לא עושים עסקים עם משפחה/או שכן?

[אחותו של שקספיר]

לא עושים עסקים עם משפחה/או שכן?

התלבטות
שניים מילדיי רוצים להתפתח לכוון עיסקי משותף

ביקשו את הייעוץ שלי (קורה לפעמים שחשוב גם מה שאני אומרת להם)

מעבר להיבט העיסקי וההיתכנות עצמה

התחושה שלי שעדיף שישארו אחים וחברים ,ולא לערבב עסקים יחד עם להיות אחים

כי זה עלול לגרום לחיכוכים רבי שנים.

לו הם לא היו אחים -כן הייתי מציעה להם להשתלב, אחד יותר כלכלי ,יזם ועסקי, השני בעל דמיון ותקשורת בינאישית מעולה--כלומר תכונות שכן משלימות

אבל נסיון חיי (די מצומצם בתחום) אומר- שיותר עדיף בלי לערבב קפה עם תה?

כן? לא?

מוזנת בדעות קדומות?

לא יודעת.

 

[BrightEye]

קודם כל תלוי באופי של שניהם

ובמערכת היחסים שלהם לאורך השנים- מה היא אומרת על היכולת שלהם לעבוד בשיתוף פעולה.
האם יש להם סבלנות, סובלנות, פתיחות.
דבר שני, במידה וכן, הייתי מציעה לערב גורם נטרלי שלישי לכתוב חוזה מדוקדק, לעשות הפרדה ברורה של תחומי אחריות.

 

[BrightEye]

ואפילו הייתי מציעה לשלב בתהליך

כמה מפגשים פסיכולוגיים של "טיפול זוגי"...

 

[אחותו של שקספיר]

הם לא "אחים חברים"

בגלל השונות המוחלטת בינהם.

החברות במשפחה של כל אחד מהם היא עם מישהו שלישי,אחר כחבר קרוב יותר אליו (האח החביב עליו)

אבל-- בהחלט הם מסוגלים להסתדר יפה יחד, ואולי דווקא בגלל הבדלי האופי והאישיות.

למען האמת אני בכלל לא בשלב של חוזה פורמאלי

כי ברור לי שחוזה מהסוג הזה מתקשה להחזיק מים כשמגיע משבר.

הוא נכון לשלב התהליך והחשיבה המשותפת על קשיים ואפשרויות עתידיים, אבל פחות נותנת לו חשיבות בהיבט המשפטי.

 

[mykal]

בהחלט מזדהה עם BrightEyes

ומוסיפה, האם הם עצמם מודעים לקשיים של הביחד,
או בוחרים בביחד כדי לתת גב אחד לשני, ולא רואים כל סכנה/בעיה.

החוזה המדוקדק צריך להתיחס גם לשינויים של המשך,
נישואין, ילדים, זה לא קל בכל הפרמטרים.

 

[אחותו של שקספיר]

הם מודעים במגבלות המודעות הצעירה

אפילו אני לא חשבתי על המשך-נישואין-ילדים
את רואה- כבר תרמת לי

אין לי ניסיון בתחום השותפות העיסקית
אני רק חוששת למערכת היחסים שעלולה להתקלקל
אם וכאשר דברים יעלו על שרטון (ופולניה אמיתית תמיד רואה את התקלות האפשריות)

 

[mykal]

החוזה הפורמאלי

אמור להיות קו מנחה, לפירוק שותפות באופן בהיר,
כשנוקבים במרכיבי הסכומים, וקו כללי בשאר ההתנהלויות.
מה שחשוב כדי לא לבנות הר שנאה וכעס, והרגשת החמצה.

ואולי מעבר לזה ה'טיפ' החשוב שהכסף לא יהיה מקור לשנאה וסכסוך גם אם לא מסתדרים.
מפרקים בנחת.
אם זה התואי מלכתחילה, אולי ניתן לצאת לדרך.

 

[חני ב]

כן

הייתי אומרת להם לנסות.

 

[adif11]

דילמה גדולה כי זה

יכול להצליח בענק או להסתבך בענק ומאוד קשה לצפות מראש.
כמו שכתבו לך - אם ניתן לנסח ולהסכים מראש על דרך מהירה ומכובדת לפרק אם זה לא ילך- אפשר לנסות.

 

[לאונידס]

יש כאלה שעשו ועושים ומצליח להם

שטראוס, עופר, פדרמן.
יש הרבה יותר שנכשלים.

אני חושב ששאלת המפתח היא האם ניתן ליצור מנגנון פירוק כזה שלא יהרוס את היחסים המשפחתיים ושיופעל במידה והעסק יכשל או שהם סתם לא יתסדרו.
במידה והתשובה חיובית צריך יהיה לקבוע תחומי אחריות וסמכות ברורים לכל אחד מהם וכללים מתי לאחד מותר להתערב לשני.
נניח היזם יהיה אחראי על פיתוח המוצר וההתנהלות העסקית והמתקשר יהיה אחראי על שיווק ומכירות.

לדעתי חיכוכים יום ימיים יהיו, אני מכיר משפחה בעלת עסק משפחתי שהתארחתי אצלהם לארוחת שישי ובאיזשהו שלב שלי ויכוחים חשבתי שכדאי לפנות את הסכינים מהשולחן.
הסבירו לי שככה זה והכל בסדר, עשרות שנים העניינים מתנהלים כך והם מרוצים.
השאלה אם הבנים יוכלו לחיות עם החיכוכים האלו.

 

[אחותו של שקספיר]

ואצלנו אוכלים עם סכו"ם מלא

אני הרבה יותר מוטרדת מהיום יום

מהחיכוכים שיכולים להיות
(סביר שיהיו)

ממרקם יחסים משפחתי שיכול להפגע

הרבה פחות מפירוק האימפריה שעוד טרם נולדה.

ועוד יותר גרוע שמתייחסים אליי בערך כמו האורקול מדלפוי שאמורה לתת להם את תשובת המחץ כן או לא ללכת על זה

 

[BrightEye]

האם יש אפשרות ללכת על תקופת ניסיון?

לראות איך זה לעבוד יחד בלי להכנס למחוייבות שקשה לצאת ממנה?

 

[עלמה עלמה]

לא מקנאה בך (ואין לי תשובות)

 

[אחותו של שקספיר]

ישבו וחשבו וחשבו וחשבו וחשבו

והחליטו
שהם מעדיפים להתפתח בנפרד
ולא להמשיך יחד עם המיזם שלהם.

ואני יכולה להוציא את הראש מתחת למים ואפילו לנשום.

 

[mykal]

שיצליחו, ולך הרבה נחת.

 

[יעלעל]

ילדים חכמים

בעיקר כי חשבו הרבה.
אני רואה בזה את היופי - היה רעיון, חשבו עליו הרבה, באמת חשבו, והחליטו להתפתח בנפרד - המשפחתיות חשובה להם מהכסף וההצלחה. איזה יופי.
שיהיה בהצלחה

 

[לאונידס]

שיהיה בהצלחה

 

[נומלה]

במקרה הזה הייתי אומרת :לא.

וזה בכלל לא קשור לשאלה האם זה טוב או רע לאחים לפתוח עסק ביחד. עסק חדש זה אומר שהם יהיו אחד בתוך השני 200% מהזמן ויתוכחו ויתחככו ויריבו ויתפייסו. זה מצריך הרבה ארגיה רגשית. אם הם מסתכלים אלייך כאל האורקל מדלפי, זה לא מספיק בוער בעצמותיהם כדי לקחת אחריות ולומר אנחנו רוצים לקחת את זה על עצמנו ומתחייבים לזה. זה אומר: אנחנו רוצים מישהו שיקח על עצמו (את) את אחריות האיחוד הזה. סיבה טובה לא להמליץ על זה.

 

[אמא של דפנה]

אני חושבת הפוך

גם לנו יש מיזם קטן - תחביב משותף לכל המשפחה כולל הילדים
כל פעם שאני מקימה דוכן ויוצאים לשטח, כל אחד תורם את החלק שלו בצורה מדהימה בלי שבקשנו אפילו.

אח"כ ברור שהם נהנים מהפירות עוד הרבה שבועות אחרי שהדוכן כבר פורק.
ככה שאני לגמרי בדעה אחרת.

אם הייתי יכולה לעשות מזה עסק (כמו שחמי חושב) הייתי עושה זאת יום יום ועוזבת את העבודה שלי בכלל.
התחביב הרבה יותר כייפי מאשר מה שאני עושה ביום יום.

 

[שוש אור]

חשיבה חיובית

אתחיל בזה ש- למה מלכתחילה לחשוב שלילי?
למה לחשוב ש "...זה עלול לגרום לחיכוכים רבי שנים...."?
למה לא לחשוב ולהאמין שהרעיון שלהם לפתח מיזם עסקי משותף הוא נפלא, מצוין, שהשוני ביניהם, אותו את מתארת, ההשלמה שלהם אחד את השני, עליו את מספרת, יוכל לתרום ולהוות עבורם מקפצה אדירה שתביא להצלחה רבה של שניהם?

ובכל מקרה, מכיוון שאת פולניה [את אמרת] שחרדה לעתיד, הייתי פורסת בפני שניהם את כל האפשרויות, את כל היתרונות והחסרונות של צעד מהסוג הזה, מציעה להם לערוך 'הצהרת כוונות',
בנית תכנית עסקית מסודרת ומוגדרת היטב ועורך דין שיעגן את כל אלו ב'הסכם ממון' שיסדיר את התנאים למקרה של ...

ובסוף הייתי מאחלת להם המון המון הצלחה ומביעה את אמוני המלא בם שישכילו למצוא את הדרך הנכונה והראויה לבנות, לפתח ולגדל את העסק החדש שלהם.