינה שיום יבוא וכמות המחקרים הנ"ל תקבל אפילו יותר תוקף בקרב נשים שעברו תרומה ובקרב נשים פונדקאיות שהעבירו משהו לילד מעצם שלב ההריון, יש המון נשים שמצאו דימיון (פיזי) בינן לבין הילד, כולן מדמיינות?אנחנו בעידן מתקדם אבל עוד לא יודעות הכל בתחום וגם לא הרופאים, אם הנושא היה שחור או לבן אז היו מפסיקים לחקור אותו מזמן, אז כניראה שזה לא סוף פסוק יש הרבה משתנים ומרכיבים בעיניין. בינתיים, תיהיי חזקה את לא לבד, ההרגשה והכאב שלך מוכרים לי ואכן ההשלמה לא בורחת לשום מקום, היא תגיע בזמנה ובקצב שיסתדר לך (מקווה שגם לי זה יקרה:) [/QUOTE]
שם
אימות
פרסם תגובה
פורומים
המומחים
רפואה
תרומת ביציות
לא מצליחה להתחיל את התהליך
צור קשר
תקנון הפורום
מדיניות פרטיות
עזרה
עמוד ראשי
עברית (he_IL)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd.
Forum software by XenForo
®
© 2010-2020 XenForo Ltd.
למעלה