לא סובלת את אמא של בעלי

לא סובלת את אמא של בעלי

יש לי חמות ממש נוראית אני ממש שונאת אותה. בתחילת נשואי היה לי קשה לקבל ולהבין את התנהגותה. אישה מאוד לא חמה שלא יודעת להיות בכלל סבתא רק יודעת לבכות לילדיה ולקטר על חייה. הבית של הורי בעלי נראה כמו מוזאון מאוד מתפחת את הבית אבל מעולם לא דאגה לאחדות המשפחה אם יש קשר בין האחים(לבעלי 3 אחיות ואח ) זה בזכות עצמם היא אף פעם לא מזמינה אליה הביתה רק אם באים לבד אף פעם כל האחים לא נפגשו אצלם בבית יחד. היא אישה קשה אגואיסטית אוהבת רק את עצמה. אף פעם לא מתעניינת מה קורה אצלנו. בהתחלה חשבתי שאולי זה נגדי אבל הבנתי שגם לבנותיה היא ככה אז למדתי להשלים ואפילו לקבל את זה. הקשר של בעלי עם הוריו הוא בשלט רחוק, מתראים לעיתים מאוד רחוקות ויש לציין שאנחנו גרים באותו ישוב. אף פעם לא קיבלנו מהם עזרה לא כספית ולא עזרה עם הבנות אני הורדתי צפיות אז גם אין לי ממה להתאכזב אבל לאחרונה אני מאוד כועסת עליה וכבר לא יכולה לראות או לשמוע אותה. אפילו כשבעלי מדבר איתה בטלפון אני מתרחקת כדי לא לשמוע. אבל של בעלי מאוד מאוד מאוד חולה היא לא מטפלת בו כמו שצריך נמצאת רוב היום בעבודה הוא נמצא לבד בבית יש לו עזרה מביטוח לאומי רק 3 שעות ביום ויש לה לחוצפנית הזו טענות לילדים שלה כולל בעלי שלא באים מספיק שלא עוזרים להם מספיק ממש חוצפנית פתאום היא זקוקה לעזרה. אז היא נזכרת בקיומנו. תכננו בפסח יחד איתם לעשות כל המשפחה על האש כשאשר נעשה קניה מרוכזת. היא הסכימה עכוש היא כועסת שמבקשים ממנה כסף היא רוצה שנזמין אותה. למה פעם הזמינה אותנו למשהו אפילו מתנת חתונה ( התחתנו לפני 13 שנה) עדין לא קיבלנו. כן עצוב שזה ככה אבל למה כל בזמן צריך להתחשב ובה אולי פעם נזכה לקבל ממנה משהו, יחס אכפתיות תמיכה אפילו רגשי. אןף כמה אני שונאת אותה.
 

גבי 26

New member
תנסי להתעלות

מעל לחשבונאות קטנה! היא אמא של אישך, אשה כנראה לא צעירה, האבא חולה, איש חולה בבית, זה לא פשוט בכלל. אני חושבת שצריך להתייצב בזמן קריאה. אחרכך יהיה עוד זמן לחשבונות לקיטורים וכו'. תתחזקי, כי חבל על האנרגיות, שמרי אותם לעצמך!
 
אני מתעלה

אני כבר מזמן לא עושה איתה חשבונות היא בשבלי זרה ואין לי איתה קשר אני נותנת לה כבוד כאימא של בעלי. אבל משגע אותי החוצפה לבקשת עזרה איפה היא הייתה כשהיינו זקוקים לתמיכה מהמשפחה ביתנו הייתה שנה שעברה מאושפזת פעמים וכן עברנו עם הילדה הרבה דברים קשים אף פעם היא לא תמכה גם לא תמיכה של עידוד אכפתיות.
 
את לא לבד ../images/Emo102.gif

תפוזינה יקרה. את לא לבד. על פי כמות הבדיחות על החמות/חותנת מדובר, כנראה, בבעיה כלל עולמית.גם חמותי היתה מאוד דומה לתאור שלך, וגם בעלי כעס עליה. למרות זאת ניסינו, ואני חושבת שגם הצלחנו, להתייחס אליה בכבוד. היא לא תפסה מקום מרכזי בחיינו והנכדים לא היו קשורים אליה. זה היה, לדעתי, ההפסד הגדול שלה. היום כשאני בעצמי חותנת/חמות אני רואה בעין ביקורתית את הצד השני. גם הכלה והחתן שלי אינם מושלמים אבל ממני לא ישמעו מילת ביקורת. הם בני הזוג של ילדי ואני מקבלת אותם באהבה כמו שהם. לדעתי אני רק מרוויחה. הנכדים שלי קשורים אלינו מאוד והיחסים עם הילדים ובני זוגם טובים גם כן. אני גם לא עושה חשבון עם ההורים מהצד השני (כמה הם נותנים, אם בכלל). אני רוצה להיות שלמה עם עצמי. אני מציעה לך להתנתק רגשית. להיות עניינית ביחסים איתה. גם בעלך מבין בודאי עם מי יש לו עסק והוא בודאי גם אובד עצות. הילדים הרי לא אחראים להוריהם. זכרי, מערכת היחסים שאת מקיימת עם הורייך והורי בעלך הם דוגמה ליחסים שילדייך יקיימו איתכם. חג שמח ובהצלחה.
 

korida

New member
תסתכלי על היתרונות

זה כל כך טוב שהורים לא מתערבים, את לא מתארת לעתמך איך היית מרגישה אם היא הייתה מעורבת מידי בחייך בגידול הנכדים וכו.... אם אני אתחתן עם חברי כרגע אני אהיה אומללה בגלל ההתערבות וניסיונות "העזרה" האינטנסיבים של אמו .אדם אף פעם לא אמור לבכות על כך שקבל את הזכות להיות עצמאי ,זה מצוין לא לבקש כסף מההורים ולהתמודד לבד .חברי מאוד קשור לאמו לפעמים יש לי תחושה שהוא יותר יקשיב לה ממני ,זאת אחת הסיבות שאני כרגע מסרבת להתחתן אתו .יש אמהות שיש להן השפעה אדירה על הבנים שלהם וכיף לך שבמקרה שלך היחסים קרים ,באמת....ונה קרה? את מפחדת לעזור לה ?נו באמת כאילו אם הורייך היו חולים /זקוקים לכסף לא היית עוזרת להם? לבעלך יש אותה הזכות.נו וכשאת ובעלך הייתם ילדים אז ההורים לא השקיעו בכם כסף? תחשבי על זה שהיא גדלה ארבעה ילדים ,נכון,את יודעת איזה קשה זה? אני אולי אגדל בקושי אחד. אל תעשי חשבון.
 
מסכימה ומוסיפה ../images/Emo45.gif

צריך לזכור שקיים הרצוי וקיים המצוי. רובנו נזקקים לעזרה מהורינו וזה מאוד מתסכל כשאין הם רוצים/יכולים לספק עזרה כזאת. הורי גרו רחוק ממני וחמותי גרה לידי.אבל כשהיתה לי תינוקת מאושפזת במשך זמן ממושך ביותר, ומיד אחר כך בעל שנפצע במלחמה הייתי צריכה להתמודד בכוחות עצמי. אמי לא היתה מסוגלת לעזור מכיוון שרק ישבה בבית החולים ובכתה וחמותי הגדילה לעשות ובכלל נסעה לחו"ל (ושלחה משם מכתב תנחומים כשהתינוקת נפטרה). למרות זאת לא ניתקתי קשר. אבל השתדלתי ללמוד את הלקח. לילדי אני משתדלת לסייע ככל שרק אפשר. אם בעזרה כספית ואם בשמירה וטיפול בילדים. קשה לשמוע ממני את המלה "לא"! יחד עם זאת אני משתדלת לא להיות ביקורתית (למרות שזה מנוגד לאופי שלי) ולקבל את בני משפחתי כמו שהם. האמינו לי, זה מאוד עוזר.
 

irisbu

New member
רכשי את הספר "על אפך וחמותך"../images/Emo70.gif

הוא יעזור לך מאוד
- לפחות להסתכל על המצב בצורה הומוריסטית ולהוריד קצת לחץ...
 
למעלה